סודות המושבה: בתי הטמפלרים בירושלים
ברחובות המושבה הגרמנית נחבאת ההיסטוריה של הקהילה הטמפלרית, וגם רכילות עסיסית על פרנסי היישוב העברי בשנים עברו
כדי לקבל ערך מוסף לטיול הצטרפנו לדוד קורייאנקר, אדריכל שעוסק בתכנון, בשימור ובשיקום של אתרים ברחבי הבירה. בימים אלה יצא ספרו "ירושלים, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים" בהוצאת כתר (המחיר: 148 שקל.( ואילו בנדידה המשותפת שלנו בסמטאות הוא העניק סיפור היסטורי לכל בית.
הקהילה הטמפלרית שהקימה את המושבה הגרמנית, הוקמה בשטוטגרט שבגרמניה ב-.1859 בתחילה מנתה כ-5,000 מאמינים שנודו על ידי הכנסייה, ולכן בחרו הטמפלרים בארץ ישראל כמקום שבו יוכלו לעבוד את האלוהים בשקט. חברי הקהילה הקימו את המושבה הגרמנית בחיפה בשנת ,1868 אחריה באו המושבות שרונה (לימים מתחם הקריה בתל אביב,( וילהלמה ליד לוד ובית לחם הגלילית.
אדמות המושבה הגרמנית בירושלים נרכשו בשנת 1869 בעמק רפאים בדרום העיר, ובית ראשון נבנה בשנת .1873 תחנת הרכבת הטורקית שנחנכה בשנת 1892 עזרה לבסס את המושבה בלב ירושלים. בשנת 1941 גורשו האזרחים הגרמנים, ובהם הטמפלרים, מהארץ לגלות באוסטרליה.
המסלול הראשון בספרו של קרוייאנקר מתחיל ברחוב עמק רפאים הסואן במערב, ומסתיים בדרך בית לחם במזרח. מרבית בתי האבן נקראים על שם הבונים או על שם בעלי הבתים. בעמק רפאים 1 מתגלה בית הקהילה - מבנה אבן שהיה בית הכינוס לטמפלרים.
בכל הבניין נשמרת צניעות מאופקת בסגנון הבנייה. שני הבתים שמאחור שימשו כבית ספר לילדי הקהילה. תמונות מאותה תקופה מציגות את הבתים הבודדים של המושבה, אשר סביבה שממה וכמה עצי זית. בתקופה מאוחרת יותר שכן שם המכון הישראלי לסיבים.
בעמק רפאים 6 שוכן בית "אבן עזר." זהו בית הטוחן מתיאוס פרנק והבית הראשון במושבה. בזיכרונות בן המשפחה מסופר על גן ובו עצי פרי וטחנת קיטור. בקומה העליונה התנהל במשך שנים גן הילדים של המושבה. אחרי קום המדינה שוכנו בבית תשע משפחות, ובחלקו העליון של המשקוף אפשר לראות חצובה באבן השנה שבה נבנה הבית.
ממש בהמשך, בעמק רפאים ,9 שוכן בית זנדל שבנה האדריכל הידוע תיאודור זנדל. הבית בנוי בצנעה, קומה אחת ומבוא מפואר שעצי ברוש ענקיים מובילים אליו, מעל המבוא ממוקם
קולנוע לב סמדר ברחוב לויד ג'ורג' 4 הוא מוסד ירושלמי ותיק ומכובד המתפקד ברציפות כבר 80 שנה. הפעילו אותו אריה צ'ציק ורעייתו רבקה, למקום המיוחד צמוד גם בית קפה, ועד היום רבים הירושלמיים המעדיפים להגיע לצפות כאן בסרט.
אך אין ספק שאחד הרחובות היפים במושבה הוא רחוב כרמיה, שכיכב אצל סופרים לא מעטים, כמו דוד שחם ואהרון אפלפלד. ברחוב הצר נשלחים לשמים עצי אורן ענקיים, בתי מידות משני צדדיו עטופים בירוק ומפלי בוגנוויליה אדומה גולשים במדרון בתי אבן.
במספר 4 שכן קפה פטר המפורסם. בתחילה שימש המקום כשק"ם לצבא הבריטי, אחר כך רכשו אותו בני הזוג מונק שהפכו אותו למקום מפגש לאנשי רוח ולאנשי ממשל, כמו גם מרכז לרכילות עסיסית על פגישות של אנשי ציבור ואנשי צבא עם אהובותיהם.
ואיך אפשר שלא להזכיר את הבית המפורסם ברחוב כרמיה ,8 שהיה ביתו של הקצב פריץ קיבלר. הבית התפרסם בעקבות פרשת התשלום ששילם אהוד אולמרט תמורת הבית כאשר כיהן כראש העיר. עדיין, לענייננו, הוא אחד הבתים היפים באזור.
נא להמתין לטעינת התגובות
