מים בששון
הקיץ דורש טיולים בעקבות משקה החיים. אפשר להתחיל ברמת הגולן ובריכותיה הצוננות ולסיים בשייט מסלולים רטובים סביב הכנרת
בציור השני משנת 1882 נראה גשר בנות יעקב מנקודת מבט אחרת. הפעם אפשר להבחין כי במרכזו יש "גבנון" שהגביה אותו והמבנה כולו הפך למצודת אבן כבירה. גם הירדן המצויר הזה מזרים מים רבים ואפיקו רחב. אולי נזקקים הצליינים לציורים האלה כדי להתחזק כשהם רואים מולם רק זרזיף רזה העושה דרכו בלאות הקיץ בין צמחי מים. רוחבו אינו עולה על כמה מטרים. זוהי תחנתנו הראשונה בטיול "רטוב" בגולן.
כמה גרסאות לשם גשר בנות יעקב (בערבית: ג'סר בנאת יעקוב). אחת האגדות המופיעה באנציקלופדיית "אריאל" יודעת לספר כי במקום זה חצו בנות יעקב אבינו את הירדן בדרכן לארץ ישראל. בהמשך אגדה זו מסופר כי הבנות נקברו לא רחוק מהגשר ליד תל אבנים. השערה אחרת למקור שמו של הגשר נולדה במאה ה-12. על פי גרסה זו בנקודה זו גבו מס מעבר עבור מנזר לנשים (סנט ג'ורג, יעקב הקדוש).
גשר בנות יעקב נמצא כ-70 מטר מעל פני הים. בימי החורף מי הירדן גואים בזרם שוצף, אפיקו מתמלא והנהר הרגוע מהקיץ הופך לסמבטיון סוער. המסלול הרטוב מתחיל דרומה מהגשר, ליד היישוב הקטן כרכום. משם נמתח שביל ארוך (כ-12 קילומטר), דרך כורכר המתאימה לכל רכב (מפת
השביל מתרחק ונצמד אל הגדה המערבית של הנהר ונקרא "דרך הירדן ההררי". בחלקו הצפוני, לפני גשר בנות יעקב, השביל ממש נושק לירדן. שם אפשר לעצור את הרכב, לרדת לראות את המים הזורמים, לפגוש כמה "הליקופטרים" (כינוי לשפיריות הצבעוניות) המרחפים מעל המים, צמחי נחלים, עצי ערבה בוכייה. השביל מסתיים בחיבור לעיקולי כביש 91 היורדים לגשר בנות יעקב.
מאז 1807 נבנה ונהרס הגשר כמה פעמים ועתה חוצים את הנהר שני גשרים - האחד בנוי בטון, השני הוא גשר ביילי, שריד ממלחמת ששת הימים (על כביש 90 בצפון הכנרת נוסעים עד צומת כורזים ויורדים בכביש 8277 מזרחה עד כרכום). ללא תשלום.
אנחנו ממשיכים מזרחה אל סרפנטינות מעוגלות של הכביש המטפס לרמת הגולן לעבר בית המכס העליון. בית המכס הוא מבנה סורי גדול, מחורר מכדורים. לידו פונים דרומה לכביש 888, נוסעים בדיוק 2.4 קילומטרים עד הפנייה ימינה לדרך עפר. הדרך סבירה לכל רכב, אורכה 800 מטר והיא מושכת לכיוון חורשת אקליפטוס (במזלג הדרכים לבחור את השביל הימני). אפשר להחנות את הרכב בין האקליפטוסים, משם לרדת בשביל, כחמש דקות הליכה אל בריכת הקצינים -"עין עלמין".
דורות רבים של מטיילים מבקרים בנקודה זו. ייתכן שהדבר נעוץ בזיכרונות של מי שהיו חיילים צעירים בצה"ל ששירתו ברמת הגולן ואחרי האימונים המאובקים היו יורדים בצהלות לטבילה במים הצוננים.
