השבוע בגן הבוטני: החבצלת בטבע ובגינה
לקראת הסתיו אפשר לראות ברבים מחופי הארץ חבצלות פורחות בר. הכל על הפרח המקסים והקטן הזה, שחוץ מיופיו הרב, נחשב גם כצמח מרפא
חלק מהחוקרים סוברים כי חבצלת החוף היא חבצלת השרון המוזכרת בשיר השירים: "אני חבצלת השרון, שושנת העמקים." אולם רבים חולקים על סברה זו ומשייכים את חבצלת השרון לפרחים אחרים כמו נרקיס ואיריס.
שימו לב לסמל העיר נתניה בה מופיע פרח החבצלת. אכן אוכלוסיות גדולות של צמח זה מעטרות את חופי העיר הזו כמו גם את שאר חופי הארץ מראש הנקרה ועד לרצועת עזה.
החבצלת נחשבת כצמח מרפא עתיק ומכאן המקור (Panacea) לשמה המדעי (Pancratium) שפירושו תרופה לכל מחלה. דיוסקורידס כתב שבבצל משתמשים להמרצת הלב ולריפוי דרכי הנשימה, בקפריסין הבצל משמש להקאה לאחר הרעלה, ובארץ הכינו תמצית מהפרחים ומשמן אותה היו מטפטפים לאף נגד נזלת.
החבצלת, כמו החצב, מבשרת את בוא הסתיו. אולם היא מתחילה לפרוח כאשר הימים מתקצרים כבר ביולי. שיא הפריחה מתרחש בטבע בחודש ספטמבר והפריחה ממשיכה עוד באוקטובר. בעונות אלו החבצלת היא כמעט הפרח היחיד הנראה בחופי הארץ. אותה מלווה נר-הלילה החופי, צמח גר אמריקני בעל פרחים צהובים.
כיצד נזהה חבצלת החוף היא צמח קרח וחלק בגובה 45-20 ס"מ, היוצר גושים צפופים. הרקמה החלקה-שעוותית של עליו מתאימה לבית גידולו - חוף הים - רסס הים אינו פוגע בצמח כמו גם גרגירי חול העפים ברוח. הבצל עמוק, אגסי, קוטרו 7-3 ס"מ, והוא עטוף בקליפות יבשות-קרומיות חומות.
מתחת לבצל יש מספר קטן של שורשים עבים, רב-שנתיים המשמשים גם לעיגון ואגירת חומרי מזון. הבצל נוטה להתחלק אחת לכמה שנים וכל נוצרים גושי צמחים צפופים. העלים אחדים, בדרך כלל זקופים, בשרניים, מפותלים, רוחבם 2.5-1 ס"מ. העלים מופיעים לעיתים עם הפרחים.
הגבעול חסר עלים ומסתיים בתפרחת סוכך בת 8-2 פרחים לבנים ריחניים ענקיים. הפרח ריחני בעל שישה עלי עטיף מאורכים באורך 15-8 ס"מ ועטרה גביעית בעלת 12 אונות משולשות ושישה אבקנים. עטרה זו מזכירה לנו את פרח הנרקיס (החבצלת והנרקיס משתייכים לאותה משפחה - משפחת הנרקיסיים).
עלי העטיף של החבצלת בעלי עורק ירוק ברור בצד בחיצוני. הפרי הוא הלקט מעוגל בקוטר 4-2 ס"מ ובו זרעים שחורים, קלים, משולשים המופצים ברוח ועל גבי גלי הים לחופים נוספים. החבצלת הפורחת בסוף הקיץ ובסתיו כמעט לבד מושכת אליה חרקים מאביקים רבים, ובמיוחד רפרפי לילה הרואים ומריחים אותה ממרחק.
לאחר ההפריה מתפתחים מהפרחים הלקטים עגולים
חבצלת החוף גדלה לאורך כל חופי אגן הים התיכון, במערב היא גדלה אף לחופי הים האטלנטי, ובמזרח פולשת לחופי הים השחור. בארץ היא גדלה באופן פזור לאורך כל חופי הארץ, עד 100 מ' מקו החוף. לעיתים רחוקות היא פולשת מזרחה בכיסי חול למרחק של מאות מטרים מהחוף (קיסריה ונחל אלכסנדר).
אתרים מומלצים לצפייה בה הם חוף האוודוקט בקיסריה, טיילת חוף תל-אביב ליד הדולפינריום, חוף בית ינאי ועוד רבים אחרים. חבצלת החוף היא צמח מוגן בארץ ואין לפגוע באוכלוסיות הבר שלה בכל צורה שהיא.
