בצינורות הלא מקובלים: ניתוחי עיקור
עיקור בעזרת קשירת צינורית הזרע נחשב בעולם המערבי לאמצעי מניעה פופלרי. אבל לא בישראל
כלי התקשורת בארצות הברית דיווחו כי עוד כילד היה ג'ונסון ממעריצי חברת המחשבים "אפל," יצרנית האייפון, ונהג לפקוד כנסים שערכה החברה בחיפוש להמצאות חדשניות. לכתב ה"דנבר פוסט" הסביר כי לאחר יציאתו לשוק של האייפון פשוט לא עמד בפיתוי, והרגיש שיעשה כל שיידרש כדי לקנות את המכשיר האטרקטיבי.
טיפולים לעיקור הגבר בקשירת צינוריות הזרע צוברים פופולריות בעולם המערבי. נכון להיום, כ-500 אלף גברים אמריקנים עוברים את הניתוח הפשוט בכל שנה, כפי שמדווח החודש "ניו יורק טיימס." בבריטניה עוברים את הטיפול כ-100 אלף גברים בשנה, מרביתם באופן פרטי.
גם בקנדה מגלים הגברים עניין בשיטה, ובניו זילנד קרוב למחצית מהגברים בני 50 ומעלה עברו תהליך עיקור. הטיפול נחשב לאחד מאמצעי המניעה הקבועים היעילים ביותר, והוא מבוצע במהירות רבה, תוך 20 עד 30 דקות, בהרדמה מקומית, ללא צורך באשפוז. ובכל זאת, בארץ מתבצעים בכל שנה רק עשרות בודדות של טיפולי עיקור במחלקות לאורולוגיה בבתי החולים הכלליים.
"הניתוח אינו מתאים במיוחד לתרבות הישראלית," מסביר פרופ' דניאל זיידמן, יושב ראש החברה לאמצעי מניעה ובריאות מינית מהמרכז הרפואי שיבא. "ישראל היא מדינה מצ'ואיסטית, ועדיין לגברים כאן יש רצון לשמור על אונם. נוסף על כך, בארץ יש חשש מכך שאין לדעת אם מחר אחד הילדים ימות חלילה, ואולי יהיה רצון לעשות ילד נוסף. זה חשש ישראלי שלא קיים בהכרח במקומות אחרים בעולם. נוסף על כך, הילודה נתפסת בארץ באחריותה של האישה, לכן ברוב המקרים עליה מוטלת האחריות למצוא אמצעים למניעת היריון. וגם ההלכה היהודית בעייתית בהקשר הזה, כי אמנם אין בניתוח סירוס כימי, אך הטיפול נחשב לעיקור שאינו הפיך," אומר פרופ' זיידמן.
"חיתוך צינוריות הזרע מוגדר בהלכה כפעולת סירוס שאסורה מן התורה, ומותרת רק כדי למנוע סכנת חיים," מסביר הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה במשרד הבריאות. "גבר שעבר בידי אדם תהליך חיתוך צינוריות הזרע בכיס האשכים, מוגדר בתורה כ'פצוע דכא,' הגדרה שהופכת אותו לפסול חיתון, אלא אם כן בוצע התהליך מחמת אינדיקציה רפואית, שאז אין פגיעה במעמדו האישי, וכשחיתוך דרכי הזרע בוצע באגן בתוך הגוף, ולא בכיס האשכים הנמצא מחוץ לגוף."
"נתקלתי במקרים ספורים מאוד של בחורים שביקשו לעבור ניתוח עיקור, לרוב בחורים בני 30 עד ,45 שיש להם כבר מספיק ילדים ואינם רוצים יותר," מספר פרופ' יעקב קנטי, יושב ראש איגוד האורולוגים ומנהל המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי סורוקה. "מדובר בדרך כלל בבחורים ממעמד סוציאלי גבוה, מבוססים יותר, לא דתיים, המודעים לאמצעי המניעה הזה."
הטיפול לקשירת צינורות הזרע פשוט יחסית בהיבט הכירורגי. בשיטה המסורתית הוא בוצע כניתוח לכל דבר בהרדמה מלאה, באמצעות שני חתכים בגודל של 1.25 סנטימטר, כדי להגיע לצינורות המובילים את הזרע מהאשכים לפליטה. בשנים האחרונות צוברת בעולם תאוצה של השיטה המזערית ללא סכין המנתחים. בשיטה זו נעשית קשירת צינוריות הזרע דרך חתך זעיר, כשהרופאים משתמשים באצבעותיהם לאיתור הצינורות דרך העור הדק של שק האשכים.
"הפעולה קצרה ונעשית בהרדמה מקומית או כללית, ובסופה אפשר ללכת הביתה," אומר ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל היחידה לפריון הגבר במרכז הרפואי שיבא. "תופסים את צינורות הזרע, קושרים אותם, ואז חותכים אותם או צורבים אותם. חשוב לדעת לזהות אותם, כי היו בעולם מקרים שבהם הטיפול לא הצליח, כשהתברר שרופאים קשרו בטעות ורידים."
