המושך בחוטיני
בר רפאלי? תופסת תחת. גל גדות? מלכות יופי זה קביים. איתי אטיאס? טיזר ברמות קשות. עם עליית "הדוגמניות 3" לאוויר, מתפנה נמרוד פלד, במאי תצוגות והקואצ'ר של המתמודדות בכדי לספק לכם מידע פנימי על הסצנה
אני שולחת מבט מזועזע מסביב, רק כדי לגלות שכולם דווקא די נינוחים. מעיין מגייסת איפוק ושולחת את ערכת הקוסמטיקה להחליף לשמלה, מעצבת העל דורין פרנקפורט מנצלת את הפאסון שלה כדי לשתות קפה בפיהוק, ואפילו נמרוד פלד, במאי התצוגה והאשם היחיד בזה שאני פה, משרבט ויאים ואיקסים על הדף שלו בשקט יחסי. יחד הם נראים יותר כמו חברי ועדת קישוט ופחות כמו הצמרת המאיימת של תעשיית האופנה. שבועיים לתצוגה, חסרות דוגמניות, ובכל זאת כולם מנומסים, מפוקסים ולא מחליפים הבעות.
אבל אז, כשהמסקרה מהספארי יוצאת מהחדר, אני מבינה כמה טעיתי. נכון שאף אחד לא יגיד משהו בפרצוף לבחורה שנראית כמו כלתו הממורמרת של פרנקנשטיין, אבל בשנייה שהיא יוצאת מתקבל דוח ועדת ויניגרט. כך, למשל, באמזונה הסרבית עם עיני האזמרלד נצפה חזה נפול, היפהפייה השחורה והדקיקה נהייתה חגבית עם תחת, וכמעט כולן נראות שמנות בשביל להחזיק בגד. ואני עוד התעניינתי אם חוץ מלהחליף בגדים ולהלך על מסלול דמיוני מדברים איתן על משהו. "הן עמות!",מכווץ אותי צחוק רועם, ולאחריו התשובה הניצחת: "נראה לך? תסמכי עלינו, עדיף שלא".
לשבריר שנייה מעוותת, בתעשייה מעוותת ממילא, אני כמעט מרחמת על הבנות האלה. אבל נמרוד פלד (32), במאי תצוגות וארט, מאפר מבוקש וקואוצ'ר של דוגמניות, טוען שאין מקום לחמלה. לא כשבחורה מסרבת לעלות יחפה למסלול ועוד מעזה להגיע לאודישן, לא כשנערה אחרת מצרצרת שבזמן שהיא מחליפה בגדים כדאי שישמרו לה היטב על הג'ימי צ'ו. "דוגמנית צריכה להיות דוגמנית", הוא הומה. "יש בנות שחושבות שהן יפות אז מצלמים אותן. לא! את כולה בורג בתעשייה שלמה. תתאמצי, תוכיחי, פרצוף יפה זה לא מספיק".
נכון , גם אנורקסיה זה חשוב.
"תשמעי, אם את משמינה את בבעיה. דוגמנית לא יכולה להיות שמנה, או מלאה, היא תהיה דוגמנית של מידות גדולות. אם בגד לא נסגר עלייך זאת לא בעיה שלנו, זה לא מקובל עליי, תשמרי. חוץ מזה, דוגמניות נורא מתביישות בהפרעות האכילה שלהן, או שהן משחקות אותה אוכלות כי הן יודעות שמצפים שיהיו להן הפרעות אכילה. הן גם לא רוצות לדבר כי בארץ הכול עובר מהר, והן לא רוצות שאיכשהו זה יהרוס להן עבודות. יש גם המעצבנות האלה שנראות אנורקסיות אבל זה המשקל שלהן, זה הכי מכעיס".
מה עוד מכעיס?
"מניירות. מניירת הנפת שיער שירי מימון מאוד נפוצה, יש הבלטת חזה וטוסיק שגורמת להן להרגיש סקסיות, אבל זה נראה נורא זול, יש שרבוב שפתיים, והמניירה הכי איומה זה מין מבט חולמני עם הטיית השפה העליונה כשהן מנסות לעשות סינדי קרופורד. במקום, זה נראה כאילו היא מריחה חרא של מישהו, כאילו יש לה חיתול מתחת לפריים. זה כאילו 'צלם אותי, אני מהממת'. זוזי! בדרך כלל אני משלב את זה עם מאמי, ואז זה 'מאמי, זוזי!'".
בעונה השלישית והחדשה של "הדוגמניות" פלד מבהיר שקואוצ'ר של דוגמניות זה לא עוד איזה רוחניק שמפצח את משמעות הבוק. בשתי העונות הקודמות הוא כבר הגיח כמאמן מסלולים, אבל הפעם עוצב בשבילו קוטור חדש ומרכזי, שמתכתב עם המקבילה האמריקנית בכיכובה של טיירה בנקס.
