המראה הטבעי
הביקוש לקוסמטיקה אורגנית וטבעית עולה בעולם בהתמדה. אצלנו, בינתיים, שומרים על חוסר מודעות ציבורית
הכול עניין של מודעות, ולמרות שכיום קוסמטיקה אקולוגית היא כבר לא מילה גסה, עדיין מדובר בשוק זניח שמהווה רק כשני אחוזים משוק הקוסמטיקה העולמי. יחד עם זאת, הביקוש לקוסמטיקה טבעית ואורגנית עולה בהתמדה: בבריטניה, לדוגמה, הוא הכפיל את עצמו משנת 2002.
גם מעצבי העל גילו את הנישה המתפתחת, ובימים אלה משיקה המעצבת סטלה מקרתני סדרת קוסמטיקה יוקרתית אורגנית. "אכפת לי מה אני מורחת על העור שלי כשם שאכפת לי מה אני אוכלת", היא אומרת בראיון שמתפרסם בגיליון החדש של ה"ווג" האמריקני.
בארץ השוק נמצא עדיין בשלבי התפתחות, בעיקר בגלל חוסר המודעות של הצרכנים ותתפלאו לשמוע - גם של הארגונים הירוקים. "מספר הארגונים הירוקים שעוסקים בצרכנות ירוקה הוא קטן ולכן קוסמטיקה ירוקה אינה זוכה לתשומת הלב הראויה", מתנצל אבי לוי, יו"ר עמותת "פעולה ירוקה". "אנחנו עוסקים יותר בסימפטומים כמו זיהום אוויר ופחות בתרבות שמייצרת את הזיהומים".
הרעיון של קוסמטיקה אקולוגית אינו חדש ונולד כבר בשנות השבעים, כאשר אניטה רודיק פתחה את החנות הראשונה של רשת "בודי שופ" בבריטניה. בחנות נמכרו מוצרי קוסמטיקה מחומרים טבעיים שלא נוסו על בעלי חיים, וההצלחה היתה מסחררת.
כיום ב"בודי שופ" מקפידים להעסיק ספקים ידידותיים לסביבה ולפתח קשרי מסחר עם קהילות, קואופרטיבים וחקלאים במדינות מתפתחות תוך שימת דגש על סחר הוגן, מלחמה בניצול עובדים והתנגדות לניסויים בבעלי חיים. כמו כן, החברה קידמה שורה של פרויקטים סביבתיים וחברתיים שונים, כגון הצלת יערות הגשם, סיוע לפליטים, מלחמה בעוני ועוד.
"מוצר ירוק מכיל פחות חומרים מסוכנים וניתן לשימוש חוזר", מסביר ד"ר מוטי סלע, ראש מנהלת
"תהליך הכשרת מוצר לקבלת תו ירוק הוא זול ועלותו אלף שקל לשנה. ייצור של מוצר כזה פעמים רבות מוזיל עלויות משום שהחלפת חומרים רעילים בחומרים שאינם רעילים, חוסכת את עלות פינוי הפסולת הרעילה. לכן כל השקעה במוצרים ירוקים מחזירה את עצמה, ואף למעלה מזה".
לחומרי השימור יש חשיבות רבה בתעשיית הקוסמטיקה, מאחר שהם מאריכים את חיי המדף של המוצרים; אלא שמדובר בחומרים מסוכנים, שאין ספק שעדיף להימנע משימוש בהם. בין השאר ניתן למצוא במוצרי הקוסמטיקה שמן מינרלי המופק מנגזרות נפט, לנולין שמופק משומן כבשים, ופורמלין - חומר משמר שהותר לשימוש קוסמטי באירופה ובארצות הברית, אולם חברות קוסמטיקה רבות החליטו לוותר עליו בטענה שהוא רעיל, מסוכן לבליעה ולשאיפה ומוגדר כמסרטן.
כמויות גדולות ממנו, אגב, ניתן למצוא בעשן הסיגריה. בישראל אושר החומר לשימוש קוסמטי, והוא נכלל בחומרי השימור המקובלים במוצרי השמפו והסבונים הנוזליים. "כל קרם כולל חומר משמר", מסבירה אורלי בורגר, אחות מוסמכת, קוסמטיקאית והמדריכה הראשית של חברת "ד"ר גרנדל" בישראל.
