קלארק קנט
עם ביקורות לא מפרגנות ואיומים בתביעות, המותג שעיצב את שנות השישים בלונדון, "אוסי קלארק", מנסה להתאושש ולהוכיח שהוא עדיין גיבור אופנתי. העיקר שאת עמדת המנהל האמנותי מאייש אבשלום גור. משלנו, ברור
שוטרים שהגיעו אל הדירה מצאו את גופתו של קלארק. סופו של מי שכונה בשנות השישים "המלך של קינגס רוד" (הרחוב בשכונת צ'לסי בלונדון, שהיה זירת האופנה של ילדי שנות השישים הבריטים), היה מר ואומלל, אם כי די צפוי למי שבערוב ימיו ירד מגדולתו והתפרנס מתפירת תגיות לשמלות, במחיר של עשרה פני לשמלה, ומעיצוב בגדים לחברים.


לפני כשבועיים קם לתחייה המותג "אוסי קלארק". בתצוגה אינטימית שהתקיימה ביומו השני של שבוע האופנה בגלריה "סרפנטין", שבלב גני קנסינגטון בלונדון, הוצגה קולקציה ראשונה, מאז הניח קלארק את המספריים בשנת 1984.
על המושכות הופקד מעצב האופנה הישראלי אבשלום גור, 34, בוגר תואר ראשון ב"שנקר" משנת 1999 ותואר שני ב"סנטרל סנט מרטין" (משנת 2002) בלונדון , בה הוא מתגורר בשבע השנים האחרונות. גור, המשמש כמעצב הבית מאז נובמבר האחרון, עיצב קולקציה בת 15 מערכות לבוש לסתיו-חורף 2009-2008, שתוארה על ידי כתבת הגרדיאן, הדלי פרימן, כ"פריטים למסיבת תחפושות ברוח שנות השבעים".
סוזי מנקס, עורכת האופנה של ההראלד טריביון ומי שרק לפני שנה סימנה את גור כאחד המעצבים המעניינים בלונדון, היטיבה לתאר את הבעייתיות בקולקציה: "הרושם הכללי הוא שאין כל חדש בקולקציה. קלארק היה תוצר של זמן, כשלונדון הצעירה מרדה בחברה שהיתה כבולה בתפיסה מעמדית-הירארכית. הצבעוניות וההדפסים היו חלק בלתי נפרד מהחופש המיני וההתנהגותי. הצבעים של גור, מוצלחים ככל שיהיו, לא היו באותה רמה".
אוסי קלארק הוא המותג הבריטי השלישי שזכה
השלושה ודאי רוצים לשחזר את ההצלחה של ברברי, אשר מאז מתיחת הפנים שעבר עם כניסתו של המעצב הצעיר כריסטופר ביילי בשנת 2001 לבית האופנה, הפך לכוכב של האופנה הבריטית. האם יצליח המותג אוסי קלארק לזכות בהצלחה חובקת עולם דומה לזו של ברברי או, יתרה מזאת, לשחזר את ההצלחה הקולוסאלית בה אחז קלארק בסווינגינג סיקסטיז? ימים יגידו.
"הקולקציה צריכה להישפט לאורך זמן", עונה גור למבקריו בשיחת טלפון מהסטודיו שלו במזרח לונדון. "לטעמי, אי אפשר ולא טוב לשפוט את המותג על פני פרספקטיבה של עונה אחת".

עם סיום לימודיו בשנת 1965 ברויאל קולג' אוף ארט, היטיב ריימונד אוסי (כינוי שניתן לו על שם כפר ילדותו אוסוולדוויסטל באנגליה) קלארק בן ה-23 להבליט בעיצוביו את הערכים בהם אחזו צעירי לונדון בשנות השישים: אנדרוגיניות, שחרור מיני פוסט המצאת הגלולה והשאיפה להתבדל מהגישה המעמדית שהיתה נהוגה אז בבריטניה.
