הכפר הירוק
ברוכים הבאים לכפר הבדואי דריג'את. אז נכון שהתושבים עוד לא מחוברים לחשמל ולמים של מדינת ישראל, אבל זה לא מונע מהם לחלום על הקמת צימרים וסאמר סקול בערבית לילדים יהודיים
נשים מובטלות לא תמצאו פה וגם לא עבריינות ופשע. בכפר, שהוכר על ידי המדינה רק לפני קצת יותר משנתיים, אין אבטלה. 35 מתוך 850 התושבים הם מורים ומורות, עשרה רופאים ועורכי דין, לא מעט רוקחים ומורי דרך, ורוב הצעירים לומדים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. לא מאמינים? ברוכים הבאים לכפר דריג'את.
למרגלות הר עמשא, בשולי בקעת ערד, מצוי הכפר הציורי דריג'את. לא מדובר בסתם הגדרה שתמשוך אתכם למקום, אלא במשהו שמבחינים בו מיד כשעוברים בסמוך אליו. כל אחד מהתושבים צבע את ביתו בצבע אחר, והעובדה שהשטחים סביב הבתים צבועים כולם בירוק, בין הצהוב של הנגב, נותנת לבאי המקום תחושה שהם נמצאים בתוך תמונה.
דריג'את הוקם בשנת 1840 על ידי פלאחים מדרום הר חברון, שירדו אל הנגב והתיישבו בשולי בקעת ערד. כשהגיעו למקומם החדש, הביאו עמם את תרבות המגורים במערות, שהיתה נפוצה בדרום הר חברון עוד מימי האבות. התיישבות זו באה לצד דרך מקראית קדומה ומפורסמת - "דרך האבות," בה נדדו אברהם, יצחק ויעקב מחברון ובית אל, דרומה אל באר שבע, כמסופר בספר בראשית.
160 שנה לאחר מכן החליט ג'אבר אבו חמאד, נכדו של אחד המייסדים, לספר את סיפור המשפחה שהתיישבה על שטח של 3,500 דונם ולחדש את המסורת העתיקה. מאז הפך אבו חמאד את הכפר במו ידיו לכפר תיירותי לכל דבר, שאף קיבל לאחרונה את ברכתו של שר התיירות לשעבר יצחק הרצוג.
"הייחודיות של הכפר," מסביר אבו חמאד, שהוא בכלל שף קונדיטור במקצועו",היא השילוב שבין העתיק למודרני. חלק מהנשים והגברים עוסקים עד היום בגידול כבשים, חליבה והכנת לבנה, ואחרים עוסקים במקצועות חופשיים כמו רפואה, ועריכת דין." כך גם בנוי הסיור אותו מעביר אבו חמאד לקבוצות ויחידים שמגיעים לכפר כמעט מדי יום. "אנחנו מתחילים מתצפית על הכפר ולאחר מכן עוברים לסיור רגלי שכולל ביקור בכל אחד מהמבנים שבהם גרו אבותינו מיום הקמת הכפר ועד היום. השלב הראשון של הבנייה היה מערות שאותן חצב סבא שלי במו ידיו, ובתוכן גרו בני משפחתי יחד עם גמלים ופרות.
והרביעי והאחרון הוא הבית המודרני, שם אנחנו מסיימים את הסיור שנמשך שעה וחצי עד שעתיים."
בין לבין צופים המטיילים בנשים שאופות לחם בטבון עשוי טין וקש, כמו שהיה נהוג לפני מאות שנים (וגם טועמים, אלא מה.(? אלה שיבקשו ליהנות גם מארוחת צהריים (בתוספת תשלום כמובן) יקבלו מאכלים ביתיים של אנשי הכפר שכוללים בין היתר מרק, מגלובה עם אורז מתובל וירקות, בשר עוף, עלי גפן וקישואים ממולאים, מבחר של שבעה סוגי סלטים וכמובן תה וקינוח. אלה שיעדיפו ארוחה חלבית יקבלו מבחר מגוון של גבינות לבנות טריות.
במהלך הביקור שלנו במקום הגיעו שתי קבוצות בו זמנית, למרות שאבו חמאד מקפיד לתכנן את לוח הזמנים שלו בקפידה. "מזג האוויר שיבש להם את התוכניות, אך למרות זאת נקבל אותם באהבה," הוא אומר בחיוך ומבקש מאחד התושבים בכפר שעבר הדרכה לעזור לו עם אחת הקבוצות.