עיקור עדיין נחשב טיפול בלתי הפיך, אך בעולם התקבלו בשנים האחרונות דיווחים על ניתוחים שהצליחו להשיב לגברים שעברו את הטיפול, את יכולת הפיריון בניתוח מיקרוכירורגי. עם זאת, שיעורי ההצלחה של תיקון ניתוח עיקור עדיין עומדים על 50 אחוז בלבד.
גברים שעברו עיקור יכולים להפרות גם בשאיבת זרע, אבל גם כאן מצטברות עדויות במחקר כי קשירת צינורות הזרע עלולה לפגוע בסופו של דבר באיכות הזרע הנותר בגוף, וכעבור כמה שנים כבר יורדת יכולת ההפריה מהזרע שנשאב מהגברים.
בארצות הברית הפך העיקור לשיטה נמהרת להבטיח לגבר שלא יהיו לו ילדים, אך מה שמקובל בארצות הברית במשפחות
לצד ניתוחי עיקור, גם ניתוחי קשירת חצוצרות אצל האישה הנחשבים לבלתי הפיכים, אינם מבוצעים בארץ בכמות גדולה, אלא במצבים רפואיים הדורשים זאת, למשל: אצל נשים בעלות מחלת לב קשה, כאלה שקיים אצלן חשש שהיריון נוסף יעמיד אותן בסיכון, או נשים בעלות הפרעות פסיכיאטריות קשות, שנקבע באישור בית משפט שאין להן מסוגלות הורית.
בארצות הברית מספר כפול של נשים עוברות קשירת חצוצרות, אמצעי שעולה למערכת הבריאות האמריקנית כמעט פי ארבעה, מצריך הרדמה מלאה, כרוך בצלקת ניתוחית, וסיכוניו גבוהים בהרבה. סוגיה זו מעלה באחרונה בתקשורת האמריקנית את הדיון בשאלה, האם לא מוטב לעבור מעיקור האישה לעיקור הגבר.
לניתוחי עיקור סיכונים מזעריים לסיבוכים. לפני חודש וחצי דיווחו כלי התקשורת הבריטיים על דניאל סטלקר, בן 51 שהצליח לזכות בתביעה שניהל בבית המשפט, לאחר שעבר לפני יותר מעשור עיקור באדינבורו. עקב סיבוך חריג התנפחו אשכיו, וכעבור שנתיים נאלץ לעבור כריתת אשכים. הסיכון להיריון לא רצוי לאחר עיקור עומד כיום על אחד לכל 1,000 מטופלים בלבד. בחלק מהמקרים אין מדובר בכישלון, אלא בהיריון שמקורו בשרידי נוזל הזרע שנותרו בקצוות הצינוריות הקשורות, המתנקים רק כעבור מספר חודשים.
בעבר הועלתה בספרות הרפואית ההשערה כי גברים שעברו עיקור נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בסרטן הערמונית, אך מחקרים אחרונים מפריכים את החשש. במקביל מצביעות העדויות כי אין קשר, או יש קשר חלש ביותר, בין ניתוחי עיקור להתפתחות סרטן האשכים.
בפברואר השנה העלו חוקרים מאוניברסיטת נורתווסטרן בשיקגו חשש כי גברים שעוברים ניתוח עיקור, חשופים יותר לירידה ביכולת הזיכרון. בקבוצה של 47 גברים שסבלו מירידה בזיכרון היה מספר כפול של גברים שעברו עיקור 40) אחוז,( בהשוואה לשיעור הגברים בקבוצת ביקורת 16) אחוז.( לעומת זאת, החשש העיקרי של גברים כי עיקור יפגע ביכולת האון המיני אינו נתמך בעדויות מחקריות.
מקופות החולים נמסר בתגובה לכתבה כי ניתוחי עיקור נעשים במקרים בודדים, ולמעט מצבים הדורשים התערבות רפואית, התהליך אינו ממומן בסל הבריאות, ולא כלול כיום בתוכנית הביטוח המשלים באף קופת חולים בארץ. עלות הטיפול באופן פרטי עשויה להסתכם באלפי שקלים.
"זו איננה פעולה חדשה, ויש להשתמש בה בצורה מושכלת, להציע אותה לאנשים הנכונים בזמן הנכון," אומר ד"ר מדג'ר. "כיום 90 אחוז מהצעירים שבאים אליי בבקשה לעבור עיקור חוזרים בהם בסופו של דבר, ומחליטים לא לעבור את התהליך. הישראלי הממוצע הצעיר חושב לטווח הרבה יותר ארוך על הפריון שלו מאשר האמריקני, ולא הייתי מציע את הפעולה לצעירים שההשלכות לא מובנות להם".
נא להמתין לטעינת התגובות
