כובש את ההר
מדריך הטיולים אורי דביר עדיין מטייל ועדיין נהנה לשתף באהבתו המיוחדת לארץ ולנופיה. טיול מיוחד עם מר "שביל בצד"
אז, בשידורים ההם בשחור-לבן, קיבלו הצופים קצת היסטוריה, קצת טבע ואגדות מעוררות חיוך, והרבה, הרבה אהבת הארץ. אז, כמו היום, טייל דביר עם מצלמה, מלווה בחברים או בבני משפחה, וגילה לנו שבילים נידחים. אין ספק שהוא גידל דור של ילדים, שכבר הפכו להורים, שיצאו בעקבות שידוריו וספריו למסעות ברחבי הארץ.
רגע לפני שהוא פורש מהחברה להגנת הטבע יצאנו יחד לטיול. התוכנית המקורית היתה לפקוד את גבי המים במדבר יהודה, אבל לוח זמנים צפוף הכתיב לנו מסלול קרוב יותר במרכז הארץ. דביר בחר מיד בפרוזדור ירושלים, וליתר דיוק - בדרך בורמה (יערה: "אצל סבוש הטיול מתחיל באיזה מקום בארץ, ותמיד אנחנוו מסיימים אותו בפרוזדור ירושלים").
דרך בורמה קיבלה את שמה בהשאלה מדרך בורמה במזרח הרחוק. בתקופת מלחמת העולם השנייה נפרצה על ידי בעלות הברית דרך עוקפת כדי להעביר אספקה לכוחות הלוחמים ביפנים. מאז הפך שמה לשם נרדף לפריצת דרך קשה.
דרך בורמה שלנו מתחילה ליד היישוב בקוע, בכביש 3 לא רחוק מצומת נחשון, ומסתיימת במזרח ליד היישוב בית מאיר ואורכה כעשרה קילומטרים. ב-1948 עקפה דרך זו את מוצבי לטרון ושימשה להעברת אספקה לירושלים הנצורה. לאורכה גם הונח קו מים והדרך התמשכה במעלה, משפלת יהודה אל הרי יהודה.
כיום הוכשרה דרך כורכר העוברת בנתיב ההיסטורי, וכמעט לכל אורכה אפשר לנסוע בכלי רכב רכים, למעט הקטעים שבהם השביל מתאים להליכה. אנשי קק"ל שילטו את הדרך לכל אורכה, בשלטי הסבר המספרים על דרך בורמה. במקומות מסוימים אף הונחו פסלים של משאיות ושל טרקטורים,
החלטנו לדלג על תחילת הדרך בבקוע ולהתחיל בחניון הראל, במרפסת גדולה, מול הנוף ותבליט שמתאר את הדרך ואת היישובים לאורכה. החניון הגדול שימש בזמנו כבית ספר שהקימו האנגלים - בית ג'יז. לצדו מתרומם מגדל קק"ל של שומר היערות. בהמשך דרך בורמה מתחבר "שביל ישראל" בחניון התאנים, שמתאחד לכמה קילומטרים עם הדרך ואחר כך מתפצל למסלול הליכה מקסים בשלוחת שיירות.
במשך שנים רבות יצרו אורי דביר וצוותו שביל מסומן שאורכו 940 קילומטר, ושחוצה את המדינה לכל אורכה. עבודה קשה ובצדה הנאה רבה, כשרואים את הקשישים והצעירים ההולכים בשביל. חלקם בולעים את השביל באחת, אחרים מחלקים אותו למנות קטנות יותר. השביל מופיע ומסומן בין שבילי ישראל, וגם על כך חתום אורי דביר בהיותו יושב ראש הוועדה לשבילי ישראל.
דביר לא נח לרגע, ומתעד במצלמתו כל אתר שאנו עוצרים בו. ניכר בו שההנאה הגדולה שלו בטיול היא לפגוש מטיילים אחרים. בדרך בורמה פגשנו חבורת גברים מאחד המשקים ברמת הגולן. חקלאים חסונים, חובשי כיפה סרוגה, ברכבי שטח ומצוידים היטב. הם לנים בשטח ועורכים מסע בעקבות מעיינות בהרי יהודה וירושלים.
ראינו אותם מתארגנים לקראת יציאה, והם הזמינו אותנו לשתות תה צמחים שהתבשל בפינג'ן מפויח. שיחתנו גלשה למעיינות נסתרים בגולן, אלה שרק בני המקום מכירים. מפה נפרשה על מכסה מנוע של אחד הטנדרים, ודביר, בהנאה רבה, שייט עליה באצבעו וכיבד את המטיילים במנות של מידע על מעיינות נסתרים וגלויים בהר.
בדרך בורמה כמה קטעים שדורשים רכב שטח, ושאותם אפשר גם ללכת ברגל או לעקוף בשבילים צדדיים. הנוף הנשקף לאורך הדרך והעובר בדרך המקבילה בחלקה לכביש מס' 1 העולה לירושלים, אינו הנוף שרואים מהכביש - שדות חרושים, יערות אורן, אקליפטוסים, ערוצי נחלים ולעתים זרימות קטנות של מעיינות מים.
במהלך המסלול אנו עוברים לטיול רגלי. כשחזרנו למכונית עזרה יערה ל"סבוש" למצוא את הקוד להתנעת הרכב ("סבוש, תן לי לפנק אותך. אני אקיש את הקוד ואדליק את הרכב, אתה בסך הכול תנהג").
מכאן חוצים את כביש 38 (שער הגיא-בית שמש). לאחר שחוצים חניון מתחילה הדרך לטפס בהר, הנוף משתנה והופך נחרץ וסלעי. במעלה תלול פגשנו קבוצה של חיילים וחיילות - צעירים עולים מחבר המדינות.
המפגש עם הצעירים והמדריכים היה מרגש. הצעירים לומדים דרך רגליהם מעט מההיסטוריה ספוגת הדמים של הארץ הזו. לרובם זו פעם ראשונה שהם מטיילים בארץ, ורובם נראו נהנים מאוד. חלק מדרך זו אינה עבירה לכלי רכב רכים.
אחד הקטעים היפים באזור נמצא קצת ליד דרך בורמה. שווה לסטות מן הדרך לרכס שיירות מעל הכביש המהיר מס' 1 העולה לירושלים, ולהגיע למוצב 21 ולמוצב 16. זו אחת התצפיות המדהימות הנמצאת במעין מרפסת טבעית מעל הכביש, בין עצי זית עתיקים. המקום הזה אהוב על דביר במיוחד. הדרך חוזרת ומתחברת לדרך בורמה. הסיום בכביש ליד בית מאיר - כביש קטן ההולך מצומת שורש לבית מאיר.
איך מגיעים? נוסעים בכביש 44 ממחלף רמלוד דרומה ומזרחה, עוברים את צומת נחשון מזרחה, אחרי קיבוץ הראל פונים שמאלה בדרך העולה למצפה הראל. מכאן מתחילה דרך בורמה לכיוון מזרח. סימון שביל אדום, מפתח טיולים וסימון שבילים מס' 9, הוצאת החברה להגנת הטבע.
נא להמתין לטעינת התגובות
