ראשי » סגנון ופנאי » תיירות » תיירות בארץ

קמא יופי

כפר קמא - אחד משני הכפרים הצ'רקסיים בישראל, מציע למבקרים בו חוויה יוצאת דופן. סמטאות ציוריות, מבנים מרשימים, היסטוריה מאלפת ומאכלים נוטפי גבינה ושמן

אור חיוור האיר על רוכב וסוסו. הם חמקו בשקט אל הצל השחור ונעלמו בלילה האפל. כשהיכה הברק, נחשפה לרגע דמותו של הרוכב, ישובה זקופה על הסוס ולראשה כובע מעוגל. לפתע נשמעה צליפת שוט. ראשו של הסוס הזדקף בצהלה קלה, ובאורו החזק של הברק נראו דוהרים הסוס ורוכבו. הרוח והגשם היכו בהם. הפרש נצמד לסוסו, ידו הושטה לאחור ואחזה ברובה. שלוש יריות נבלעו ברעם המתגלגל.

מהסמטאות הצרות חזר כהד קול הפרסות הטופפות. הרוכב הגיע בסערה למרכז הכפר, וקרב במהירות אל נערה, גופה עטוף בשמלה ארוכה. ביד אמיצה הניף את הנערה והושיבה מאחוריו. היא חיבקה את מותניו, ויחד דהרו בגשם הסוחף אל מחוץ לכפר. בינתיים בכפר יצאו הצעירים מהבתים, אוחזים רובים, עלו על הסוסים, ודהרו בעקבות הפרש המסתורי. יריות נשמעו מהשדות. אחרי כמחצית השעה חזרו הגברים לכפר בידיים ריקות. החטיפה הצליחה.

סיפור החטיפה המסורתי הוא השלב האחרון במערכת יחסים המתפתחת בין צעיר לצעירה בכפר צ'רקסי. על פי המסורת, החטיפה נעשית בהסכמת הנערה. הגבר מחזר אחרי הנערה בסימנים מוסכמים, הנערה מושכת בהנאה את החיזור, ומאותתת לו בריקוד ארוך שהיא מוכנה לתפירת הקשר. גם הרדיפה אחרי הרוכב המחזר אחר הנערה סמלית-הרוכב חייב להוכיח את יכולתו ואת אומץ לבו לחטוף את הנערה ולברוח אל כפרו. היום אמנם קהתה מעט המסורת, ואת החטיפות החליף אקט סמלי עוד יותר, אך זקני הכפרים עדין מתרפקים על סיפורי החטיפה המיתולוגיים.

הצ'רקסים הגיעו לכאן ממערב קווקז, ששם חיו אלפי שנים. הכיבוש הרוסי הביא לטבח של יותר ממיליון צ'רקסים, והעם הצ'רקסי החל לנדוד והוזמן להתיישב באימפריה העותמנית. הטורקים, שהכירו את המוניטין של הצ' רקסים כלוחמים עזי נפש, הושיבו אותם לאורך הגבולות. כיום הצ'רקסים הם מוסלמים סונים-הם אולצו להתאסלם לפני כ-250 שנה.

לארץ הגיעו המשפחות הראשונות בתקופת השלטון הטורקי במחצית השנייה של המאה ה-19. כאן הקימו שלושה יישובים, ומהם נותרו שניים: כפר רייחניה במזרח הגליל העליון וכפר קמא בגליל התחתון. מאז בואם לארץ קיימו קשר טוב עם האוכלוסייה היהודית. מסורת טובה זו נמשכת עד היום, וחלק גדול מבני הצ'רקסים משרתים בכוחות הביטחון.

הצ'רקסים ידועים ביופים ובחוסנם. הם שומרים על אורח חיים מסורתי, מקפידים ללמוד ולדבר עברית, אבל שומרים על שפתם שנכתבת באותיות קיריליות. הם גם משתדלים לשמור על עקרונות החינוך הצ'רקסי שמחנך לאומץ לב, להצטיינות, ויש שיאמרו לספרטניות. בימי חג ומועד הם לובשים את הבגדים המסורתיים, לראשם כובע שעיר הנקרא פפח'ה, ולגופם בגד שחור המקושט בכדורי רובה על החזה. חרב חדה נעוצה בחגורתם, ולרגליהם מגפי עור מבהיקים מצחצוח. אחד הריקודים המוכרים גם לנו הישראלים: הצ'רקסייה.

כפר קמא חבוי באחד הכבישים היפים היורדים לכנרת מכפר תבור. הסמטאות צרות ונקיות, וחצרות הבתים מטופחות. הרחובות מחופים בשילוב של אבן גלילית ואבן בזלת, והבתים השמורים מוקפים בצמחייה. הסמטאות הצרות מוליכות למרכז הכפר, שבו מתנשא המסגד-גבוה, עטוף לסירוגין בשורה אחת של אבן רגילה ושורה של אבן בזלת, מלאכת מחשבת. הטיול בכפר נעים: התושבים מברכים את האורחים לשלום, ושמחים לראות את המטיילים. כדאי רק להקפיד להתנהג כיאה למקום, בשקט, בנימוס ובצניעות.

את המאכל הלאומי, "חלוש", אפשר לקנות במכולת במרכז היישוב. זהו מאפה בצק מיוחד, מטוגן, ובתוכו גבינת עזים הנאפה על פי מתכון צ'רקסי עתיק. רוב תושבי הכפר

נוהגים להתחיל בו את הבוקר.
כדי ללמוד מעט על התרבות הצ'רקסית, אפשר לבקר במוזיאון המקומי לתרבות צ' רקסית, בהדרכתו של זוהיר תחאוחא. זוהיר הוא יליד כפר קמא. הוא לבוש בג'ינס ובטי שירט החבוי מתחת למעיל קל. כשהוא מדבר אין זכר למבטא זר, וגם תוכלו להחליף איתו חוויות משירותו הצבאי בנח"ל.

זוהיר עובד היום כמעצב גרפי, ומשקיע את מעט זמנו הפנוי בטיפוח המסורת הצ'רקסית בכפר קמא. תחילה למד לעומק את מסתרי השפה העתיקה ואת סממני התרבות מפי האבות. היום במקביל לעבודתו הוא מנהל מוזיאון מקומי, ואוסף פריטים מיוחדים השייכים לתרבותם ולחייהם של הצ'רקסים.
את ההדרכה רצוי לתאם מראש. 5857640- 050.

איך מגיעים: נוסעים בכביש 65 מעפולה צפונה. בצומת כפר תבור פונים מזרחה לכביש 767, היורד ליבנאל ולכנרת. משמאל הכניסה לכפר קמא.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...