אלו הגיעו לבוטיק קוורום הנודע, שפתחה בשנת 1964 אליס פולוק, כדי למדוד את שמלות השיפון האווריריות והפרחוניות של קלארק. היו אלה שמלות קלילות מעוטרות הדפסים, שעל עיצובם היתה אמונה סליה בירטוול, חברתו של קלארק מימי לימודיהם בקולג' לאמנות במנצ'סטר, ומי שלימים תהפוך לאשתו, שותפתו והמוזה שלו. השניים עבדו יחד מבוקר עד ליל בדירתו הקטנה של אוסי בשכונת נוטינג היל.
הציור המפורסם "מר וגברת קלארק ופרסי" של הצייר דיוויד הוקני, חברו הטוב של קלארק מימי הקולג', תיעד בשנת 1970 את קלארק ובירטוול ההרה בדירתם המעוצבת, כשלמרגלותיו של אוסי ניצב חתול לבן (שמו לא היה פרסי, אבל הוקני העניק לו בכל זאת את השם הזה). הציור , התלוי כיום במוזיאון טייט בריטן, נבחר בשנת 2005 לאחד מעשרת הציורים הטובים ביותר בבריטניה.
הדפסי הפרחים הרומנטיים של בירטוול הפכו מיד ללהיט ונמכרו תוך שבועות אחדים. "אני זוכרת רבות מהשמלות, כי היה כל כך נפלא ללבוש אותן", אמרה הזמרת מריאן פיית'פול בריאיון להראלד טריביון ביולי 2003, עם פתיחת הרטרוספקטיבה ליצירותיו של קלארק במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.
"היינו צעירים, אני הייתי בת 18 בערך. היה לנו די פנאי וכסף, וכל זה יצר אווירה חושנית מאוד. אוסי רצה שהכול יהיה על העור העירום, אז הוא אמר 'תורידי הכול', וזה מה שעשיתי".
פיית'פול היתה באותם ימים חוליה בשרשרת מפוארת של מוזיקאים, אמנים וידוענים כמו לייזה מינלי, ג'ון לנון ויוקו אונו, פול ולינדה מקרטני, מיק וביאנקה ג'אגר (לה עיצב קלארק שמלת כלולות שמעולם לא נלבשה, כיוון שמיק שכח לספר לו שהיא בהיריון מתקדם) - שהתארחו בקביעות בתצוגות האופנה של קלארק וראו בו לא רק מעצב, אלא גם גיבור תרבות.
הם ניהלו אורח חיים נהנתני ופרוע, שכלל התמכרות לסמים ולאלכוהול, והכניסו את קלארק למעגל החברתי שלהם - מה שאפשר לו להלביש את מיטב הכוכבים של אותה תקופה.

ברטרוספקטיבה בויקטוריה ואלברט הוצג, לצד השמלות בעיצוביו, גם סרטון בשחור לבן שתיעד את תצוגת האופנה של קלארק ממאי 1971, שהתקיימה בתיאטרון רויאל קורט בצ'לסי, ליבה של לונדון העליזה.
"ראשונה הופיעה הדוגמנית הגבעולית פנלופה טרי בחולצת שיפון שקופה", תיארה מנקס את האירוע באחת מרשימותיה. "אחריה נכנסו המסעדן מייקל צ'או בבלייזר עשוי סאטן בצבע דובדבן, האמן דיוויד הוקני, פול מקרתני ורעייתו לינדה.
"תצוגת האופנה של היתה אמורה להתחיל בחצות, אך רק בשתיים לפנות בוקר עלו הדוגמניות על המסלול בנעלי פלטפורמה נוצצות. בשיא הערב, נופפה פטי בויד, אשתו של ג'ורג' הריסון, בגלימתה וחשפה זוג שדיים".
קלארק היה, לצד המעצבת מרי קוואנט והמותג ביבה, ממובילי תפישת האופנה של שנות השישים המאוחרות והשבעים המוקדמות, אשר נשענה על מרדנות ושחרור. קלארק הרכיב מראה שלא היה קיים עד אותם ימים, המבוסס על בדי שיפון, הדפסים פרחוניים וגזרות אווריריות וחושפניות וביטא מתירנות תוססת.
