גם מוח, גם כוח: שיטת האימון המוחי של ד"ר גימפל
הפרעת קשב וריכוז שאובחנה אצלו בעבר וניסיונו המקצועי כפסיכיאטר ונויורולוג, הביאו את ד"ר אמנון גימפל לפתח את שיטת "אימון מוחי". לטענתו, תרגילים פיזיים ומנטליים יכולים לסייע לרוב ההפרעות, בתנאי שההורים יהפכו למאמנים אישיים
השיטה המכונה "אימון מוחי" נשענת על המידע והמחקר העדכניים ביותר בתחום המוח. ייחודה בכך שהיא מציעה תרגילי מוח מכווני מטרה, פעילות גופנית נמרצת וטכניקות למידה לפתרון בעיות שמצליחים, בצורה טבעית לחלוטין, להפחית ואף להעלים לחלוטין את הסימפטומים של הפרעת הקשב והריכוז עד כדי ביטול הצורך בטיפול תרופתי.
"במשפחתי ניתן להצביע על ארבעה דורות שסבלו מרמות שונות של הפרעת קשב וריכוז, וביניהם אמי, אני ואחד מבני". במשפט זה פותח ד"ר גימפל את ספרו (ראה מסגרת). בפתיחות נוגעת ללב הוא מתאר את אמו, אשה ששלטה בחמש שפות ואחזה בתואר רוקחות, אך עם זאת הייתה גם אשה שהחיים במחיצתה היו קשים ורוויי מתיחויות, משום שהמיומנויות החברתיות והסביבתיות שלה היו כה פגומות. הוא מספר איך בקושי רב הוא הצליח לסיים מדי שנה את הלימודים, את תחושת החרדה שהתעוררה בו משיעורים מסוימים, את תחושת הכישלון שהייתה מנת חלקו בשנות נעוריו ואת הדרכים שהוא מצא כדי לפצות את עצמו ולהרגיש שווה.
הפרעת קשב וריכוז ADHD - היא בעיה ביולוגית-פיזית בעלת שתי פנים, אומר ד"ר גימפל. "הפן האחד מתבטא בכך שאזור קדמת המוח, המשמש לבקרה ולפיקוד ומתפתח אחרון אצל כולנו, מאחר עוד יותר להתפתח אצל הסובלים מההפרעה. אזור זה אחראי למעבר המידע החיוני לשליטה על קשב, ריכוז ואימפולסיביות כמו גם על ניטור רגשות, רמות אנרגיה ותנועתיות. אילו היינו מחכים עד גיל חמש, היינו מגלים שבקרב 50% מהילדים הסובלים מההפרעה האזור התפתח בצורה סבירה. אילו היינו מחכים עד גיל שש-שש וחצי, היינו מגלים שבקרב 90% מהילדים הסובלים מההפרעה האזור התפתח, ואילו היינו מחכים עד גיל 22, היינו מגלים שמאותם 10% הנותרים 70% - יתפתחו התפתחות נורמלית".
אלא שהחיים נמשכים, וההמתנה הזו, יודע כל הורה לילד הסובל מההפרעה, גובה בינתיים מחירים כבדים מאוד מאותם ילדים בדמות קשיים רגשיים, קשיים בלימודים,
גירויים חשמליים אלה משפיעים על קדמת המוח ומושפעים ממערכת דופמינית שמעבירה גירויים מאזור לאזור. מחקרים מראים כי אצל אנשים הסובלים מההפרעה רמת הדופמין נמוכה יחסית ונשארת כזו במשך כל החיים, כי היא גנטית. כתוצאה מהרמה הנמוכה, אזור הבקרה והפיקוח מתקשה לקבל נתונים מאזורים שונים של המוח, והתפקוד המוחי לא שלם.
"הריטלין מעלה באופן זמני את רמת הדופמין במוח, אך אינו מחולל בו שינויים קבועים, שלא לדבר על תופעות הלוואי המאפיינות אותו".
לשיטתך, איך מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
"על פי בדיקות קליניות ולא על פי בדיקות באמצעות מחשב, בדיקות דם, MRI או כל מיני מבחנים אחרים שנעשים בארץ ואינם נחשבים כאמינים או מקובלים בארצות-הברית. הבדיקות הקליניות כוללות מספר שאלונים שבכל אחד מהם יש התייחסות לשלושה תחומים: ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות. כל תחום כולל מספר קטגוריות או תסמינים שמהם ניתן ללמוד אם הילד סובל מהם או לא. שאלונים אלה מוצגים להורים, למורים ולילד. אם קיימת הצלבה במידע המתקבל משלושת הגורמים גם יחד ומזהים בשלושתם מספר מצוצמם/קבוע של סימפטומים (בכל אחד משלושת תחומים), מאבחנים את הילד כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז".
באילו התנהגויות מדובר?
"התנהגויות בתחום אי הקשב, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות. צריכים להתקיים לפחות שישה מתסמיני אי הקשב הבאים ולפחות שישה מתסמיני ההיפראקטיביות הבאים, שאינם מותאמים לגיל הילד, כדי שהוא יאובחן כבעל הפרעה - על חלק מהסימפטומים להופיע לפני גיל שבע ולהיות נוכחים בשתי סביבות שונות (לדוגמה, בבית ובמסגרת בית הספר).
התסמינים לאי קשב: חוסר תשומת לב לפרטים וטעויות רשלניות במשימות בית ספריות; קושי בשמירה על קשב לאורך זמן בעת ביצוע משימות שאינן מעניינות; שכחנות בפעילות היומיומית; איבוד חפצים; סלידה ממאמץ מנטלי; אי סיום משימות בבית ובבית הספר; תחושה שהילד אינו מקשיב כשפונים אליו בדיבור וקושי בארגון משימות ופעילויות.
