קדחת טיולי הקיץ
ברבים מאתרי התיירות הפופולריים מסתתרים טפיליים וחיידקים, שעשויים להפוך כל חופשה בגן עדן לסיוט מהגיהנום. סכנות עולמיות-מדריך מקוצר
בבית החולים שיבא בתל השומר מאושפזים מתחילת השבוע שני תרמילאים ישראלים בשנות העשרים לחייהם, שחזרו לאחרונה מטיולים בהודו ודרום אמריקה. הם אושפזו לאחר שחוו תסמינים של מחלת הנפילה - אפילפסיה - ועל פי האבחנה הם הותקפו על ידי טפיל המכונה ציסטי-צרקוזיס, הנפוץ בדרך כלל במדינות העולם השלישי, שנמצא במוחם לאחר שחדר לגופם דרך המעיים.
אלא שאלה רק שתי דוגמאות מתוך אלפי מקרים בשנה. ישראלים רבים נדבקים בוירוסים, חיידקים וטפילים שונים ברחבי העולם, כיוון שלא שמרו על כללי זהירות בסיסיים בעת טיול במדינות לא מפותחות. לקראת עונת הנסיעות הגדולה, רצוי שתדעו מה הסכנות האורבות לכם ברחבי העולם, שעשויות במקרה הטוב להרוס לכם את החופשה, ובמקרה הרע-לפגוע פגיעה קשה בבריאותכם.
הסכנות הבריאותיות אורבות למטיילים כמעט בכל מדינה לא מוכרת, אך כמובן שבמדינות העולם השלישי הסיכויים לחלות גבוהים במיוחד. "רוב האיומים קיימים במדינות העולם השלישי ובמדינות פחות מפותחות", מסביר ד"ר שוורץ, מנהל המרכז לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בבית החולים שיבא ונשיא האגודה הישראלית לפרזיטולוגיה ומחלות טרופיות, "צפון אמריקה כולל קנדה, מערב אירופה, ובמזרח הרחוק יפן, אוסטרליה וניו-זילנד- כל אלו מדינות מפותחות, וכל שאר העולם כלול באזורים המסוכנים במידה כזו או אחרת".
שתי הסכנות המרכזיות באות מכיוונם של יתושים, זבובים ותולעים שחודרות דרך העור, וכן משתיית מים ואכילת מזון בתנאי היגיינה לקויים. על פי הסטטיסטיקה, המחלות השכיחות ובעלות ההשלכות המסוכנות ביותר הן מחלות שנובעות מרמת היגיינה נמוכה של מים ואוכל.
אך בנוסף למי השתייה, עשויים גם מי הרחצה להוות סכנה, ויש להיזהר גם מכניסה למאגרי מים לצורך שחייה. מאגרי מים במזרח הרחוק ובמיוחד בהודו, וכן בכל מדינות אפריקה מדרום לסהרה, מלאים בטפילים קשים. תולעים ואמבות הנמצאות במי המאגרים עשויות לחדור לגוף ולגרום למחלות, לחולשה קיצונית ולכאבי בטן.
תולעת מסוכנת במיוחד היא הציסטי-צרקוזיס, שמתפתחת במעיים ומשם מטפסת עד למוח. תולעת זו עשויה לגרום למחלת האפילפסיה, אך את המחלה יגלו התרמילאים שלקו בה רק כחודשיים-שלושה אחרי ההדבקה. טבילה במים באפריקה יכולה להדביק מטיילים גם בבילהרציה, תולעת שנמצאת במים וחודרת דרך העור. כמו כן, טפילים במים יכולים להדביק אדם במחלת הפוליו.
קבוצת המחלות השנייה נגרמת מעקיצת יתושים, שעשויים להדביק במלריה. המחלה נפוצה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה, ולמטיילים במקומות אלה מומלץ להצטייד בכדורים נגד מלריה. מחלה נפוצה נוספת היא קדחת דנגי, השכיחה מאד במזרח הרחוק, בין היתר בהודו ותאילנד, אך גם בדרום אמריקה. מדובר במחלת חום קשה שנמשכת בין שבוע לעשרה ימים, שאין לה תרופה או טיפול.
יערות האמזונס שבדרום אמריקה מלאים בנוסף ליתושים גם בזבובי חול, שעקיצתם תדביק ב"לשמניה". שושנת יריחו המפורסמת שקיימת גם בישראל היא ממשפחת מחלות זו, אלא שבדרום אמריקה מדובר בהשפעות חריפות יותר שלה. אמצעי המניעה מפני מחלות אלה הוא פשוט: ללבוש שרוולים ארוכים, במיוחד בערב, ולמרוח תכשירים דוחי יתושים.
ביבשת אפריקה וגם בדרום אמריקה, ניתן להיתקל גם בתולעת המנגו. מדובר בעצם בזבוב, שמדביק תרמילאים רבים במחלה מקבוצת המיאזיס. הזבוב מטיל את הביצים על העור, ובגוף המטייל מתפתחת התולעת, שמגיעה לעיתים לאורך של מספר סנטימטרים. באפריקה מטילים הזבובים את הביצים גם על כביסה שתלויה על חבל, והזחלים חודרים לגוף אחרי שלובשים את הבגדים. הפתרון: גיהוץ כל בגד שנתלה לייבוש מחוץ לחדר המגורים.
כל המחלות שנסקרו כאן עד כה נפוצות בעיקר במדינות העולם השלישי, אך גם יערותיה של מערב אירופה המפותחת לא נקיים ממזיקים. ביערות האלה שורצות קרציות, הנושאות את מחלת ה"טיק בורן אנצפליטיס". מדובר במחלה קשה שגורמת לדלקת קרום המוח, ואשר עלולה להביא להידרדרות חריפה במצב הכרתו של החולה ולגרום לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות.
אין לה תרופה, אולם קיים חיסון שניתן לקבל בטרם היציאה לחו"ל. עם זאת, הקרצייה שוכנת ביערות ולא מגיעה אל המרכזים העירוניים. כך שאם החופשה שבחרתם כוללת רק סיבובי קניות בערים הגדולות של המדינות המפותחות - כדאי שתיזהרו בעיקר ממשיכת היתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
