ראשי » סגנון ופנאי » אופנה ועיצוב » אופנה

תמיד אישה

כשהסרט "בלייד ראנר" יצא לאקרנים לפני 25 שנה, הוא שינה לנצח את הדרך שבה אנו תופשים יישויות מלאכותיות. גם היום, הנשים האנדרואידיות שהופיעו שם ממשיכות לרתק את הדמיון

גיבור סרטו העתידני של רידלי סקוט החוגג השנה חצי יובל, "בלייד ראנר" (המבוסס על הספר של פיליפ ק. דיק, "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?") הוא דקארד, המגולם על ידי האריסון פורד.

דקארד הוא שוטר ומחסל מקצועי הנקרא להשמיד את ה"רפליקנטים", סוג של אנדרואידים-יצורים סינתטיים דמויי אדם שנמלטו ממושבות הנמצאות בחלל וחדרו ללוס אנג'לס ב-2019.

ה"רפליקנטים" תרים אחר מי שיצר אותם, על מנת שיאריך את תוחלת החיים שלהם, שנקבעה לארבע שנים. מצד אחד ניחנו ה"רפליקנטים" בתכונות ייחודיות וברפלקסים משוכללים יותר משל בני האדם, ומצד שני הם נמצאים במעמד נחות יותר.

אין להם רגשות, והרי זהו המאפיין האנושי הכי מובהק, בכך נבדל האדם מהבהמה ומהרפליקנט. למרות שמעמדם בסולם החברתי ירוד, בני האדם מפחדים מהם. מפחדים שלא יוכלו להבדיל בינם לבינם, מפחדים שהם יירשו את מקומם על פני כדור הארץ.

אז מה זה אומר ששלוש הנשים היחידות בסרט הן "רפליקנטיות"? שהן קורבנות משתי נקודות מבט: האחת, כי הן נשים והשנייה, כי הן "רפליקנטיות". הגיבורה הראשונה, פריס (אותה מגלמת דריל האנה), היא "דגם עינוג בסיסי, המשמשת כספקית מין במועדוני הצבא". השנייה, זורה (ג'ואנה קסידי) הוכשרה כרוצחת והיא היפה והחיה גם יחד.

במהלך ההימלטות שלה מצייד ה"רפליקנטים" (האריסון פורד) היא מאמצת זהות חדשה, מכנה את עצמה "מיס סלומה" (כמו הגיבורה

באופרה של שטראוס על פי אוסקר ויילד), ומשתחלת למועדון חשפנות, שם היא מרקדת עם נחש מלאכותי.

נחש-אישה, נו, אין ברית קדומה מזו. השלישית, רייצ'ל (שון יאנג), העובדת בחברה בה מייצרים "רפליקנטים", בעלי חיים ובני אדם, היא דגם מתוחכם יותר, ועל כן לא מפתיע שצייד ה"רפליקנטים" דקארד (פורד) חושק בה. רייצ'ל כמעט עוברת את מבחני האישיות לזיהוי "רפליקנטים".

על מנת לזהות את מוצאה, היא צריכה לעבור תחקיר בן 100 שאלות (ולא בן 30 שאלות, כמו השאר), זאת מאחר שהמערך הרגשי המוטבע בה משוכלל יותר. הסיכוי שלה לשרוד יהיה כשתערער גם את ביטחונו של דקארד באנושיות שלה. את שתי הגיבורות האחרות ירצחו בירייה בגב והן תתבוססנה בדם הפלסטי שלהן.

רייצ'ל, הדמות הנשית הראשית והאיכותית ביותר מבין השלוש גם נראית כך. היא לבושה בחליפות מחויטות מבד נוקשה, כמעט מתכתי, מרובעות כתפיים ורכוסות עד הצוואר ולכפות רגליה נעלי עקב מהוגנות וקלאסיות. מעילי פרווה כבדים משלימים את הלוק המאופק.

כך בדיוק נראו דמויות הנשים הפתייניות אך המיוסרות בסרטי הפילם נואר. שיערה אסוף לקוקו המהודק לראשה, שפתיה אדומות, וכל הבעות פניה אומרות עצב, שילך ויעמיק ככל שהיא תבין יותר במהלך הסרט שהיא שייכת ל"אחרים", ל"רפליקנטים".

את התדמית הנזירית הראשונית שלה מפרות הציפורניים האדומות. כשרייצ'ל ודקארד מתאהבים היא מסירה את שריון הלבוש שלה: הקוקו נפתח ושפעת תלתלים מקיפה אותה, החליפות נעלמות, וה"רפליקנטית" הופכת לדמות רכה ואנושית, דמות של אישה נאהבת.

פריס היא זונת הרחוב הפשוטה והיא נראית בהתאם: ערימת שיער בגוון בלונד פלטינה מונחת בחוסר חן על ראשה, היא מאובזרת בגרבונים, ביריות, חולצת רשת, תיק צד גדול ומעיל פרווה קצר, סינתטי ומנומר. היא יכולה לעמוד בכל קרן רחוב ולהיראות שם כתפאורה הולמת.

דווקא היא, הנחותה מבין השלוש, עם חוכמת הרחוב הפשוטה שלה מזכירה לדקארד (רמז לפילוסוף הצרפתי דקארט?) את האמרה: "אני חושב משמע אני קיים" (אף שב"בלייד ראנר" האמרה הזו מקבלת טוויסט חדש: "אני מרגיש מכאן אני קיים").

על מנת לשרוד היא צריכה לצמצם עוד יותר את הקיום הכמעט אנושי שלה, לרדת שלב ולהתחפש לבובה, להעמיד פני חפץ. היא מאפרת את עיניה בפסים שחורים ועבים. איפור העיניים המודגש והגרוטסקי הוא כדי להזכיר שהרעיון המרכזי בסרט הוא הראייה על כל רבדיה: אל עבר העבר והעתיד, שתנועת האישונים היא שמבדילה בין ה"רפליקנט" לאנושי.

סלומה/זורה הרצחנית מבלה במועדון החשפנות כשרק קשקשים נוצצים לגופה. לקראת העימות עם דקארד היא מתהדרת בלוק המזכיר מלכת סאדו, כולל לבנים שחורים, מגפיים המטפסים עד מעל הברך בעיצוב צבאי מובהק, עם דוקרני מתכת מאיימים.

אחרי שהחיה בה מתפרצת, היא לובשת מעיל פלסטי שקוף, מפזרת את השיער האסוף ויוצאת למרוץ האחרון של חייה. למה המעיל שקוף? כי זהותה נחשפה, כי אין לה יותר מה להסתיר, ועכשיו יש לה רק מטרה אחת, לשרוד.

למעשה, זו המטרה של שלוש הנשים הרפליקנטיות, הזונה, הקדשה החמושה והקדושה: להישאר בחיים. והיחידה שתזכה לכך, לפחות באופן זמני, היא רייצ'ל, שזוכה לאהוב ולהיות נאהבת. זאת הבשורה הישנה-חדשה של "בלייד ראנר": כל מה שצריך זה אהבה.

סטיילינג: ענבל בוסיבה. דוגמניות: יאנה גור ל"ארט פורום"; תהילה ריץ' ל-DNA; לוליטה ל"עלית מודלס". איפור ושיער: ערן פל. ע' צלם: סאשה שרבקוב. ארט: אודי יפרח

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...