ראשי » סגנון ופנאי » תיירות » תיירות בארץ

העצים התלויים

ממדי הזמן והקיום נפגשים בפסלו המרשים של רן מורין ליד קיבוץ רמת-רחל. טיול קצת שונה, שנוגע ברבדי הזיכרון וההיסטוריה

דרך חברון בירושלים חוצה את שכונת תלפיות, ואחרי הבתים הנאים מתיישרת דרומה ומפלחת את שכונת ארנונה. כביש שחור, רווי מתלולים (באמפרים) מוליך עד הפילבוקס, שריד לעמדה בריטית. מכאן מצהיב הנוף. בשממה המדברית הגולשת מזרחה נטועים בתי הכפר הערבי סור באחר, ובמרחק מה מהכביש, לפני המורד, עומדים כמה עצי אורן. קומתם שחה ברוחות העזות.

לפני שצבעי המדבר משתלטים על הנוף מופיע כתם ירוק, העוטף את בתי קיבוץ רמת-רחל. מזרחה לקיבוץ ולבית הקברות יש עוד כתם ירוק, מטע של עצי זית מאובקים. שלושה שבילי כורכר חוצים את המטע ומתלכדים לאחד במרכז השטח, ומתוך שלושה עמודי בטון גבוהים, שעליהם נחים בגובה רב גושי אדמה, מזדקרים שלושה עצי זית גדולים. זהו פסלו המרשים של רן מורין.

הפסל הוצב בשנת 1992, "מקום מפגש בין ארץ נושבת, ארץ מזרע במערב ובצפון וישימון המדבר מדרום וממזרח", כדברי האמן. שורשי הזיתים העתיקים מייצגים את העבר, העץ שממשיך לגדול מסמן את ההווה והעץ שימשיך ויגדל מסמל את העתיד.

מי שיטפס בשלוש המדרגות הגדולות אל הפסל יוכל לצפות אל מנזר מאר אליאס - מבנה חסון ונאה המקשט את הגבעות השוממות. מהפסל מוליך מזרחה שביל, לעבר תצפית על הכפר הערבי סור באחר, ואחריו מדבר יהודה. ממערב לפסל נמצאת הכניסה לקיבוץ רמת-רחל - מהקיבוץ תצפית על קבר רחל ומכאן נגזר שמו.

הקיבוץ הוקם בשנת 1926, סבל התקפות קשות של הערבים מסביב, ננטש ושוקם כמה פעמים ושוחרר לאחר מלחמת העצמאות. עד מלחמת ששת הימים היה הקיבוץ מוקף משלושת צדדיו, אי של ירוק מוקף בחיילי הלגיון הירדני.

בסביבה 1: גן ארכיאולוגי, רמת-רחל. מצידו המערבי של הקיבוץ יש ממצאים וחפירות מהמאות השישית והשביעית לפני הספירה - חורבת צווחה. שביל מוליך לגן לזכרו של יאיר אנגל, לוחם השייטת. בקצה השביל (המזכיר קונכייה) עומד פסל נוסף ומרשים בגודלו של רן מורין. סבו היה בין חברי הקיבוץ שנאחזו בקרקע בכל מחיר, אך הפסל אינו נראה כנטוע בקרקע - אלה סלעים הצפים באוויר ומקיפים מרפסת עם תצפית מרהיבה על ירושלים.

בסביבה 2: קשה להגיע לסביבה ולא לבקר בביתו של ש"י עגנון, ברחוב קלאוזנר בתלפיות. בימים אלה בית עגנון סגור לשיפוצים. אפשר להסתפק בהצצה אל מעבר לגדר, ואולי להיזכר במילים שכתב עגנון כשהגיע לראשונה למקום: ". . . עד שלא נבנתה תלפיות, היה מלך הרוחות מושל שם בכל הארץ, וכל שריו ועבדיו רוחות עזים וקשים. . . פעם נזדמנתי לשם וראיתי שהמקום נאה

והאויר צח והרקיע תכלת טהורה והארץ רחבת ידיים. טיילתי להנאתי, פגע בי רוח. אמר לי: מה אתה עושה כאן? אמרתי לו מטייל אני. אמר לי מטייל אתה? טפח על ראשי וזרק כובעי. . . . עמד הרוח והיפילני לארץ, וצחק צחוק פרוע. הגבהתי את עצמי ועמדתי. הטיח בי וצעק: כלח ולך. . . כלך ולך. . ." ( מתוך "מאויב לאוהב", סיפור קצר של עגנון).

איך מגיעים: נוסעים בירושלים דרומה ומזרחה לפי השילוט לרמת-רחל, בדרך חברון (כביש 60) אחרי שכונת ארנונה פונים שמאלה לרמת-רחל - שם כבר תראו את הפסל הבולט.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...