בתחילת ההדרכה הוא מעלה את הקבוצה לנקודת התצפית ומסביר על הצבעוניות שבכפר. כשאחד מחברי הקבוצה שואל מדוע הבית הגבוה צבוע בירוק הוא מציע להם לנחש את התשובה, והפותר, כך מבטיח, יזכה בסיור חינם. "רק בסוף, אחרי שהם זורקים לאוויר כל תשובה אפשרית ורק לא את התשובה הנכונה, אני מגלה להם שמדובר בבחור שעובד באגד ולאות הזדהות עם צבע האוטובוס הוא צבע את ביתו בצבע דומה."
את עבודות הבית עושים אנשי הכפר ללא מים וחשמל, או יותר נכון ללא המים והחשמל שאנחנו מכירים. הכפר אמנם הוכר כבר לפני יותר משנתיים, אבל את הבירוקרטיה כולנו מכירים והתושבים עדיין נאלצים לשתות מים מבארות. "לכל בית יש משאבה על הגג ששואבת אליה את המים מהבור בגינה ומזרימה אותו לחדרים השונים. כל אחד מאיתנו בנה את מערכת המים הפנימית בכוחות עצמו," מסביר אבו חמאד. לאחרונה חובר צינור מים לפתח הכפר וכעת ממתינים התושבים להכנת התשתיות הפנימיות, כדי שיוכלו ליהנות ממים, כמו כל תושב אחר במדינת ישראל. "אנחנו לא ממהרים לשום מקום, חיינו ככה מאתיים שנה ולא יקרה כלום אם נמתין עוד כמה חודשים."
וחשמל? עד לאחרונה נאלצו התושבים להיעזר ב24- גנרטורים שסיפקו את תצרוכת החשמל לכפר, אולם אלה הופעלו רק ארבע שעות ביממה בשעות הערב. לפני מספר חודשים, בסיוע של השר לפיתוח הנגב שמעון פרס, נחנכה בכפר מערכת החשמל הסולארית הראשונה בישראל שתספק חשמל ליישוב שלם.
חברת "אינטרדן," המתמחה באנרגיה סולארית, התקינה את המערכת באופן ניסיוני ב20- מתוך 95 בתי האב בכפר, בחדר המדעים בבית הספר ובמסגד. בנוסף מפעילה השמש עוד שמונה עמודי תאורה. על הגגות הותקנו קולטים בגודל שמונה מ"ר לכל בית, ויחידה קטנה של ממיר ומצברים, המאפשרים שימוש בחשמל גם בשעות הערב. "המערכת יכולה לפעול ברציפות במשך ארבעה ימים ללא שמש ישירה או במשך שבוע עם עננות חלקית, אבל מי שירצה להתחבר לחברת החשמל יוכל לעשות זאת," מרגיע אבו חמאד.
חלום אחד כבר הגשים אבו חמאד לאחר שהצליח להפוך את הכפר לאתר תיירות, אבל זה לא מספיק לו. "התיירות היא בדם שלי", הוא אומר. "לפני שלוש שנים עברתי קורס של 'העצמה קהילתית' במסגרתו התבקשתי לחלום על משהו וליישם אותו. בחרתי במיזם תיירותי והכנתי תוכנית. מיד לאחר שסיימתי להכין את התוכנית, החלטתי ליישם זאת וכך בעצם הכול התחיל."
עכשיו לאחר שהגשים את חלומו, לאבו חמאד יש עוד שני דברים קטנים שהוא רוצה להספיק, לאחר שיסיים את קורס מורי הדרך של משרד התיירות שהוא עובר "בבית יציב" בבאר שבע: "הראשון, לבנות צימרים כמו בצפון כדי שאנשים יוכלו להישאר פה כמה ימים ולטייל כי לא חסר פה מה לעשות, והשני לפתוח סאמר סקול כמו בחו"ל." לדבריו, הערבית הפכה לשפה מאוד שימושית שגם ילדים יהודים צריכים ורוצים ללמוד: "הם ילמדו עד השעה 12 בצהריים ולאחר מכן יבלו את שארית היום והלילה אצל בני הכפר. זאת תהיה חוויה שהם לא ישכחו לעולם."
נא להמתין לטעינת התגובות