"בקרמים העשירים והשומניים יש פחות חומרים משמרים משום שחיידקים לא מתפתחים בתוך שמן, אבל כל חברות הקוסמטיקה שואפות לייצר קרמים בעלי מרקם קל שמתאימים לכל סוגי העור, ובקרמים קלים על בסיס מים יש סכנה להתפתחות חיידקים".
אחת הבעיות במוצרים קוסמטיים טבעיים היא שחיי המדף שלהם קצרים מאוד, מאחר שהם אינם מכילים חומרי שימור. קרם רגיל מחזיק מעמד בין שנה לשנתיים מרגע הפתיחה, בעוד שבקרם טבעי אפשר להשתמש עד חצי שנה מרגע הפתיחה, ולעיתים אף פחות מכך. לכן, על חברות הקוסמטיקה הטבעית למצוא תחליפים הולמים לחומרי השימור המסוכנים, דבר שכמובן מייקר מאוד את מחירם.
בורגר גילתה רוקח (שכרגע לא מעוניין בחשיפה, ר.צ.ק) שפיתח קרמים על בסיס מים ללא חומרים משמרים. "הוא מבשל שמנים טבעיים כמו זית, סויה ושומשום ויוצר מהם וזלין טבעי", מסבירה בורגר. "השמן כחומר משמר, מגן על הבסיס המימי ומאחר שנמצא בקרם רק אחוז קטן ממנו, לקרם עדיין יש מרקם קל".
שרלוט וולץ, מייסדת חברת הקוסמטיקה Green People, יצרה שפתון אורגני ללא חומר משמר, פרי פיתוח של שלוש שנים. המוצר נמכר בבריטניה.
בעיית החומרים המשמרים קיימת גם בייצור סבונים נוזליים. משה פוליטי, גיאולוג שמייצר סבונים טבעיים ורוקח את תכשירי הטיפול בספא מלון "מצפה הימים", מסביר: "הסבונים השקופים שמיובאים לארץ עשירים בחומר שנקרא SLS, חומר חריף שבמקור פותח במלחמת העולם הראשונה למטרת שטיפת רצפות ומנועים.
"הוא מייבש ומנקה מצוין, אבל גורם לנזקים קשים בעור והופך אותו לחשוף לחיידקים. בצמח היוקה, בסלק סוכר ובשורשים של צמחים יש חומרים מקציפים, אבל שימוש בהם יקפיץ את מחיר המוצר.
"בארצות הברית מתנהלת היום מלחמת חורמה נגד חומרי השימור, ועל כן ניכרת השתדלות להשתמש בחומרים סימפטיים יותר כמו שמן נבט חיטה, רוזמרין ושמן עץ התה, שמייקרים את מחיר המוצר".
"חומרי השימור של המוצרים הקוסמטיים נספגים בעור, נאגרים בתוך איברים פנימיים ויכולים לגרום לתופעות לוואי בטווח הארוך", מזהיר ד"ר זיאד דבור, לשעבר הרוקח הראשי של צה"ל ומבעלי חברת "איה נטורל", חברת קוסמטיקה טבעית שמשלבת בין המסורת הדרוזית לידע כימי.
"חוץ מפגיעה בעור, מדובר בחומרים שפוגעים קשות בסביבה. כשמשתמשים בסבון או בשמפו שמכילים דטרגנטים, הם מגיעים למאגרי הביוב, משם לאדמה ואחר כך לגידולים החקלאיים. הבסיס למוצרים שלנו הוא שמן הזית שאליו אנחנו מוסיפים נבט חיטה, לבנדר, רימון ועוד. בעדה הדרוזית חינכו אותנו שמותר למרוח על העור רק חומרים אכילים. לצערי, בעולם המודרני אין את המודעות הזאת".
ומה יש לרפואה הקונבנציונלית לומר בנושא? ד"ר צחי שלקוביץ, מומחה לרפואת עור ואסתטיקה, לא מטיף לשימוש בקוסמטיקה טבעית, ובהחלט לא מתרגש מחומרים משמרים במוצרים קוסמטיים: "הכול זה כימיה: הגוף שלנו, האוכל שאנחנו אוכלים. מוצרים כימיים אינם דבר נורא כל כך".
מאחר שגם הגידולים החקלאיים עלולים להיפגע משימוש במוצרי קוסמטיקה שמכילים חומרים מסוכנים, הוקמה לפני כשנה וחצי על ידי משרד החקלאות ועדה לקביעת תקנות בתחום הקוסמטיקה האורגנית. "צמחים שלא עברו ריסוס, דישון כימי ושינוי גנטי, מוגדרים כמקור אורגני", מפרט ד"ר דבור, שמשמש גם כיועץ הוועדה. "יחול איסור להרוג חיה לשם לקיחת שומן לייצור מוצר קוסמטי וייקבע גם תהליך הפיקוח על הייצור, במטרה שיהיה אקולוגי".