"אני יותר ג'יי (ג'יי מנואל, קואוצ'ר ואמן האיפור בגרסה האמריקנית, ל.ב.י) מאשר מיס ג'יי (גבר שחור עור ונשי, המלמד את הדוגמניות איך להלך על מסלול, באותה גרסה, ל.ב.י), אבל אני לא זה ולא זה", הוא מסתבך. "אני שילוב היברידי מטורף של שניהם, לא נשי כמו מיס ג'יי ולא פלסטיק אמריקני כמו ג'יי. אבל בואי לא נגיד את המילה הזאת, 'טיירה', במהלך הריאיון הזה".
דווקא בעונה הזאת ההשוואה לקימור השחור מתבקשת. קודם כול, המתמודדות הפסיקו לחלוש על מלון עם מצלמה ביתית ועברו לאחוזת פאר יוקרתית (כמו בטיירה). חוץ מזה, בניגוד למשמש העדות של העונות הקודמות, הפעם הבנות באמת נבחרו לפי הגנים, לא הגזע (כמו בטיירה). ולפחות לפי הפרק הראשון, מגדל השן של גלית גוטמן עובר טיפול שורש. מה שאומר שהאישה שגורמת
גם הפעם כלאו 18 בנות שחושבות שהן חס"ה (חתיכה, סקסית, הורסת) במטרה להפוך אותן לקלאסה, אבל כבר בפרק הראשון נותרים רק 12 גבעולים . פלד, שמחזיק ברקורד של עשור בתעשייה, הוא המ"כ שמלווה אותן כל הדרך אל הפלאש. הוא עושה את זה עם המקל ("יש לכן חמש דקות לתת לי שלוש הבעות: סקסי, שמח וסטייליש!") והגזר ("האפי האפי, ג'וי ג'וי!").
וכמו בחיים, גם בסדרה פלד לא מרחם על החס"ה. "בואי נצא מהקטע שכולן שם ילדות רגישות", הוא אומר. "הן לא תמימות, הן באו סוסות ריאליטי. חלק מהבנות הגיעו במטרה להיכנס באמ-אמא של כולם, חלק הגיעו בקטע של 'אני אראה לכולכם ואני אפרפר את ההפקה הזאת'. אני לא יכול להגיד לך שריחמתי עליהן כי אני לא, הן באו להתנגח. פעם אחת לא חששתי שהעלבתי אותן. אנחנו קראנו להן דוגמניות דור שלוש".
אוי. בגלל השואה?
"לא, בגלל העונה וגם בגלל הפלאפונים. הן ידעו שהן הולכות להיכנס למקום מאוד בעייתי, אם פעם באו באשליה של לאבי לאבי ולא מתאבדים פה, עכשיו הן כבר ידעו שהן הולכות להתאבד. מכיוון שהייתי המנטור שלהן לא ממש נגררתי איתן לשיחות חולין. אם נגיד מישהי בכתה שרואים לה את הפטמה הסברתי לה שאף אחד לא בא לאונן עליה, זה לא מעניין אף אחד, באנו לעבודה. והן לא קולטות, ולפריפריאליות זה יותר קשה. הן לא מבינות את ההבדל בין התעשייה לבין אדם ברחוב שמזיל עלייך ריר".
אז מה עושים?
"חותכים באותו הרגע. 'תקשיבי, חמודה שלי, את עסוקה בשטויות, זה לא רלוונטי מה את רוצה, העיניים שלך אטומות, את עדיין נראית כמו בלוק, בסדר, אנחנו יודעים שאת יפה, הלאה'. הבעיות הן כשהן לא מגיבות, לא מפנימות, שהן סתומות ברמה שהן לא מבינות מה אתה אומר להן.
לדעת לקבל ביקורת זאת חובה. אבל הן חולות רכילות ושטויות, וחושבות שאם הן דוגמניות הן יקבלו את הכול מתנה וכולם יצלמו אותן ויואו-יואויואו. את לא מבינה שאם את דוגמנית כולם ירדו עלייך וכולם יקטלו את הבגדים שלך? זאת העבודה, לסבול ביקורת נון סטופ. אני לא באמת חושב שאת חייבת להיות כזאת סקסית, אבל את חייבת להיות חכמה ואינטליגנטית ולהבין מה אנשים אומרים לך, אלא אם כן את יוצאת דופן ברמות מטורפות".
אינטליגנטית? שנייה, זה לא אתה שקראת להן עמות?
