רנא קמה
ההתמכרות להימורים. שומר הראש האישי. האוסף של 150 זוגות נעליים. האחוזה עם 60 המשרתים בזימבאבווה. החיים של רנא רסלאן, פעם מלכת יופי והיום אשת מיליארדר, נראים יותר כמו סרט מאשר מציאות. ומה עם ניראל? "היא לא בגדר חברה"
אלו הם חייה של רסלאן, הערבייה הראשונה ששמה על הראש את כתר מלכת היופי, מאז נישאה לטארק מזאין, שייח' בן 37, איל נפט ובוגר אוניברסיטת הרווארד. לכאורה, הסיפור הזה מעוטר בנצנצים ורודים מכל כיוון שתסתכלו עליו.
אבל לא הכל מושלם כמו שהוא נראה. מתברר שרסלאן צברה חובות כתוצאה מתחביב לא מומלץ שהתמכרה לו: הימורים. "בלונדון ומונקו יש קזינו ליד הבית. מבחינתי זה היה מקום בילוי ומפלט. כשהייתי נכנסת, היו פותחים לי חדר פרטי. בחמש דקות הייתי מפסידה אלפי יורו ברולטה ובלאק ג'ק".
איך זה התחיל?
"בהימור הראשון שמתי 100 יורו על מספר 17 ברולטה, והרווחתי 3,500. בשני שמתי 1,000 יורו, והרווחתי 35,000. מזל של מתחילים. ואז התחילו הנפילות. נכנסתי לזה כדי לברוח מהמציאות. הייתי לבד ימים שלמים, בלי משפחה, חברות, ואני, הילדה מוואדי ניסנס, צריכה לשחק ליידי עם כל ההיי סוסייטי של העולם, לאכול עם המזלגות והסכינים הנכונים. הרגשתי לא ערבייה, לא יהודייה, חסרת זהות".
מי שקיבל הכי קשה את סיפור ההימורים הייתה פאידה רסלאן, אמה של רנא. "בהתחלה היא הסתירה, אבל בעלה אמר לי", אומרת פאידה. "הייתי בשוק. החלטתי שאני אומרת לה שאני צריכה כסף לאח שלה, כדי לחייב אותה לחסוך. בכספים שהיא העבירה לי שיפצתי פה את הדירה, שיהיה לה עוגן".

רסלאן נגמלה בינתיים מההימורים, אבל החיים שלה עדיין נראים כמו סרט. הפגישה הראשונה שלי איתה התקיימה באפריל האחרון, במהלך השקת בושם חדש באילת. בדרך חזרה, בשדה התעופה, אנחנו מקבלות כרטיס עם מושבים צמודים. "מאמי הסתבכת, עכשיו את תקועה איתי", היא אומרת. כשאנחנו עולות לטיסה היא מפטירה אנחת רווחה: "זו פעם ראשונה בחיים שלא עיכבו אותי, בזכותך".
מה זאת אומרת?
"בגלל שקוראים לי רסלאן ולא רוזנבלום, לפעמים פותחים את הנשמה, לא רק את המזוודה. הכי מעצבנת זו השאלה אם מישהו נתן לך משהו. את יודעת, כי פעם התפוצץ מטוס. פעם אחת עיכבו בגללי מטוס לעשר דקות. בגלל שבעלי הרים טלפון, חיכו לי. תשאלי אותי אם אני בכלל מגיעה לטיסות. זה פיפטי–פיפטי. בדרך כלל ב'לאסט סקונד'. בעלי היקר מסוגל להגיד לי מעכשיו לעכשיו 'תגיעי לארוחת ערב במונקו', או לונדון, או עמאן. ואני חייבת לבוא, כי הוא צריך אותי, אני המזל שלו.
"אני טסה לייט, 5 ק"ג. במילא יש לי בגדים בכל בית בעולם. בית קיץ במונקו, בחורף בלונדון, והכי אני אוהבת בזימבאבווה. שם אני הכי ברילקס, רק חיות, בלי קליטה לנייד, בלי שואו אוף".
