מצא מין את מינו: כשהילד נוגע באיבר המין שלו
גם הטיפוסים הליברליים ביותר נבוכים כשהילד הקטן שלהם מתחיל לגעת באיבר מינו. מה עושים? לדבר, להסביר, למנוע או להתעלם?
תמיד החשבתם את עצמכם כטיפוסים ליברליים, נאורים וחופשיים בכל הקשור לענייני מין. אתם פחות או יותר שלמים עם גופכם, מרגישים בנוח להסתובב חשופים ליד בן זוגכם, ובמפגשים חברתיים אתם מרבים לסחוף אחריכם את כולם בבדיחות גסות ונטולות רסן על ענייני סקס ושאר ירקות. והנה, ערב אחד, בלי כל אזהרה מוקדמת, אתם מציצים אל עבר סלון ביתכם ומגלים לתדהמתכם את הצוציק שלכם יושב על הספה ובוהה בטלוויזיה כשידיו מתעסקות במרץ עם איבר מינו. סמוקים ונבוכים אתם עומדים חסרי אונים ותוהים מה לעשות: לדבר? להסביר? למנוע? להסיח את הדעת? להתעלם?
"הורים מוצאים עצמם לא פעם נבוכים כשהם מגלים פתאום את הפעוט התמים שלהם יושב על ספת הסלון ומתעסק עם איבר מינו", מסכימה ד"ר נטע רבהון-דמטי, ראש החוג לגיל הרך במכללת בית ברל. "הרי כל עוד נושא המין בקרב הקטנים נשאר בעולם של פרפרים ופרחים, ההורים מרגישים שהם על קרקע בטוחה, אבל כשזה מגיע לדבר האמיתי, יש תחושה שמשהו נפרץ. צריך להבין שההתעסקות הזאת נובעת מתוך סקרנות טבעית ונורמלית לגמרי. ילדים בגיל שנתיים-שלוש כבר יודעים איך גוף האדם צריך להיראות, וזה לגמרי בסדר כשהם מתעניינים באיברים שאינם מוכרים להם מגופם שלהם. כשילדה רואה איבר מין של בן, זה ברור שהיא תהיה מסוקרנת לגבי הדבר ושתשאל שאלות. היא רואה ומבחינה בהבדל, וזה לגמרי בסדר. סביר להניח שהיא הייתה מתנהגת באותו אופן בדיוק אם הייתה פוגשת ברחוב מישהו ללא יד.
"ילדים בגיל צעיר מבחינים בהבדל שבין איברי המין, וזהו בהחלט נושא מרתק ומסקרן. אפילו בתרבויות פוריטניות, שבהן נושא המין מאוד מודחק, הילדים, שלא עוסקים או מדברים על נושא המיניות, מודעים להבדלים של איברי המין".
אם קשה לכם לעכל את העובדה שהזאטוט שלכם "גילה" את איבר מינו ומעתה הוא מתחיל לענג את עצמו כאילו היה מתבגר בן 16, שמפנטז על הנערה הכי מקובלת בשכבה, אתם יכולים להירגע. "אוננות יכולה לנבוע מסקרנות ולא מתוך גילוי של הנאה", מסבירה רבהון-דמטי. "הרבה ילדים שנוגעים באיבר מינם כלל אינם יודעים להפיק מכך הנאה. הם פשוט נוגעים בו כי הוא
החיכוך הזה, אגב, הוא לא בהכרח אוננות במלוא מובן המילה, אבל כך או כך אין בזה שום דבר רע".
- באיזה גיל זה מתחיל?
ד"ר רונן רוב, מומחה באורולוגיה, אורולוג ילדים ומנהל המרפאה לבריאות מינית במרכז הרפואי הלל יפה: "ילדים קטנים מתחילים לגלות את איבר מינם ולגעת בו סביב גיל שנתיים-שלוש. בנים מתחילים עם העניין מוקדם יותר כשהם משחקים עם איבר המין, והוא, כמה מפליא, פתאום מזדקף, בעוד שבנות מגלות את העובדה שניתן להפיק הנאה מאיבר המין בעת חיכוך במגלשה למשל. אגב, הן כלל לא מודעות למה שקורה להן, אבל הן יודעות שזה גורם להן הנאה.
"ילדים בני שלוש-ארבע כבר רוצים לדעת כיצד הגיעו לעולם, ומה ההבדל בין איבר המין הגברי לנשי. זה פחות או יותר הגיל בו מתנפצת אגדת החסידה, והעיסוק באיברי המין ותפקידם מתחיל לעניין את הקטנים".
