20 אחוז מתלמידי היסודיים - לקויי למידה
ממצאי מחקר חדש מעלים, כי אחד מכל חמישה ילדים סובל מלקות למידה, וכי השכיחות עולה עם הגיל. במסגרת המחקר נקבעו לראשונה מדרגות לאבחון התלמידים
הערכה החדשה, שפותחה על ידי אגודת ניצן ומכון מופ"ת של משרד החינוך, תיחשף בכנס שייערך היום ומחר באוניברסיטת תל-אביב. בהתבסס על המדגם הארצי, נמצא כי אחוז תלמידי כיתות ב' הסובלים מלקות למידה קשה, המתבטאת בקריאה איטית ובחוסר דיוק בקריאה, עומד על 7.16 אחוזים. בכיתה ד' עולה שכיחות התופעה ל-11.3 אחוז , ובכיתה ו' ל-12.9 אחוז . שיעור הסובלים מדרגות אחרות של לקות למידה נע בין 13-10 אחוז בכיתות השונות.
על פי המחקר, הנורמה הארצית הממוצעת לתלמידים בכיתה ב' בקריאת מילים בודדות היא 33-23 מילים בדקה. לקות למידה חמורה מוגדרת כקריאת פחות מ-12 מילים בדקה, לקות בינונית-15-13 מילים בדקה, ולקות קלה- 19-16 מילים בדקה. התלמידים המצטיינים בכיתה ב' קוראים 51 מילים בדקה ומעלה.
באופן דומה נקבע כי הנורמה הארצית בכיתה ד' היא 56-43 מילים בדקה (לקות חמורה- 23 מילים ומטה, לקות בינונית- 30-24 מילים , לקות קלה- 36-31 מילים ומצטיינים- 71 מילים ומעלה). בכיתה ו' נמצא כי הנורמה היא 70-55 מילים בדקה (לקות חמורה - פחות מ-33 מילים בדקה, לקות בינונית- 42-34 מילים , לקות קלה-48-43 ומצטיינים - יותר מ-89 מילים בדקה).
במבחן הכתבה של 20 מילים נבדק אחוז השגיאות של התלמידים. בכיתה ב' נקבע כי הנורמה הארצית היא 69-50 אחוז שגיאות כתיב (חומרה שונה של הלקויות נעה בין 100-75 אחוז שגיאות, ואילו אצל מצטיינים - פחות מ-24 אחוז שגיאות).
בכיתה ד' הנורמה היא 34-15 אחוז שגיאות (הפעם נעות הלקויות השונות בין 100-45 אחוז שגיאות, לעומת המצטיינים שמשיגים פחות מארבעה אחוזי שגיאות). בכיתה ו' הנורמה היא 19-5 אחוז שגיאות כתיב (הלקויות נעות בין 100-25 אחוז שגיאות, והמצטיינים - ללא אף שגיאה).
מבחן אחר, המותאם לגילים השונים של התלמידים, בדק קצב ודיוק בקריאת טקסטים. כך למשל נקבע כי הנורמה הארצית בכיתה ב' בקריאת סיפור קצר של 194 מילים היא 80-55 מילים בדקה ושניים עד ארבעה אחוזים שגיאות (חומרה שונה של לקויות - פחות מ-40 מילים בדקה ו-10 אחוזים
לדברי ד"ר מיכל שני מאוניברסיטת חיפה, מי שעמדה בראש צוות פיתוח הערכה, הסבר אפשרי לעלייה בשכיחות הלקות הקשה בהתאם לגיל הוא ש"הדרישות מהתלמידים בכיתות ב' נמוכות יחסית, ומאפשרות ליותר תלמידים עדיין להסתדר בלימודים. לעומת זאת, בכיתות הגבוהות המשימה הזו קשה יותר". לדברי שני, "ייתכן שגם חוסר טיפול ואיתור מוקדם של הלקויות משפיעים על העלייה במספר הילדים בעלי לקות חמורה".
אבחון לקויות למידה של תלמידים התבסס עד היום בעיקר על דיווחי מורים, התרשמויות של המאבחן ומבחנים שלא עברו תקנון ארצי.
לדברי ד"ר שני, הערכה החדשה מבוססת על ילדים מכ-75 בתי ספר (בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד), המהווים מדגם מייצג של כלל תלמידי בתי הספר היסודיים במערכת החינוך היהודית. "הערכה החדשה תשמש בסיס השוואתי ראשוני לקביעת קריטריונים לטיפול ולזכאות לקבל התאמות", אומרת יו"ר אגודת ניצן עופרה אלול, "היא תאפשר להגביר את ההתמקצעות והסטנדרטיזציה בקרב המאבחנים בארץ, ובכך תיסלל הדרך להסדרת הליך הרישוי של המקצוע".
הנורמות החדשות גובשו בסיוע "המרכז הארצי לבחינות והערכה". הערכה מבוססת על שני סוגי מבחנים: הראשון הוא בקריאה ובכתיבה; והשני הוא סדרת מבחנים לבדיקת יכולות שפתיות ושכליות, הקשורות בהתפתחות תקינה של קריאה וכתיבה.
"ההורים צריכים להיות ערניים לקשיים של ילדיהם כבר בגילאים 6-5, ואסור להגיד שהילד יתקדם בקצב שלו", אומרת ד"ר שני. לדבריה, "ככל שנאתר את לקויות הלמידה מוקדם יותר - כך ניתן יהיה לצמצם את מספר הילדים הסובלים מהן". ד "ר שני מסבירה כי כבר בגיל הגן מומלץ להורים לגלות ערנות אם לילדיהם יש קושי ללמוד אותיות או שהם סובלים מבעיות אחרות בשפה. "הסימן המשמעותי ביותר מגיע בכיתה א ', כאשר קשה לילדים האלה להתקדם בלמידה של אותיות ושל הניקוד", היא מסבירה.
על מנת לסייע באיתור הלקויות פיתח משרד החינוך מבחן בקריאה ובכתיבה לכיתה א', המאפשר מעקב אחר הישגי הילדים. לדברי ד"ר שני, מומלץ לטפל בלקויות כבר מגיל צעיר, בין השאר בגלל "ההשפעה הרגשית על הילד, שמרגיש שהוא לא כמו כולם. התלמידים האלה נכנסים למצב של תסכול מתמשך, וחלקם אפילו נמנע מקריאה".
נא להמתין לטעינת התגובות