כדי שאבין על מה היא מדברת, היא מזמינה אותי חודש לאחר מכן לארמון של אמא שלה בוואדי ניסנס. בדרך לשם אנחנו עוברים ליד "וידיאו רנא", "איטליז רנא", "סטודיו רנא". אין ספק, עושים לרסלאן כבוד בשכונה שלה. גם שם אוהבים סינדרלות.
לארמון רסלאן עולים ברגל ארבע קומות, ונושמים אוויר טוב שנכנס מהחלונות המקומרים שמשקיפים על המפרץ. הבית מונה שמונה חדרים, שרסלאן שיפצה בכספי הבעל הנדיב. "בזכותה הפסקתי לעבוד לפני ארבע שנים", אומרת
פאידה התגרשה בגיל 36, ומאז "גמרתי עם גברים. סגרתי את הלב. חיה רק בשביל הילדים. היה לי מזל רע. שש הפלות, מכות, השפלות. בזמני להיות גרושה היה זוועה, הכי גרוע. נשואות התרחקו ממני, פחדו שאגנוב להן את הבעל".
עכשיו יש לה נחת מרנא. "היא תמיד עזרה לי. בגיל 15 הייתה מצטרפת אלי לעשות ספונג'ה במשרדים. הייתה מלצרית, מזכירה של עורך דין. עכשיו יש לה בעל אינטליגנט, לארג', שכל פעם שולח לי איזה תכשיט או תיק יפה, לואי ויטון, גוצ'י. יש עליו טעם".
בסלון הווילה, עם פאטיו שבמרכזו מזרקה, אנחנו צופות בסרט ביתי שצולם באחוזה בזימבאבווה. "טארק לא מוכן שאף אחד ייכנס לשם, קנאי לפרטיות", מסבירה רסלאן.
זום על הגינה, הג'ים, המשרתת השחורה שמקפלת את הכביסה, אחת מצוות של 60 איש. על הקירות פוחלצים ("חראם על החיות, אני נגד זה"). על הרצפה שטיחי עור זברה. על המסך מופיע שומר הראש האישי של טארק: "הוא מנפאל, כי הם עם נאמן בטירוף. מתאבדים אם בגדו בבוס".
המצלמה מתמקדת במנחת פרטי למטוס שבאחוזה: "אם רוצים לצוד חזירים, איילות, חוגלות - הולכים לשכנים לעשות ספארי. לא באחוזה שלנו".
אני רואה מעלית בתוך הווילה, או שנדמה לי?
"לא, זה באמת, בשביל שיהיה נוח להוריד את האוכל. תסתכלי על השולחן", היא מפנה את תשומת לבי לארוחת הערב, שמוגשת על ידי מלצרים עוטי כסיות לבנות. את הארוחה מלווים נגני ויולה וצ'לו.
על השולחן סט כלים מזהב 24 קראט ("פעם שמתי צלחת במדיח, טארק כמעט הרג אותי"). במרכז השולחן הארוך כלי קריסטל עם יהלומים בעיצוב פיטר מאוורוס, מעצב–על דרום אפריקאי–יווני. "זה ברנד ניים אקסקלוסיבי לנסיכים, מלכות, שייח'ים - ליגת על".

בחודש האחרון, הדלקת טלוויזיה - קיבלת רסלאן. לאחרונה כיכבה ב"הסיפור שלי" בערוץ 10, אצל מיכל זוארץ וב"שניים" בערוץ 7 יחד עם ניראל קרנתאג'י ("היא לא בקטגוריית חברה ואני לא מדברת איתה"). וזה בלי שיש לה איזה קמפיין או נושא לקדם, חוץ מהתפקיד הקבוע - להיות מיליון דולר בייבי. את הפנטזיה הזו כולם אוהבים לדובב, לדמיין שגם להם יקרה הנס שיאפשר לקום בבוקר ולהיזכר על איזו יאכטה אוכלים הערב.
היא בת 28, אבל אומרת שהיא בת 30, "כי אני רוצה להרגיש יותר מבינה עניין, מתוחכמת". אי אפשר להתווכח עם השארם שלה, הכריזמה, הישירות שבה היא משמיעה את דבריה בדציבלים רמים. "מה לעשות, זה הקול שלי, כזה חזק ומעצבן", היא אומרת.