- אז למה בכל זאת, ברוב המקרים, אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים נבוכים אל מול הילד שלנו שמתעסק עם איבר מינו בתמימות?
רבהון-דמטי: "ישנם לא מעט הורים שחשים מבוכה, כי הם עצמם אינם בטוחים במיניות שלהם ומרגישים שכל הנושא הזה אינו טהור, נקי או מכובד. במקרים אחרים של הורים פתוחים יותר, יכולה להיות מבוכה קלה כי בכל זאת מדובר במשהו אינטימי. אף הורה לא רוצה שהילד שלו יתנהג באופן חריג בסביבה, כי זה מעורר שאלות".
- אז מה עושים? איך מסבירים?
"חשוב לא לתת לילד הרגשה שמשהו לא בסדר. אנחנו הרי לא רוצים שירגיש אשם, מלוכלך או מגעיל בשל העובדה שהוא נוגע באיבר מינו ויפתח תסביכים בעקבות כך. אפשר להסביר וללמד בצורה עדינה, בלי לברוח או להסתיר, שמדובר במשהו פרטי שלא נוגעים בו בפרהסיה, אלא לבד בחדר, באמבטיה או בשירותים. במצב תקין כל ילד יבין שלא נוגעים באיבר המין הפרטי בקרב חברים. גם אם יש לכם, ההורים, איסורים וגבולות בענייני מין, עליכם להציב אותם כפי שהייתם נוהגים בכל נושא אחר.
"חשוב שלא תרחף מעל ראשם של הילדים עננה של הסתרה והדחקה. חשוב שרגשות ההורים המועברים לילדים יהיו גלויים ועדינים. סיפורים של מבוגרים עם סיבוכים פסיכולוגיים סביב המיניות שלהם מגיעים לעתים מחוויות מסובכות של מיניות בילדותם. התייחסות לא טבעית לאיברי המין יכולה לבסס אצל הקטנים יחס מורכב למערכת המינית שלהם וחבל. אם אנחנו רוצים מערכת יחסים פתוחה ומשוחררת עם הילדים שלנו, זה צריך להתחיל מפה, מנושא המין. זה לא קשור למותר ואסור. אלה מונחים שצריכים להיות מחוץ למשחק".
ד"ר רוב מחזק את דבריה: "צריך לתת לזה לקרות ולא לעשות עם זה שום דבר. אסור לעצור או למנוע את זה. צריך פשוט להתמודד עם זה ולהבין שזה משהו טבעי שחולף עם הזמן".
- חולף עם הזמן? אנחנו הרי לא מפסיקים להיות אנשים מיניים.
ד"ר רוב: "נכון, אבל הסקרנות ממוצה בשלב כלשהו וכבר אין עניין בהתעסקות באיבר המין. אני חושב שההתעסקות של הילדים שלנו באיבר מינם מפריעה לנו בגלל הנורמות החברתיות עליהן גדלנו. הרבה הורים אינם יודעים כיצד להתמודד עם ילדם, שמתעסק עם איבר מינו, והם מיד רצים לפסיכולוג במקום לדבר עם הילד בעדינות ולהסביר לו שזה לגמרי טבעי ומותר לו לגעת באיבר מינו, אבל בפרטיות. ברוב הבתים ישנה כיום יותר פתיחות מינית מבעבר, והורים משדרים לילדיהם שזה בסדר להביע אהבה בפרהסיה ואפילו להסתובב בבית עירומים".
- האם להורים שמסתובבים בבית עירומים יש השפעה על התעסקותו של הילד באיבר המין?
"אני מאמין שבכל נושא המין, לא צריך לשים יותר מדי מחסומים, אבל בהחלט צריך לדעת את הגבולות. כשיש בבית חשיפה חופשית של איברי המין, עולות באופן טבעי שאלות בנושא, אבל האם זה ישפיע על דפוסי ההתנהגות של הילד שנחשף להוריו במערומיהם כשיגדל? לא חושב שלמישהו יש תשובה על כך. ברור לכולם שבחברה המערבית לא נהוג ולא טבעי להסתובב עירומים, אבל אם זה כבר קורה וילד רואה את שדיה של אמו
או ילדה את איבר מינו של אביה, זה לא חטא גדול. כל דבר שנעשה במידה ואינו מוקצן, אין סיבה שיגרום נזק".
- ומה לגבי מקלחות משותפות עם ההורים או האחים?