החבצלת בגינה
מעטים מכירים את החבצלת בגינה. בשנים האחרונות נמכרים בסתיו בצלי חבצלת החוף במשתלות. התברר כי צמח חופי זה עמיד ביותר לעקות שונות וגדל ומשגשג במגוון תנאים. לאחר שנים מעטות יוצר גושי צמחים צפופים ומרהיבים הן בעונת הפריחה והן מחוצה לה.
החבצלת, כמו גיאופיטים רבים אחרים אינה בררנית בסוג הקרקע, היא תצלח בכל הקרקעות כל עוד הן מנוקזות. ניתן לגדלה בכל הארץ, בחבל הים תיכוני תשרוד ללא השקייה, בחבל המדברי יש להוסיף לה השקיות חורף.
בתוספת של השקיית קבועה בכל הארץ היא תראה טוב במיוחד, עליה ישארו ירוקים גם בקיץ והפריחה תקדים ליולי (בעיקר באזור ההר) ואוגוסט. גושי חבצלות ותיקים אינם קורסים אלא רק מתפשטים ויכולים להוות גבול יפה לחלקה, ערוגה או קישוט לאורך קיר.
בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים פורחת החבצלת בחלקה מושקית כבר ביולי, עליה ירוקים כל השנה. בחלקות אחרות לא הצלחנו לבסס גושים יפים, שכן הדורבנים חובבים את הבצלים וניזונים מהם. אחת השיטות להילחם בדורבנים היא לשתול את הבצלים מתחת לרשת מתכת דרכה הם לא יכולים לחפור.
מיני חבצלת נוספים
בסוג חבצלת יש רק 15 מינים הנפוצים מאגן הים התיכון דרומה לאפריקה הטרופית ומזרחת לאסיה הטרופית. בארץ יש עוד שני מינים - חבצלת הנגב וחבצלת קטנת-פרחים. הסוג הימנוקליס דומה מאד בפרחיו לסוג חבצלת, זהו סוג טרופי, דרום אמריקני הנפוץ בארץ בעיקר בגינות ותיקות. לאחרונה מכלואים חדשים מיובאים ארצה.
חבצלת הנגב (Pancratium sickenbergeri) דומה במראה הכללי לחבצלת החוף אולם פרחיה מועטים וקטנים יחסית. זהו מין מדברי המאופיין בעלים יפים ומיוחדים בשל צורתם הסלילנית. ריכוזים גדולים של מין זה פורחים באוקטובר בחולות הנגב המערבי (חולות שונרא עד אזור ניצנה) וחולות מישור ימין ליד דימונה.
בחולות הערבה ומכתש רמון זהו מין נדיר ונקודתי. בשנים שחונות אוכלוסיות שלמות אינן פורחות. מעניין כי מין זה וחבצלת החוף נמצאים בגן הבוטני בהר הצופים, ותחת תנאים זהים כמעט ולא ניתן להבדיל ביניהם. סלסול העלה האופייני לחבצלת הנגב נעלם בחבל הים-תיכוני. חבצלת הנגב גדלה בישראל, ירדן, מצריים וסעודיה. מין זה נמצא בסכנת הכחדה ברוב אזור תפוצתו ומוגן רק בארץ.
חבצלת קטנת-פרחים (Pancratium parviflorum) נראית שונה משני המינים הנ"ל, זה וצמח נמוף יותר בעל פרחים קטנים בקוטר 3-2 ס"מ ועלים כהים בעלי עורק מלבין ברור לאורכם. הפריחה מתרחשת לפני הופעת העלים בספטמבר עד תחילת אוקטובר.
הבצל ביצני בקוטר 5-2.5 ס"מ והוא מכוסה בקליפות חומות כהות יבשות, גם במין זה הוא מתפצל ויוצר גושים צפופים. רוב החוקרים העבירו מין זה לסוג נפרד בשם Vagaria, אולם השם העברי לא שונה עד כה.
למרות שמין זה אינו נמצא בגינון, הוא מהווה פוטנציאל גדול בשל גודלו הצנוע ובשל העלים היפים במיוחד. בגן הבוטני בירושלים אנו מגדלים אותה ללא כל השקייה, היא פורחת כל שנה וגושי הצמחים גדלים ומתפתחים.
ניסיונות דומים מוכרים מגנים נוספים. בטבע גדל המין במקומות סלעיים ומצוקיים שטופי שמש עד חצי מוצלים. הוא נפוץ מקומית בכרמל ובכורכרי מישור החוף, ופחות במורדות המערביים של הרי יהודה והשומרון, בגליל ואף בגולן ובחרמון הנמוכים.
הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, א' - ה' משעה 7:00 ועד רדת החשיכה, יום ו' מ-7:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת. טלפון: 02-6794012
נא להמתין לטעינת התגובות