את טארק מזאין פגשה לפני שלוש שנים, בארוחת ערב נוצצת ברומא. השדכן היה חיים שובל, איש עסקים ישראלי. "טארק ביקש שאעזור לו לעשות שופינג ברומא. רציתי להבריז, אבל הוא הוריד מהיד טבעת ונתן לי אותה. היה בתוכה היהלום הראשון שהוא הוציא מהמכרה שלו".
"במשך שבועיים וחצי הוא חיזר אחרי מכל מקום בעולם, ובשיחת טלפון אמר שהוא רוצה שנתחתן. הייתי המומה, אבל מצא חן בעיני שהוא כזה עדין וג'נטלמן".
"הוא ביקש להכיר את אמא שלי. למחרת כבר היינו במלון במצרים. סגרו לכבודו קומה. קיבלנו סוויטה. אמא שלי התאהבה בחוש ההומור שלו, שהוא צנוע ומדבר בגובה העיניים. לא יכולתי להסתובב איתו חופשי, כי זה לא מקובל. לא היה לי 'מוחראם', אח, מלווה, ששומר על הכבוד שלי".
"כעבור שבוע התחתנו, על ספינת פאר בנילוס. אלף לילה ולילה. הופיעו זמרים שהוטסו במיוחד מלבנון. לבשתי שמלה בוורוד עתיק של ג'וצי. צ'קים? הצחקת אותי, זה לא זוג צעיר שצריך תמיכה. פסלים, תכשיטים, כלי בית, דברים ששווים הרבה".
כשהיא נוסעת עם טארק לבורסות יהלומים בעולם, יש לה תפקיד: "אני המתורגמנית שלו בעסקאות עם ישראלים. יושבת מאחורי מסך, שלא יראו אותי, ועוזרת לו לתכנן ולדעת כמה הם חמים על העסקה".
הפסקת לדגמן?
"בטי רוקאווי סיפרה לטארק שבארץ לא פרגנו לי. טארק התעצבן, ואמר שכמה שישלמו לי על תצוגה, הוא ייתן פי 15. בחו"ל אין לו בעיה, כמו עם קמפיין שאני עושה עכשיו לרשת בתי המלון הכי יוקרתית באיטליה, 'סיינה הוטל'. הוא רוצה שאני אלמד בורסה, מניות, כדי שאוכל להבין בעסקי הנפט שלו".
את השיחות ביניהם מנהלים השניים באנגלית. "במילא הסלנג הערבי שלו שונה משלי, והוא רוצה שאתאמן". בשבוע הבא הם יהיו באונייה שלו בסרדיניה, ושבוע אחר כך בקרואטיה. אין רגע דל.
היו שמועות שאתם מתגרשים.
"מה שיש בחדר השינה שלי ושל בעלי זה לא עניינו של אף אחד. מצד שני, להגיד שהכל שושנים ויהלומים זה לא מדויק. אני זו שרציתי להתגרש, כי היה לי קשה. בדידות, התחלתי להמר בקזינו".
"טארק עשה לי רק טוב, ואני הבטחתי דברים ולא קיימתי. הפנמתי את הטעויות, הוא סלח, ועכשיו, אינשאללה, רק טוב".
יש משהו שיגרום לך ללכת בלי להסתכל לאחור?
"כן, בגידה. אני רוצה תמיד להיות נאמבר וואן. זה האגו שלי, לא מוכנה להתחלק באהבה. אני נותנת הכל, ומצפה לאותו יחס. מוכנה להיות שפחה, להגיד יום אם לילה, אמן על כל דבר, בתנאי שהגבר שלי יכבד אותי".
מה עם יורש עצר?
"לא יודעת. אני צריכה להיות בטוחה באיש. באתי מבית גרוש וראיתי מה זה לגדל ילדים בלי אבא, לא תודה. אלוהים יחליט מתי".
היא מאחרת תמידית אבל אי אפשר לכעוס עליה, וחוץ מזה, קשה לתפוס אותה ערה לפני הצהריים. "אני ישנה הרבה כי אני חיית לילה, סוג של עטלף", היא מסבירה.