"נכון, בסדר, בגלל זה אני לא חושב שרובן יהיו איזשהו עילוי. אם את סתומה, כדאי שתהיי יפהפייה, כי בלי זה את כלום. ויק, נגיד, כולה הזיה, מרחפת בעולמות משלה, עדיף לך לא לדבר כי זה ייכנס לאוזניים וייצא. אבל היא באמת כל כך יפה שאם את קשובה אליה תוכלי למצוא כמה פריימים שאת מתה.
"אבל יש גם הפתעות, אחת שנראית מפגרת ופתאום מביאה, אז לא צריך לזלזל. זה סימפטום ויקה ב'הישרדות', שנראתה הכי עלה נידף ובסוף העיפה את עומר, מיי איי קנדי. בתוכנית אנחנו מעבירים בנות בחודש את מה שלוקח לדוגמנית שנתיים לעשות, מפה נשאר להן להפנים את זה והן רצות".
מי רצה? אתה מאכיל אותן סרט.
"חס וחלילה. בעונה הקודמת הייתה באמת קצת בעיה עם ניראל, כי אי אפשר לעבוד איתה בגלל האטיטיוד. יושבת רגל על רגל ואומרת 'אני זכיתי בהדוגמניות, תבואו אליי אתם, אני יכולה להיות עכשיו ביץ' מהגיהינום'. היא יכולה להאשים את הסוכנות עד מחר, אבל אם את לא לייקבל ברור שלא יזמינו אותך לאודישנים.
"שלוש הבנות בעונה הראשונה עבדו לפחות בהתחלה. ליאת בלו בלי 'הדוגמניות' לא הייתה מגיעה לשומקום, כי היא ניסתה וניסתה וכלום. ויקטוריה עובדת, אליסיה עובדת, מיתר עבדה מלא בפריז. אני לוקח אותן ומביא אותן לקו הזינוק בפור של עשרה צעדים, מעכשיו זאת כבר אחריות שלהן".
לפני שהפך למושך בחוטיני, פלד היה ג'ינג'י אמנותי מקריית גת שרוב הזמן מרחיב את העקבים של הדודה שלו. בימים ההם, הריאליטי היחיד שהכיר מקרוב היה "הישרדות". הוא כתב שירים כמו קפון וענטז מדונה כמו מרינה, אבל רק בגיל 17, כשעבר לגור בתל אביב עם שותף דראגיסט, הנאמברים שלו עזבו את אי המתים.
בתום חודשיים וחצי בצה"ל הוא נטש על פרופיל רפואי, למד איפור והתחיל להפוך כלות לקפלות. מכאן המעבר לתצוגות ולקמפיינים היה טבעי. טוב, האמת היא שעל רקע קולקציית הרפש של תעשיית האופנה, אי אפשר להתעלם מהליין הרך והצנוע של פלד. "טובה גוד הארט", הגדיר אותו בדייקנות פעם מיקי בוגנים.
אנרגיית הרידינג הנדירה הזאת, היא שהפכה אותו בשנתיים האחרונות למכשיר הקשר האנושי של הסטים. הוא מתרגם את הצלם לדוגמנית, את הדוגמנית לסטייליסט ואת הסטייליסט לארט, וכשכולם מדברים פאשן הוא מכניס את האקשן. והכי מוזר, הוא באמת אוהב דוגמניות.
"יופי נותן לי מלא השראה", הוא נשפך. "כשבחורה מגיעה יפה בלי איפור ובלי שיער ובלי כלום ומפה היא עובדת, זה נורא מרשים. אחת מיצירות האמנות הכי גדולות אבר מבוססת על דוגמנית! אני מעריץ דוגמניות. אני מת על דוגמניות. שירלי בוגנים נתנה לי את אחד השיעורים הכי גדולים. בפעם הראשונה שנפגשנו היא נעמדה מול המראה הגדולה לפני שיצאנו מהחדר והתחילה לבדוק מה הבגד עושה. מה זה דוגמנית טובה? מוזה!".
מי מוזה?
"גלית גוטמן תמיד משוחררת, תמיד עוצרת נשימה, תמיד משתנה. יעל רייך מדהימה, אני יכול שעות לבהות בה בלי איפור. יש לה קצת אטיטיוד אבל אחרי שש שנים בפריז גם לך היה אטיטיוד, זה אטיטיוד שהוא חלק מהפרסונה.
"שרון גנישהיא לא אנורקטית ולא תמיד מושלמת, אבל היא ישר זורקת אותך לאיזה עולם דימויים שמצליח להביא לבגד ששמת עליה סיפור. אני חושב שעם כל אחת עם תווים טיפה סבירים אפשר לעבוד, אבל היא צריכה לדעת לקבל הנחיות. דנה פרידר, למשל, לא מקצועית בעליל ברמת הדוגמנית, אבל בגלל שרקדנים יודעים לקבל הנחיות היא לא נעלבה מכלום, אפשר לעצב אותה וזה התענוג הכי גדול.
