כדור פורח בשמי המדבר
אמנון גוטמן צפה מקרוב בחוויה הזכורה לנו היטב מספריו של ז'ול וורן, טיסה בכדור פורח. מי שעדיין חולם להקיף את העולם, מוזמן להתחיל את המסע בנגב
התקדמנו לכיוון ערד. הנוף המדברי בשעת הזריחה היה מדהים וקרני האור הראשונות שטפו את הכפרים הבדואים משני צדי הדרך. לאחר כמה קילומטרים פנינו לדרך עפר שהובילה אותנו לשטח רחב היקף ונקי מצמחייה. מרגע זה החל תהליך ההכשרה של מידד.
תהליך פריקת הכדור הפורח וסידורו בצורה הנכונה ארך זמן רב והיה כרוך במאמץ פיזי לא קטן. מורן חילק הוראות לאנשי הצוות תוך כדי הסברים מפורטים על הצורה שבה יש לפרוס את הבלון וכיצד יש לחבר אליו את הסל. לאחר פריסת הבלון על הקרקע וחיבור סל הנצרים, החל מורן להפיח חיים בפיסת הניילון הענקית בעזרת מאוורר מונע בנזין. הבלון החל להתמלא אוויר (עדיין לא חם), וככל שחלף הזמן גדלה המעטפת. המראה שנוצר היה סוראליסטי: אמצע המדבר השומם, מסביב כפרים בדואים, ובמרכז השדה הלך והתמלא בלון ענק בצבע סגול-כחול, שמסביבו רצו ילדים בדואים בקריאות צהלה ושמחה (כנראה שגם הם לא ממש היו מסוגלים לתפוס את המחזה הלא שגרתי הזה).
לאחר שהבלון התמלא באוויר התחיל שלב החימום. בעזרת שני מבערים שחוברו לסל הנצרים ותוך כדי "מכות" אש אדירות האוויר התחמם, והמעטפת התחילה להתרומם. לאחר כמה דקות ניצב הבלון במלוא תפארתו, כאשר מדי פעם המשיך מורן לתת מכות אש כדי לייצבו. כאשר הכול היה מוכן עלה מורן בקשר מול מודיעין טיס והודיע על תחילת הטיסה. הכדור התחיל להתרומם מהקרקע, ורק כאשר היה מטרים ספורים באוויר אפשר היה להתחיל לתפוס את גודלו העצום.
ברגע שמורן והבלון החלו להתרחק, שאר אנשי הצוות נכנסו למכוניות ונסעו בעקבותיהם.
לאחר כשעה של ריחוף הגיע רגע הנחיתה, ואתו נפילת אדרנלין מצד כל הנוכחים חוץ ממורן שהמשיך להתרוצץ ולחלק הוראות קיפול. כדי שהפריקה הבאה של הציוד תהיה חלקה, צריך לבצע את הקיפול בצורה מסודרת, ופעולה זו כרוכה במאמץ פיזי גדול מאוד של צוות הקרקע. קיפול המעטפת חזרה לגודלו של הנגרר ארך זמן רב יותר מהפירוק.
כדור פורח הוא כלי הטיס העתיק בעולם. ב-21 בנובמבר 1783, כ-120 שנה לפני שהאחים רייט טסו לראשונה במטוס בעל כנף קבועה, הוטס לראשונה הכדור הפורח של האחים מונגולפיה בצרפת. מעטפת הכדור הייתה עשויה נייר, וכמקור חום שרפו האחים קש בתוך דלי פח שהיה תלוי מתחת לפתח המעטפת.
עשרה ימים לאחר מכן, הטיס פרופ' ז'אק שארל כדור עשוי מעטפת משי סגורה, שמולא בגז מימן (גז קל מאוויר). המדהים הוא שאלו הם שני סוגי הכדורים הפורחים העיקריים הנמצאים בשימוש עד היום.
הרעיון של אוויר חם, באמצעותו שולט הטייס על גובה הטיסה, הוא פשוט. על ידי שימוש במבער וחימום האוויר שבתוך המעטפת, משתנה צפיפות האוויר. ככל שהאוויר שבתוך המעטפת יהיה חם יותר, כך יגבר כוח העילוי והכדור הפורח יעלה לגובה.
כאשר הטייס מפסיק לחמם את האוויר שבתוך המעטפת וטמפרטורת האוויר שבתוך המעטפת משתווה לטמפרטורת האוויר החיצוני, מאבד הכדור גובה. אלו הם שני הכוחות העיקריים הפועלים על כדור פורח בטיסה, והשליטה בגובה הטיסה היא מדויקת עד כדי ריחוף מעל לצמרות העצים, קרוב לפני הקרקע או פני המים.
כדור פורח טס יחד עם זרמי האוויר, כלומר – כיוון הטיסה הוא כיוון הרוח, ומהירות הטיסה היא מהירות הנשיבה. מאחר שבגבהים שונים הרוחות נושבות לכיוונים שונים, יכול הטייס לתמרן על ידי טיפוס והנמכה ולנווט טיסתו לכיוון הרצוי במסגרת האפשרויות שמתווה הרוח.
בספרד מתרחש מדי קיץ אירוע הכדורים הפורחים השנתי הגדול ביותר באירופה, בעיירה איגואלאדה (Igualada) הנמצאת בחבל קטלוניה שבצפון-מזרח המדינה, כ-50 ק"מ מהעיר ברצלונה. בשנים האחרונות נהרו לפסטיבל כ-25,000 צופים, ויותר מ-40 צוותים מכל רחבי העולם.
כשעשרות הכדורים מתקבצים יחד בשלל צבעי הקשת, הם יוצרים מראה מרהיב - מעין ציור מופלא בשמים. במהלך הפסטיבל צריך פשוט לשכוח מהדאגות, ורק להסתכל על השמים וליהנות מחוויה מדהימה ביותר.
גם באלבוקרקי, ניו-מקסיקו, מדי שנה בתחילת אוקטובר מתכנסים כ-100,000 טייסים ותיירים מכל העולם להשתתף באליפות הכדורים הפורחים. מאות כדורים פורחים וצבעוניים ממלאים את שמי העיר, כשבכל אחד מהם נציגים ממדינה אחרת. החגיגה היא מצד אחד מפגן של אחווה וכיף ומצד שני תחרות רצינית בין טייסי הכדורים הפורחים הטובים בעולם, המתחרים בכל תחום: מרחק, זמן טיסה, דיוק בהטלת חפצים, ניווט מדויק ברוח, צורות מקוריות וכדומה.
במהלך החגיגה מתרחשים כמה אירועים מיוחדים, בהם ה-Balloon Glow . לקראת השקיעה מנפחים את מאות הכדורים הפורחים, והלהבות שמחממות את האוויר שבכדורים מאירות את שמי הלילה בתאורה מרהיבה. בשמים החשוכים נראים אז מאות בלונים צבעוניים, חלקם עגולים וחלקם בצורות שונות. אין ספק כי זהו אחד מרגעי השיא של החגיגות.
כתבה באדיבות טבע הדברים
נא להמתין לטעינת התגובות