בגיחותיה לארץ היא מתגוררת בשכונת הדר בחיפה, שם מככבות הגחמות הפרטיות שלה, כמו למשל סדרה של רקדניות מדהימות מקריסטל רומני. "התאהבתי בהן בשדה התעופה שם. נשברו לי הידיים לסחוב אותן, אבל הייתי חייבת", היא מסבירה. וכשרסלאן חייבת, שום דבר לא עומד בפניה. גם לא שומר הראש שלה, שהיא קוראת לו "משת"פ" ("עם בעלי, כמובן").
אל ה"זולה" של רסלאן, בבית ישן ששופץ, כמעט אף אחד לא נכנס. בסלון שטיח משי עבודת יד וגאדג'טים מהמפרץ הפרסי. כשהיא פותחת חלון למרפסת מתגלה פאטיו ספרדי במלוא הדרו. שושנים, פומלות, תאנים.
בארון הנעליים שלה מככבות יצירות של גוצ'י, באלי, סרג'יו רוסי ודיור. "יש לי בערך 150 זוגות בכל הארונות שלי. אני חולה על נעליים ושעונים". לאחרונה הצטיידה בשעון שאנל עם יהלומים, וקרטייה מזהב ורוד. "יש לי 39 שעונים. עד לפני שלושה שבועות היה לי 'שופארד' ורוד עם יהלומים. הלך, איבדתי. אבל תעשי לי טובה, אל תכתבי סכומים. אני לא שופוני יא נאס".
אבל מה שמרגיע את התזזיתיות שלה זה אוסף הנרגילות שלה, חלקן בציפוי שנהב או יהלומים. "סיגריות זה לא נשי בעיני, נרגילה כן. אני מתמסטלת בסבבה. הילדים של השכנה מקומה רביעית, שהם כמו המשפחה שלי, מביאים לי אותה מוכנה כבר עם המים והטבק".
לאחרונה פורסם שרסלאן הולכת לשחק בהצגה בתיאטרון חיפה, לגייס כספים לקבוצת הכדורגל בני סכנין, שהיא תתגייר בשביל שלומי סרנגה.
"אז מה אם כתבו. רכילות, את לא יודעת? צריך למלא עמודים. לגבי בני סכנין, אני עוד שוקלת. התקשורת מעלה ומורידה איך שבא לה. אחרי שזכיתי במלכת היופי לא פרגנו ולא הזמינו אותי לדגמן בתצוגות, אבל מהעזים שתקעו לי בזמנו יצא רק מתוק".
"הגעתי לסוכנות 'פאשן' במילנו, ותוך יום עשיתי את מריה בוראני, רוברטו קבאלי ולוח שנה ל'פיראלי' שצולם על ידי ברוס ובר. לפני שלוש שנים נבחרתי על ידי המגזין 'GQ' לאחת מ–30 הנשים היפות בעולם, לצד ג'יזל, מדונה וקלאודיה שיפר".
"הייתה לי מוטיבציה מטורפת להוכיח. עכשיו יש לי עשרות הצעות לכל מיני דברים. זה לא רלוונטי, כי אני לא גרה כאן, ובינינו, משלמים גרושים. היום אני יכולה להרשות לעצמי ללכת רק בגדול".
כתבו עלייך שאת עצלנית, מבריזה מתצוגות, ושיש לך פה גדול.
"בזמנו, אני מודה, הייתי ילדה וקצת פישלתי. המנטליות שלנו שונה משלכם. אם פוגעים בי או מתנשאים, נגמר. אני רגישה יותר מזכוכית. לא מעניין אותי כסף או התחייבות".
את מסכימה עם הקביעה שיפות נדבקות לעשירים?
"לא, ההפך. למה שאשה יפה תלך עם גבר מקריח ועם כרס? כסף זה לא הכל. הן מתאהבות ונשארות עד שהעשיר מחפש תכשיט חדש להשוויץ איתו, וזה מקומם אותי. אני לא התחתנתי עם טארק בגלל חשבון הבנק שלו, אלא כי הוא בן אדם".
מה את מאחלת לעצמך?
"להיות מפורסמת - אני כבר. בעל עשיר גם יש. אז שיהיה ילד. בתחושת הבטן שלי, אני לא אחיה מעל גיל 35. אני מרגישה שראיתי, ביליתי, חאלס. עדיף קצר וקולע, מאשר ארוך עם אלף מחלות". טפו טפו, חמסה עלייך.