האם העובדה שאתם קוטפים צמחים לשם ייצור מוצרי קוסמטיקה לא פוגעת בשרשרת המזון?
"להפך. ראשית, אנחנו משתמשים בפרי או בעלים שמתחדשים גם ככה. קחי לדוגמה את הזיתים: אם לא קוטפים אותם, הם נושרים לאדמה. אנחנו גם דואגים לתהליך גידול נכון של הצמחים ולטיפוחם כדי שייתנו את התוצרת הרצויה".
"אם חלק מהמרכיבים מגיע מחו"ל צריך לוודא שאכן מדובר במגדלים מורשים שעומדים בכל הקריטריונים", מוסיפה דינה עוזיאל, המנהלת והבעלים של "ל'אוקסיטן". " אנחנו בודקים שהיצרנים שמהם אנחנו קונים את שמן הזית שומרים על כללים כמו מסיק כל שנתיים ומרווח נכון בין עץ לעץ כדי לשמור על המחזוריות של הטבע".
עוזיאל מציינת נקודה חשובה נוספת בהצהרה האקולוגית של חברת קוסמטיקה ירוקה: "את חמאת הקריטה שלנו אנחנו מפיקים מאגוזי עצי השיאה, שגודלו על ידי נשים שמתוגמלות על עבודתן. אין ניצול של עובדים לצורך הייצור".
גם לאריזות יש חשיבות רבה, והן חייבות להיות ניתנות למיחזור. חברת "ל'אוקסיטן", למשל, מייצרת את כל אריזות מוצריה מנשורת של יערות בלבד, ללא צורך בגדיעת עצים. חברת האיפור M.A.C מפעילה תוכנית מיחזור בשם Back to MAC, ומבקשת מלקוחותיה להחזיר את האריזות הריקות של המוצרים למיחזור, ומבטיחה תגמול הולם: שפתון במתנה על כל שש אריזות ריקות.
האיסור על ניסויים בבעלי חיים הוא אולי האספקט הידוע ביותר של הקוסמטיקה האקולוגית. עד לפני 20 שנה טענו שאי אפשר לייצר מוצרי קוסמטיקה ללא ניסויים בבעלי חיים. בעקבות לחץ ציבורי שהחל באירופה, השקיעו חברות הקוסמטיקה משאבים בפיתוח חלופות ותוך זמן קצר מאוד ויתרו על הניסויים הללו, כשהחלוצה בתחום היתה "רבלון".
כיום קיימות יותר מ - 600 חברות קוסמטיקה, ביניהן גם הגדולות ביותר, שאינן עורכות ניסויים בבעלי חיים. החל מינואר 2009 ייאסר לחלוטין שיווק מוצרי קוסמטיקה וטואלט שעברו ניסויים בבעלי חיים במדינות האיחוד האירופי.
אנחנו, כרגיל, נמצאים הרחק מאחור: בחודש שעבר הוגשה הצעת חוק דומה לשולחן הכנסת על ידי ח"כ גדעון סער, אבל עוד ארוכה הדרך. השאלה הגדולה היא האם הקוסמטיקה הירוקה היא אכן בריאה יותר והאם היא יעילה. בורגר מסבירה שיש להתייחס לסוגיה בזהירות, משום שלא כל מה שבריא הוא בהכרח גם מבריא.
"לא כל החומרים הטבעיים שאנו משתמשים בהם מוכרים לנו, ולפעמים דווקא הם עלולים לגרום לאלרגיה", היא מסבירה. "מעבר לזה, קוסמטיקה טבעית היא לא בהכרח יעילה יותר, וכל אחד צריך לבדוק האם היא מתאימה לו.
"הדבר חשוב במיוחד ככל שמתבגרים כי אז הגוף מתקשה לסנן את החומרים הלא טובים, וסופג אותם. חשוב לציין שהחומרים הטבעיים פועלים על השכבה החיצונית של העור בלבד. הם לא חודרים עמוק יותר, בניגוד לקרמים הרגילים, המכילים חומרים סינתטיים שמוליכים את החומרים הפעילים לשכבות העמוקות של העור".
נא להמתין לטעינת התגובות
