החשדות הבריאותיים נגד הסיליקון
החומר שהוחדר לחלב של תנובה משמש בעיקר לטיפולים קוסמטיים ונחשד כגורם לדלקות ולסרטן, אך לא בעקבות אכילה

בדיקות מעבדה לחלב תנובה. צילום: אלי דסה
"אני מניח שהשימוש שנעשה בו שימוש בתעשיית החלב, נובע מכך שהוא מונע את הקצפתו של החלב", מסביר פרופ' מתי ליפשיץ, טוקסיקולוג בכיר ויו"ר החטיבה לרפואת ילדים במרכז הרפואי סורוקה.
לפי נתוני הסוכנות לתקני מזון בבריטניה (FSA), ניתן למצוא סיליקון במינונים נמוכים באופן טבעי בשיבולת שועל, שעורה ואורז, וכן במשקאות בירה, ובנוסף ניתן להחדירו במינונים נמוכים בחומרי בצק ומוצרים מונעי הקצפה ומונעי התקרשות מזון.
רוב תופעות הלוואי של הסיליקון תוארו בנשים שעברו השתלת סיליקון בשד או בפנים. "בספרות הרפואית תועדו מקרים של תגובות דלקתיות מקומיות, כי הסיליקון מתנהג כגוף זר, ובמקרים קיצוניים מתרחבת הדלקת לאיברי גוף פנימיים. עם זאת, כשהחומר נבלע דרך הפה, ספיגתו בגוף מועטה", מרגיע ד"ר ליפשיץ.
מסרטן בשאיפה
שמו של הסיליקון נקשר גם עם סרטן, אולם הוא טרם הוכח כחומר מסרטן בבני אדם כשהוא נצרך באכילה. "עבודות מחקר מבוקרות לא מצאו עודף גידולים סרטניים בנשים שעברו השתלת סיליקון, ואף לא יותר מקרים של סרטן השד, אך קיימות עבודות בבעלי חיים מכרסמים שמעלות אפשרות של התפתחות סרטן העור לאחר השתלה תת עורית של סיליקון בריכוז גבוה", מבהיר ד"ר ליפשיץ. "יש לציין כי הממצא לא אותר בבני אדם".
לפני כשנתיים פתחה הסתדרות המורים בקמפיין להפסקת השימוש בגירים בבתי הספר, לאחר שהתברר כי הם
מכילים סיליקון, ועלה החשד כי מורות פיתחו ליקויים בדרכי הנשימה ובמיתרי קול ואף גידולים סרטניים כתוצאה משימוש בגירים.
ברשימת המסרטנים של הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן (IARC) מוגדר הסיליקון כמסרטן ודאי בבני אדם, אולם רק כשהוא נשאף בחלקיקים לדרכי הנשימה ממקורות תעסוקתיים, ולא באופן חשיפה אחר.
"לסיכום, ברור שהסיליקון כחומר תעשייתי אינו חומר בריא לשימוש בתוך חלב, אולם יש לזכור כי רעילותו המוכחת כיום נמוכה, והוא לא הוכח עדיין כמזיק לאורך זמן", אומר ד"ר ליפשיץ.