"מקלחות משותפות של הורים וילדם או של אחים ואחיות הם דבר טבעי שאין איתו שום בעיה. במקרה של אחים ואחיות שחולקים אמבטיה משותפת, כשאחד הצדדים בוגר יותר ומתחיל להראות ניצנים ראשונים של התפתחות מינית כמו שערות ערווה, למשל, חשוב לכבד את פרטיותו ולא לגרום לו למבוכה או בושה".
רבהון-דמטי: "מקלחות משותפות עשויות לעורר סקרנות ועלול להיווצר מצב של נגיעות ושאלות, וחשוב להיות עירניים לגבי העניין. המגע והסקרנות יכולים להיות טובים לאחד אבל לא לאחר. באופן כללי, זה מאוד נחמד שילדים הולכים ביחד לבריכה ואחר כך מתקלחים ביחד או עושים בבית אמבטיות משותפות. אין בכך כל פסול, אבל צריך לזכור שילד אחד קצת משווה וקצת נוגע מתוך סקרנות, בעוד שאצל האחר הדבר נחווה כטראומה. יש ילדים שמאוד רגישים לעניין הזה, וצריך להגן עליהם מהמצבים האלה. גם כאן חשוב להגיד - 'אל תיגע, כי זה לא נעים לו', ולא 'כי זה אסור'".
אם בחרתם לקבל בהבנה את העובדה שהזאטוטים התמימים שלכם הם אנשים מיניים, אתם ללא ספק בדרך הנכונה לפיתוח מערכת יחסים פתוחה ובריאה איתם. אבל במידה שההתעסקות שלהם באיבר מינם הולכת וגוברת, יש להיות עירניים ולבדוק מהיכן היא נובעת. "כשפעוט בן שנתיים נוהג לגעת באיבר מינו לעתים קרובות, צריכה לעלות השאלה 'למה?'", מציינת רבהון-דמטי. "זה כמובן לא מחייב שמשהו לא בסדר, אבל כדאי לבדוק למשל אם קיימים בבית חומרי פורנו גלויים, אם ההורים לא נזהרים ואינם שומרים על פרטיות בעת קיום יחסים. כל אלה הם חשיפה לא בריאה עבור הקטנים.
"בנוסף, ישנם מצבים בהם ילדים מתעסקים עם איבר המין בגלל גירוי, ופתאום מגלים את הכיף שבעניין ומתחילים לאונן. בקרב בנות יש תופעה שהן מחטטות באיבר המין, ופתאום מגלות שאפשר לדחוף לשם דברים קטנים, וכדאי לשים לב לעניין. כמובן שחשוב מאוד להתייחס לעניין בעדינות רבה ולהסביר בנועם את הסכנות שבדבר. מומלץ גם להימנע מהפחדות שאין בהן אמת כמו 'אם תמשיך לגעת באיבר המין שלך הוא יפול' וכדומה. ילד שיגדל ויזכור שהוריו תמיד הפחידו אותו או שיקרו לו, יבין שקרה שם משהו מאוד לא תקין אבל לא יבין מהו.
"לבנות, לעומת זאת, יש נטייה לומר 'אם תגעי שם הרבה, יהיה לך פצע'. מדובר באמירה שיש בה אמת, שכן איבר המין של בנות רגיש מאוד, וחיטוט מתמשך עלול בהחלט לגרום להן לגירוי. אבל חשוב להסביר ולא להפחיד".
- מה עושים כשילד מפתח אובססיה להתעסקות באיבר המין?
רבהון-דמטי: "כדאי לבדוק אם לא מדובר בהתנהגות הנובעת מטראומה או ממצוקה רגשית. ההתעסקות באיבר המין עשויה להוות מעין נחמה. זה יכול להיות מצב שבו לילד קשה בגן או שהוא חווה מצבים לא נעימים בבית. הבעיה הגדולה במצבים כאלה היא שגם כשהמצוקה חולפת, הילד כבר רגיל להתעסקות באיבר המין, וזה צריך להדליק נורה אדומה. ילד רגיל יכול ויודע למצוא סיפוקים מדברים אחרים, ולכן כאן יש צורך במתן עזרה מקצועית".
ד"ר רוב: "התעסקות ממושכת של הקטנים באיבר מינם יכולה לנבוע לעתים מבעיה רפואית. אם ילדה סובלת מגירוי קל, חשוב מאוד שלא לעבור לסדר היום אלא להקדיש חשיבות לעניין ולבדוק את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