שהייתי חייל צעיר ברמת הגולן, הצ'ופר של החברה, אחרי אימון מאובק היה להגיע לכאן ולטבול במים הצוננים. זוהי בריכה גדולה יחסית ומי מעיין זורמים אליה. הסורים חפרו אותה עבור הקצינים ששירתו באזור. עומקה כ-1.70 מטר וממש לא כדאי לקפוץ לתוכה בקפיצת ראש. למרבה הפלא המקום נשמר נקי יחסית ומסודר. והמים? קפואים כמו לפני עשרות שנים. גם לבריכה זו (ולשלוש בריכות קצינים נוספות שקיימות בגולן) הכניסה היא ללא תשלום.
הניקיון בבריכת הקצינים הוא רק הקדמה להיכל המים הצלולים בעין סלוקיה, המעיין של "מי עדן". עד מלחמת ששת הימים היה כאן הכפר הסורי "סלוקיה". תפוקת המעיין נעה בין 80 ל-120 קוב מים לשעה. חברת מקורות מעבירה ל"מי עדן" 50 קוב לשעה ויתר המים מוזרמים לטבע, לנחל משושים ומשם לכנרת.
המקום טופח וסודר על ידי משרד התיירות, המועצה המקומית גולן ו"מי עדן" מתחזקת את המקום. בקצה העליון של המעיין המים נקיים, כדאי לשתות שם ואפשר למלא את הבקבוקים. אחרי ההתרעננות אפשר לעלות בסדרת הבריכות והמפלים דרך המים או בשביל הסמוך למים. בצדי השביל חומת אבני הבזלת והגפן שולחת את שריגיה. אשכולות ענבים קטנים כבר נראים, מסביב עצי רימון ושיחי פסיפלורה. למעלה, סמוך לנביעה, עצי ערבה בוכייה, מיצלים על המים הזורמים.
שומר נמצא כאן ודואג לשמור ולנקות את מקום. בשעה 19:00 סוגרים. בכל שישי מתקיימת במקום קבלת שבת בשעה 17:00. הכניסה ללא תשלום. פרטים עמותת תיירות גולן, 04-6962885 (חוזרים לצומת בית המכס, ממשיכים מזרחה בכביש 91 עד צומת נשוט, פונים ימינה לכביש 9088 המוביל לקצרין, עוברים את קצרין ומגיעים לצומת קצרין דרום, ממול אנדרטה לחטיבה 7, פונים שמאלה, ומיד ימינה). נס כיכרות הלחם.
אי אפשר לטייל בין מקורות המים בצפון הארץ בלי לתת תשומת לב מיוחדת לכנרת. אני ממליץ על הכנרת בשעות הבוקר, כשהיא רגועה. בזמן הזה אפשר לצאת לשייט עם סירה מחוף הרחצה דוגית הנמצא בצידה המזרחי של הכנרת.
יצאנו אל לב הכנרת בסירת הגומי זודיאק. זוהי סירה שנוהגים לכנותה סירת קומנדו, צדיה מלאים אוויר, קרקעיתה קשיחה, מאחור מורכב לה מנוע רב עוצמה והיא נעה בקלות רבה גם בים סוער. כמה שחפים צורחים מעלינו בכעס וכמה אנפות נחות על המים בהמתנה סבלנית לדג שמנמן.
הרעיון היה לשייט לאורך חופי הכנרת - בצפון אנחנו מתקרבים ל"ארץ הלגונות" - דלתא של הנחלים שיורדים מרמת הגולן; שפמנון, דליות משושים ונהר הירדן. אזור החוף הזה מוכרז כשמורת טבע כדי להגן על הדגיגים שרק בקעו מהביצים ומכיוון שאזור זה הוא גם שטח ההטלה של הדגים, הכניסה למקום מוגבלת למרחק של צפייה.
הסירה דוהרת במהירות על המים ומשאירה אחריה שובל קצף לבן. אנחנו עוגנים עם הסירה רחוק מהשפך. המים כאן רדודים, החול נעים ואנו הולכים במים לעבר שפך הירדן. בבת אחת המים נעשים קרירים, רואים איך הירדן מתעקל ומתפתל, בלגונות גדלים צמחי קנה וסבך של צמחייה שעופות המים מוצאות בו מקום קינון. הירדן משנה את מסלולו ונשפך בדלתא גדולה לכנרת. המים קרים וחמים לסירוגין, האנפות הדקיקות מתחפשות לצורה של ענף יבש כדי שלא נחשוד בהן שאלה ציפורים ונרצה לצוד אותן.