תור הזהב של קלארק היה בין השנים 1965-1974, בחלקן פעל בחסות פטרונו העסקי אלפרד רדלי, בהן יצר לא מעט מעיצוביו המשפיעים. ביניהם ניתן למנות את ז'קט הסאטן המחויט בצבע אפרסק שצוות למכנסיים עשויים שיפון; מעיל מעור פיתון לבן המעוטר בפרוות שועל ארקטי וחליפות מכנסיים עשויות קרפ, שנלבשו על ידי פמיניסטיות במחאה על האיסור שחל על נשים ללבוש מכנסיים במלונות מהודרים.
יחד עם ההצלחה הגדולה הגיעו ההתמכרות לסמים ואורח החיים ההדוניסטי, שהביאו במחצית שנות השבעים לגירושיו מבירטוול ולפרידתו משני בניו - אלפרד וג'ורג'. שיברון הלב, יחד עם דעיכת המראה הרומנטי (בעקבות עליית תרבות הפאנק), הובילו להתמוטטותו של קלארק.
בשנת 1977 ניסה לשוב לסיבוב נוסף, כשהוא מגובה בזוג משקיעים, טוני קאלדר ופיטר לי, אולם המהלך החזיק מעמד שנתיים בלבד. "הוא אמר 'אני יכול לעשות חזיות, אני יכול לעשות נעליים, אני יכול לעשות הכול', ואני תהיתי איך זה שאדם כל כך מוכשר לא מוצא עבודה", סיפרה מעצבת האופנה וחברתו הטובה בלה פרויד למנקס בכתבה משנת 2003.
"היתה לנו פעם שיחה רצינית", אמר בריאיון מונטי וייט, מנהל הקוורום. " אוסי אמר לי: 'כשדיוויד הוקני יוצר יצירת מופת, היא מגיעה למוזיאון 'טייט'. כשאני יוצר יצירת מופת, היא נשכחת בתוך שישה חודשים'".
נסיבות מותו של קלארק היו מפתיעות, זאת משום שנטיותיו המיניות מעולם לא דוסקסו בציבור, לא כל שכן פרשיות האהבים שניהל עם גברים. מה גם שהיה נשוי לבירטוול ואב לשני ילדים. אולם מאז מותו ב-1996 לא דעך זוהרו של קלארק בחוגי האופנה, להפך. בדומה לכוכבי הרוק המנוחים שהלביש, ג'ימי הנדריקס וג' ון לנון, גם קרנו עלתה לאחר שפג מן העולם.
עד היום נמכרות שמלות וינטג' שלו בבוטיקים כמו רליק ושילה קוק במאות ליש"ט, והוא אף הפך לחביבן של סלבריטאיות בריטיות עכשוויות כמו סיינה מילר וקייט מוס. על ההחייאה הנוכחית של המותג אחראי מרק וורת', לשעבר בעליו של אתר תחזיות האופנה החשוב "WGSN", שהשקיע כשלושה מיליון ליש"ט (5.2 מיליון דולר) ברכישת המותג אוסי קלארק.
"ייקח בין שש לשבע עונות כדי להרוויח מן המותג", הסביר וורת' לפני כשבועיים בריאיון לסוזי מנקס. "האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון בין מה שאוסי קלארק היה לבין מה שהוא צריך להיות היום".

גור, יליד עומר, עבד כמעצב עבור בתי האופנה דונה קארן, ניקול פרהי, קלואה ורוברטו קאוולי. כאמור, בנובמבר האחרון החל לשמש כמנהל האמנותי של המותג המתחדש. במקביל הוא אוחז זה ארבע שנים במותג עצמאי משלו, שנקרא "Avsh Alom Gur", המציג בשבוע האופנה בלונדון ונמכר בבוטיקים חשובים בעולם.
"זה מסוג הדברים שקורים בארוחת ערב", משחזר גור את היום בו הוצע לו התפקיד. "וורת' שאל אותי מי המעצב החשוב ביותר שלא נמצא בין החיים ואמרתי שאוסי קלארק. מאוחר יותר נפגשנו באירוע צדקה והוא שאל אותי אם מעניין אותי לעצב עבור המותג. מובן שהסכמתי".
כיצד ניגשים להחיות מותג, במיוחד כזה שהוא כה בולט, חשוב ומשפיע?
