ראשי » סגנון ופנאי » אופנה ועיצוב » אופנה

הכל נמצא בפרטים

העובדה שבכפר הגלובלי כולם לובשים תלבושת אחידה, לא צריכה למנוע מכם להפגין קצת ייחוד. גם ג'ינס וחולצת טי לבנה יכולים להיראות אחרת לגמרי. הנה כמה וריאציות על הנושא

אופנה היא תקשורת בינאישית המתקיימת בין הפרט לכלל ובין איש לרעהו. אנשים מגדירים את עצמם דרך הלבוש, ודרך הלבוש הם מוגדרים על ידי האנשים שמסביבם.

המין האנושי אוהב לקטלג את חבריו לפי סימנים חיצוניים: חצאית לובשות נשים, רעלות עוטות מוסלמיות, תיק של לואי ויטון מתחבר לחשבון בנק נפוח וקימונו ליפנים.

כמו שאת הישראלי תזהו בחו"ל עם נעלי הקרוקס וחולצות "סוף מסלול" ששכח לאפסן חזרה בבקו"ם ביום השחרור, כך גם לא קשה לזהות איטלקי בשל השיק הפיינשמעקרי והלוק המושקע.

אבל בעידן הגלובלי אבחנות כמו הנ"ל הולכות ומאבדות מתוקפן. כשאנשים מסידני ועד סנטיאגו דה צ'ילה אוכלים מקדונלד'ס, מורידים שירים זהים ב"קאזה" ומוזנים נון סטופ על ידי אותן חדשות, מאסון טבע בהודו ועד הדיכאון של בריטני ספירס, הם גם לובשים את אותם הבגדים. וכשלובשים אותם בגדים, הגבולות מתעמעמים.

אופנת ההמונים צברה תאוצה בשנות השישים והשבעים, ומאז החלו בעולם כולו לעקוב אחר אותן מגמות, להיות מושפעים מאותן מגמות. עם זאת, האדפטציה שהעניקו כל חברה או בית אופנה לכל טרנד נותרה לוקלית ואישית.

אבל בשני העשורים האחרונים, עם פריחתן של רשתות אופנה והלבשה בינלאומיות כזארה, C&A, מנגו ו-H&M, שמוכרות להמונים בגדים מאוד דומים זה לזה, התבוננות בנעשה ברחוב העולמי מקשה לאפיין ייחוד או פרשנות אינדיבידואליים. יש יותר מיסוד

סביר שמה שתמצאו על הקולבים בחנות של זארה בלה רמבלה דה קטלוניה שבברצלונה, תגלו גם בין המדפים בסניף חולון.

התוצאה אינה סמויה מהעין, להפך. המוני אנשים שלבושים אותו דבר, חסרי ייחוד, ללא פרשנות אישית וללא סימן למקום שהם באים ממנו.

המעצבים מצדם מסייעים בהרחבת תופעת העדר חסר האישיות. רבים מהם חוששים להתעסק בנושאים לוקליים או לפתח עיצוב ביקורתי או אישי, אלא עסוקים בתרגום מגמות האופנה הבינלאומיות שעליהן קראו באתר הבית של ווג.

מצד שני, שהרי תמיד יש תגובת נגד בכל תהליך, כבר נראים ניצנים של שינוי. אופנת רחוב תמיד ממציאה את עצמה מחדש אחרי שהיא מנוכסת על ידי הזרם המרכזי (מעצב האופנה כריסטיאן לקרואה טען לפני עשור ש"הבגדים הכי מעניינים מגיעים מהאנשים הכי עניים"); וקבוצות אקטיביסטיות נגד הגלובליזציה ובעד חופש אישי ודעה אישית הולכות ומתעצמות. וחוץ מזה, גם המראה הנייטרלי ביותר יכול להפוך לאישי, כפי שמדגימה הפקת האופנה לפניכם.

ג'ינס וטי-שירט הם תלבושת אחידה כלל עולמית, לכן בחרנו להרכיב עליהם ארבעה סגנונות שונים שמוציאים את לובשיהם מהכלל בכפר הגלובלי.

הניסיון לעלות על עקבותיה של ההגדרה "אופנה ישראלית" מוביל אל חור שחור. אבל בפועל יש דרכים רבות לבטא מקומיות בארץ עם אוכלוסייה כה מגוונת, עדתית, דתית, ולאומית.