במקומות שמותר, הסירה חודרת לצמחייה העבותה כדי להתבונן מקרוב בציפורים. כמה קורמורנים ניצבים על הגדות. מפעם לפעם הם פורשים את הכנפיים ומנערים את טיפות המים. הקורמורנים נעמדים על סלע בזלת שחור, מנפחים את החזה ומותחים את הכנפיים לאחור. השייט בלגונות מאוד זהיר. קצת קשה לנוע בין הצמחייה. ביציאה מהלגונות מתרוממים קצת גלים שחובטים בסירה.
אנחנו שטים בכיוון מערב אל קו הכנסיות מצדו המערבי של הכנרת באזור טבחה. כפר נחום נראה יפה מהכנרת עם הכיפות האדומות והבניין הלבן ששייך לכנסייה הרוסית. לצדו עומד מבנה גדול מאבן מקומית - המנזר הפרנצינסקני.
מזח גדול נבנה עבור סירות העץ שחוצות את הכנרת לסיור של קדושה עם הצליינים הנוצרים. בסערה לפני כשנתיים פגעה סירה במזח והרסה חלק ממנו. בהמשך כבר נראית כנסיית הלחם והדגים בטבחה. על פי המסורת הנוצרית, כאן אירע נס לישו שהצליח להאכיל 5,000 מאמינים בעזרת חמש כיכרות לחם ושלושה דגים בלבד.
לצד הכנסייה נראה היטב המפל הנסתר המכונה גם מפל איוב. על פי המסורת איוב חלה בצרעת ובזכות מי המפל נרפא. רעש המים הנופלים נשמע למרחוק, רחש עמום, קבוע, כאילו מישהו שכח לסגור צינור גדול והמים זורמים ממנו בלי חשבון. מקום נביעת המים נסתר. צריך להתקדם על שפת הכנרת, בין חלוקי האבן כדי לראות משהו. המפל הנסתר פורץ מתוך צמחיית פטל עבותה, צונח מגובה של כארבעה מטרים ומסיים בחדווה בהתרסקות קולנית על חלוקי נחל לבנים. מסביב אבני בזלת כהים המתווים את דרכם של המים אל הכנרת.
זרם המים הצלולים מפלס דרך פתלתלה בין סלעים חלקים. רבים נהוגים להגיע לכאן לטבול במים הצוננים ואחר כך במי הכנרת. טיול קטן מסביב יראה לכם שיש נביעות נוספות ממש ליד. למפל הנסתר אין חייבים להגיע בסירה. אפשר להגיע גם ברגל סמוך לאתר הכנסיות. יש להגיע עד מפרץ חניית האוטובסים בקצה. שביל קטן ומפותל יורד סמוך לגדר אבני הבזלת של כנסיית הלחם והדגים. השביל מתחיל ליד כביש מס', 87 וכמה צעדים על חוף הכנרת ומגיעים למפל.
אם תרצו לערוך תצפית על הכנרת תוכלו לטפס לכנסיית האושר - הכנסיית הביאטיטודים. זו נחה על הר נחום (הר האושר), ממש מעל מפל איוב. הכנסייה המתומנת מרהיבה ביופייה, בנויה מאבן בזלת מקומית, מוקפת בגן מטופח ממנה נשקפים נופי הכנרת.
איך מגיעים: מצומת כפר נחום ממשיכים צפונה בכביש מס' 90. פונים ימינה לפי השילוט לכנסייה (ללא תשלום). התחנה הבאה היא פארק הירדן, רגע לפני שהירדן נשפך לכנרת. בפארק זורמים יובלי הירדן והוא עשיר בחורשות, בעתיקות בית ציידה אין ואתר טבילה לצליינים. יש אפשרות לשכור קיאקים. כאן יש מקומות רחצה ליד אתר הטחנה, מסלול מים וטיול היקפי בשבילים שמיועדים לרכב וברגל. יש גם מקום לקמפינג. פארק הירדן, 04-6923422 בצומת בית ציידה פונים לכביש 888 מצד שמאל (בתשלום).
נא להמתין לטעינת התגובות