"זה לא שונה מלעצב לכל בית אופנה אחר, אלא שאם בעבר עיצבתי ליד מעצב הבית שעודנו בחיים, כאן אני המנהל האמנותי המרכזי. צריך לזכור שאוסי קלארק הוא מיתוס, וזה הדבר שהקשה עליי, כי מה שלא אעשה לא אגיע לקרסוליים שלו. לא משנה כמה טוב תעשה את זה.
"לכן, אופן העבודה היה לראות את הארכיון, אבל לשים אותו בצד וללכת בעקבות הלב שלי. היה לנו חשוב להעניק לו זווית אישית ולא לעשות רפרנט לאוסי קלארק. בנוסף, חייבים לזכור שאי אפשר להחיות מותג בעונה אחת וגם לא בשתיים. המותג ימצא את דרכו הנכונה עם הזמן".
הקולקציה מונה 150 דגמים, אולם בשבוע האופנה הוצגו רק כ-15 מערכות לבוש, שמייצגות את ליבתה. ביניהן נצפו כמה פריטים שהיוו מחווה ברורה לפועלו של קלארק, כמו למשל, חולצת קרפ אדומה עם ז'בו וסרטים בחפתים, שנלבשה עם חצאית כחולה באורך הברך.
אולם מתברר כי בניו של המנוח לא ראו בהחייאת המותג מחווה ראויה לפועלו של אביהם. בסיום התצוגה, כפי שדיווחה פרימן בגרדיאן, הודיעו השניים כי יילחמו על שמו של אביהם על מנת למנוע את ניצולו הממושך.
"ברגע שמשהו הוא מיתוס ויש לו צילומים איקוניים, הקושי הוא מורכב יותר", עונה גור לשאלה כיצד הוא מתמודד עם האחריות הכבדה שהונחה על כתפיו, במיוחד לנוכח אמירות כמו אלו של ג'ורג' ואלפרד קלארק. "לעולם לא תוכל לספק בקולקציה אחת פנטזיות של אנשים שתלויות ברוחו של אדם. זה רק הופך את כל העסק למאתגר יותר, לפאזל בעל חלקים מורכבים יותר, אבל אנחנו נפתור את זה".


מהן נקודות הדמיון והשוני בין הקו בעיצובך לבין קו החדש של קלארק?
"אלו שני בתי אופנה שונים עם מטרות שונות. אין מקום להשוואה. המותג 'אבשלום גור' הוא אמנות המבוצעת בתחום האופנה. אוסי קלארק תמיד עשה בגדים רכים ונשיים שהיו נגישים לקהל רחב יחסית. אני מרגיש כמו שף שיש לו שתי מסעדות - צרפתית ואיטלקית, וכל אחת מהן נפלאה בדרכה שלה. מוזר לי שזה נתפס אצל אנשים כאחד מול השני, כי זה ממש לא".
אתה לא חושש מכך שלא תדע להצביע היכן מתחיל אבשלום ונגמר קלארק?
"בני אדם מוכשרים יכולים להיות רב תחומיים. רוב המעצבים שאנחנו אוהבים ומעריכים - מארק ג'ייקובס, קארל לאגרפלד - עושים יותר מדבר אחד. כל פרויקט הוא חשוב, והבחירה בי לאוסי קלארק מעניקה לי את היכולת להוכיח שאני מעצב רב רובדי, שיכול לפנות אל קהל מסחרי באוסי קלארק וגם ליצור בגדים אוונגרדיים במותג שלי.
"אוסי זה האתגר הכי גדול שלי כיום. בשבוע שעבר התפרסמה ב'פייננשל טיימס' כתבה על 12 הכוחות החזקים באופנה הבריטית והופעתי שם. זה צ'אנס שקיבלתי ועכשיו אני צריך להוכיח את עצמי. מצד שני, אתמול החלטתי שאולי אני רוצה בכלל לעשות משהו אחר עם החיים שלי. לך תדע מה יקרה".
בגדי המותג יימכרו החל מאוגוסט הקרוב בבוטיקים נבחרים ובבתי כולבו ברחבי העולם. בישראל, נכון להיום, עדיין לא. פרטים נוספים באתר.