"מלאני פרס היא בטופיות כי היא זיקית, אין דברים כאלה. לדוגמנית אסור לפחד משינוי, ובדיוק בגלל זה אחד הדברים הכי משעממים בעולם זאת בר רפאלי. נכון היא כוסית, נכון היא יפה, אבל את תמיד יודעת איך היא תיראה, לא משנה איפה, היא תיראה אותו הדבר. אני לא יודע כמה בר בלי ליאו הייתה מייצרת לעצמה באזז, היא גם תופסת תחת. בואי נגיד שאם בר לא הייתה עם ליאו ולא הייתה עובדת בחו"ל, מה היא הייתה עושה בארץ? 'אירית', כתבת שער פעם בחצי שנה, וזהו. מה עוד אפשר לעשות איתה?".
משהו עם סוסים?
"כן, את מבינה? משהו מאוד ספציפי. לא טוב לדוגמנית. גם אילנית לוי מרשימה, מבנה העצמות שלה זה משהו שאפשר לחקור שנים, אבל היא תמיד תהיה אילנית לוי וזה קטע של מלכות יופי. מלכות יופי זה קביים, כמה שגל גדות הורסת, שנתיים עברו עד שגילו אותה עוד פעם.
"זה כמו שהקסם הכי גדול של מירי בוהדנה זה כשהיא משתחררת מלהיות מירי בוהדנה. בשנייה שעובדים מולה היא נהיית נורא ממלכתית, וזה כאילו אני מקבל את הצל הדהוי של מירי. מירי עצמה הורסת, השכיבה אותי מצחוק, עד שהיא קולטת את הצילום והיא נורא נתפסת בקטע של'אני הפרזנטורית'. זה מטופש, כי היא כובשת.
"מורן אטיאס זאת עוד אחת שחיה על הסקס אפיל. איתי אטיאס הצליח לייצר קריירה מפוזה אחת. במבט ראשון הוא לא נראה דוגמן, אבל הוא נעמד מול המצלמה וזהו, אין דברים כאלה. הוא יודע שהוא נראה טוב, הוא יודע שכל החבר'ה מסביב מתעלפים עליו, הוא סקסי בטירוף וגם טיזר ברמות קשות-קשות-קשות.
"יום אחד הייתי צריך לצבוע לו את כל הגוף לקמפיין של 'כאוס', ויש בו משהו כל כך נינוח כי הוא קיבוצניק כזה, אז הוא עמד כשהוא מסתיר את החבילה בשתי הידיים, וברגע שכולם יצאו מהחדר הוא הזיז אותן. כולי הרגשתי לבן, אדום, ירוק, כחול! הבנתי שהוא נהנה להביך, אבל היה קורע מצחוק, באותו רגע כל הקרח נשבר".
וואו . למה, בעצם, אתה לא שופט?
"אני לא אוהב לתת ביקורת ברמה הזאת. אין לי בעיה לתת ביקורת אחד על אחד, אבל לשבת ולהפוך את זה להצגה זה לא נעים לי. אני עסוק בפגמים שלי כל הזמן, זה ברור הרי, אבל אני לא נהנה מזה. אני לא נהנה להעמיד אנשים מול מראה ושיתמודדו. אם אני מעמיד מולך מראה, אני גם אדע להראות לך את הדרך לעקוף אותה".
פלד מסדר את משקפי האקדמיה שלו, עובר לאוחצ'ית ומתחיל לירות. "אם הייתי רוצה להיות שופט הייתי עומד במקום הזה ואומר 'תחת משאית, פרצוף רחב, אף שבור, שפתיים עקומות, מה זה? איך זה נראה? זה מחריד! לא הייתי נותן לה לפרסם אפילו פלאפל ברמלה".
הטון שלו כזה מצחיק, שאני ישר מתחילה להתנחר כמו חזיר ביצות אסתמטי. "גדול", אני פועה, "עכשיו על עצמך". פלד מפלבל בעיניו ומפגיז עוד פעם. "מה זה האגן הרחב הזה? איפה הטיירים? בטן משתפלת מכל הכיוונים, האף שבור, שיניים צהובות, השפה התחתונה יותר שמנה מהשפה העליונה, הגבות בהירות, עיניים קטנות, איפה קו שיער הולך אחורה?". אני בוהה בו בבעתה כשהוא משתחל חזרה לעצמו באלגנטיות. "זה הכי קל", הוא רוטן בעונג, "אבל אני לא מדגמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