אפילו תוספת פשוטה כמו כאפייה ערבית ומטפחת רוסית (שעדיין ניתן לפעמים לראות על מבוגרים מהעלייה מברית המועצות לשעבר)‬, לא רק תבליט את לובשיה מתוך ההמון אלא תיצור זיקה בינם לבין המקום שהם חיים בו.

תוספת השרשראות מסייעת להבעת מיזוג הדתות והגלויות ובאותה מידה יכולה לעורר פרובוקציה
(צלב?) ופרובוקציות עושים בשביל להתבלט.

סטיילינג: אורי גלעדי. הוא: כאפייה - אוסף פרטי; כובע דיקסי, JIFFA,שרשרת, יויו 32, ג'נס, Lee, חולצה לבנה, רנגלר. היא: מטפחת - אוסף פרטי; שרשראות, רובי סטאר; ג'ינס וחולצה לבנה-רנגלר

על ידי מיקס נכון ומדויק של פריטים אפשר להרכיב מראה אינדיבידואלי גם מהקולבים ברשתות המסחריות.

הטריק הוא פשוט: לא להיכנע לתכתיבי האופנה שמתווכים המגזינים, לבחור פריטים לפי גזרת הגוף ומידת הנוחיות ולא לפחד משילובים לא רגילים.

באופנה של היום אין חוקיות והכל הולך: סגול עם ירוק עם כתום עם ורוד. שכבות, כובעים או צעיפים הם תוספת פשוטה יחסית, מחוך על החולצה הוא כבר הברקה יצירתית. צריך רק להעז.

הוא: חולצה וצעיף, זארה; קפוצ'ון, פול אנד בר; ז'קט וכובע, דיזל; נעליים, אדידס. היא: ז'קט, זארה; מחוך, bebe; כובע, דיזל; נעליים, מנגו

חנויות הווינטג' והיד שנייה וגם מחסני הלבוש לנזקקים מלאים בגדים ואביזרי אופנה תקופתיים משנות העשרים והלאה.

הטקסטורות מגוונות, והגזרות שונות בדרך כלל מהמצאי הקיים בחנויות מעצבים או ברשתות אופנה.

ז'קט מקורדרוי או חלק עליון של טרנינג (שהפך פופולרי בשנים האחרונות וחזר לייצור סדיר על ידי מותגים נחשבים) לגברים, ואביזרים כמו חגורה מעניינת, תיק צד ישן, מטפחת ראש צבעונית, נעליים מפעם, או בסטייל של פעם, ומשקפי שמש גדולים מפלסטיק לנשים, נותנים ללובשי הטי והג'ינס שיק קולי של שנות השבעים.

הוא: ז'קט וטרנינג, אשת חיל; נעליים - אוסף פרטי. היא: עליונית, תיק ונעליים - אוסף פרטי; משקפיים, אשת חיל

מעטים יכולים להרשות לעצמם שמלה בתפירת עילית ב-30 אלף שקל, תיק של בית אופנה מובחר בסכום דומה ושעון עבודת יד במאות אלפים.

מותגי יוקרה העולים הון עתק ולרוב מיוצרים במהדורות מוגבלות וכפריטים בודדים מבדלים את לובשיהם מרוב האוכלוסייה, שנותרת נבוכה מול מדפי הבגדים ברשתות השונות.

לאישה - שמלה מרהיבה של בלומארין מעל הג'ינס והטי, משולבת בענק יהלומים וטבעת של ה. שטרן, תיק ומטפחת של לואי ויטון, נעליים של פנדי ומשקפיים של טום פורד. לגבר - ז'קט, נעליים וחגורה של דולצ'ה וגבאנה, שעון של קרטייה ומשקפיים של דיור. זה לא רק נראה יקר.

הוא: ז'קט נעליים וחגורה, D&G; שעון, קארטייה מ"פדני"; משקפיים, דיור. היא: שמלה, בלומארין מ"אמור‭,"‬ כיכר המדינה; תיק ומטפחת, לואי ויטון, כיכר המדינה; נעליים, פדני מ"אמור"; משקפיים, טום פורד, שרשרת וטבעת, ה. שטרן

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...