תסמינים להיפראקטיביות ואימפולסיביות: הילד נמצא בפעילות מתמדת; הילד מתקשה לשבת בכסא לאורך זמן; הוא רץ או מטפס באופן שאינו מתאים; הוא מדבר בצורה מוגזמת; מגלה קוצר רוח בעת ישיבה על כיסא; נכנס לדברי אחרים; פולט תשובות לפני ששמע את השאלה כולה ומתקשה להמתין עד בוא תורו".
מה מציעה השיטה שלך?
"השיטה מטפלת במכלול הבעיות בעזרת תרגילים מנטליים, פעילות גופנית, טכניקות לפתרון בעיות ואסטרטגיות שונות, שהוכחו ביכולתם 'לבנות מוח טוב יותר'".
כלומר?
"בסוף שנות ה-90 חלה מהפכה בהבנת תאי המוח. באותה תקופה הוכח מדעית כי בניגוד למה שחשבנו, בני אדם מסוגלים לפתח תאי מוח חדשים על ידי תרגול ואימון. מתברר שאם מגרים אזור במוח באמצעות תרגול ואימון, הוא לא רק יוצר קשרים עצביים חדשים, אלא גודלו הפיזי ממש גדל ומתרחב והשינויים שבו מתקבעים. לפני כחמש או שש שנים התברר שישנם לפחות שבעה גנים שונים שמשפיעים על התפתחות הדופמין, ואחד מהם מונע את השימוש בו בצורה אפקטיבית".
בעזרת הדימוי הבא תוכלו להבין טוב יותר במה מדבר: דמיינו מיכל דלק במכונית. יש בו דלק אבל גם
חורים שדרכם דולף הדלק. הריטלין סותם באופן זמני את החורים הללו ומאפשר את השימוש בדופמין. גימפל סבר שאפשר לשלב את שני הממצאים הללו (קרי, תרגול המוח כדי לפתח תאים חדשים והתגברות על בעיית הדופמין) ולפתח ריטלין טבעי על ידי פיתוח תאי מוח חדשים. והוא צדק.
"מתברר שבכל תא מוח יש כמות מסוימת של חומר דמוי ריטלין. אם מוסיפים עוד ועוד תאים (על ידי תרגול ואימון), מקבלים יותר דופמין, שפירושו תפקוד למרות הדליפה ו'החורים'".
איך מוסיפים תאי מוח?
"על ידי תרגילים פיזיים. היום ידוע כי פעילות אירובית של יותר מ-20 דקות משחררת מהשרירים והלב גורמים כימיים שעולים במערכת הדם למוח, ויוצרים בו כימיקליים המתפקדים כמו ריטלין. לכן השיטה ממליצה על פעילות אירובית מדי יום, המוסיפה כמות ריטלין טבעי למערכת.
"עדיף לבצע את הפעילות בבוקר (לפני בית ספר), אך אפשר גם בכל זמן פנוי אחר המאפשר 25-20 דקות של פעילות אירובית רצופה כגון קפיצה על חבל, ריצה, משחקי כדורגל/כדורסל, נסיעה על אופניים במהירות של 15 קמ"ש, שחייה וכדומה - כל פעילות כזו צריכה להיעשות לפחות שלוש פעמים בשבוע".
נוסף על כך ממליצה השיטה על פעילות המתגברת את תפקוד המוח האחורי: תרגילי שיווי משקל כמו יוגה למשל, אמנויות לחימה, ג'אגלינג או ריקודים עוזרים למוח לפתח מסלולים חדשים באזור המרכז, לפתח את תפקוד שיווי המשקל ולשכלל את ההתאמות בין תנועות מהירות ופעילות תנועתית מורכבת. פעילות זו יש לבצע שלוש-ארבע פעמים בשבוע במשך 15 דקות בכל פעם.
גם תרגילים מנטליים מפתחים מסלולי מוח חדשים ומסייעים בהעלאת רמת הריכוז של המוח. למשל, בניית אוצר מילים עשיר ושימוש במילים חדשות הם תרגילים מצויינים המגדילים את נפח הזכרון, מפתחים מיומנויות חשיבה ומשפרים את כושר הריכוז.
שרטוט של קווים מורכבים משפר את מיומנויות הדיבור, הכתיבה והקריאה (אפשר להשתמש לשם כך באותיות סיניות). בניית מודל של מטוס או מבנה מסוים מגפרורים מחוללים גידול עצבי ושינויים במוח. תרגילי זיכרון כגון שינון של דקלומים או מילים חדשות משפרים את הזיכרון השמיעתי. כל תרגילי השמיעה משפרים את הריכוז ואת היכולת למלא אחר הוראות, וגם משחקים כמו שחמט, סודוקו או משחקי זיכרון ופאזלים (לילדים צעירים) מוסיפים לתפקוד יעיל יותר של המוח.
את הפעילויות הללו יש לבצע 60 דקות ביום חמישה ימים בשבוע, ואפשר להפוך אותן למהנות יותר אם מזמינים בני משפחה נוספים להצטרף.
תרגילי מחשבה הכוללים פתרון בעיות הם היבט נוסף של השיטה. במסגרתם ובעזרת טכניקות שונות מאפשרים לילד לרדת לשורשה של בעיה על ידי פירוקה לגורמים, ואחר כך לבדוק מספר פתרונות אפשריים לבעיה על תוצאותיהם. "בעזרת התרגול הזה הילד לומד לחשוב בצורה מסודרת ושיטתית. נוסף על כך הוא לומד לפתח מחשבות עצמאיות, ולא פחות חשוב, להביע את עצמו", אומר ד"ר גימפל.
נא להמתין לטעינת התגובות
