מדריך: כשהילד מגיע להצגה, ועושה הצגה
גם אם הזאטוט מתעקש ועושה הצגות, לא כדאי להתפשר איתו בעניין חנוכה. סביר להניח שהוא יאהב את מה שאתם. ואם לא -אל תשאירו אותו באולם בכוח, ובטח אל תציעו פיצוי

"רוב המופעים שעולים לקראת חנוכה כלל אינם מתאימים לגילאים הצעירים, אבל עבור רוב ההורים מדובר בסוג של 'מאסט'", טוענת עידית סולקין, מומחית לתחום המוזיקה והתפתחות הילד ומרצה במכללה האקדמית בית ברל ובאוניברסיטת בן-גוריון.
"זה טרנדי, זה ממלא להם את הזמן, הם עושים משהו שהוא לכאורה חלק מהחוויה ההורית, והם יכולים לסמן וי על משבצת הפעילות עם הילדים. לחלק מהילדים זו אכן יכולה להיות חוויה, אבל לאלו שלא ממש רגילים לזה, מופעים גרנדיוזיים עלולים להיות בום גדול מאוד".
אז בין אם החלטתם ללכת להצגה בחופשת החנוכה ולהתחכך בכל המדינה וילדיה המנוזלים, ובין אם התפכחתם ברגע האחרון והחלטתם לדחות את הבילוי התרבותי לזמן אחר, כדאי שהבחירה בסוג המופע תיעשה בחוכמה.
"הצגה שפונה לקהל הצעיר צריכה להיות בנושא שהם יכולים להזדהות איתו ולזהות אותו", מסבירה סלוקין, "משהו שנמצא בעולם התוכן היומיומי שלהם, שהם מכירים. כשפעוט בגיל שנתיים מגיע מוכן להצגה, הוא מצליח לחוות אותה בצורה מאוד מספקת.
"הצגה טובה היא מסוג הרגעים שנחרתים בלב לשנים ארוכות", אומרת שירלי יובל-יאיר, פסיכולוגית, מחזאית ובמאית תיאטרון במדיטק ובדיאדה. "הלב דופק, העיניים פקוחות לרווחה והמוזיקה מפעמת בלב למשך חודשים ושנים אחר כך. הצגה טובה היא קודם כל סיפור שמתחברים אליו ומרגישים שהוא נכון. לא משום שהוא סיפור דידקטי שמסביר 'מה צריך לעשות', ולא מתוך 'התנחמדות' מוגזמת כלפי הילדים, אלא כי הוא מסופר היטב. יש בו גיבור, יש לו עלילה, ויש לו מרחב שבו הילד נפעם ונרגש מהמעמד.
"לילדים יש מוכנות אדירה להשתתף בעולם ה'כאילו', לשבת במשך שעה ולהיכנס למציאות שעל הבמה. אבל דווקא בשל הפתיחות שלהם צריך לבחור עבורם חומרים שיהיו איכותיים: לבחור מתיאטראות רפרטואריים לילדים, ומהפקות זולות שגם מוזילות את החוויה, ולבחור כך שגם אתם, כהורים, תרגישו שאתם נהנים מחוויה שיש בה איכות".
באילו מובנים הצגה איכותית יכולה לתרום לילד?
"קודם כל, בחוויה רגשית שנוצרת בזכות האפשרות להציץ לסיפור של מישהו אחר, בדיוק כמו בספרות טובה. אתה יכול לחוש הזדהות עם מישהו אחר, לבחון את הרגשות שלו, ולהתנסות בהם בצורה מוגנת לגמרי. אחר כך, כשההצגה מסתיימת, 'מתעוררים' מהחוויה, ואפשר לבחור מה לקחת מכל מה שקרה.
"זוהי התועלת שמביאה עמה אמנות גדולה ומתקשרת. חלק נוסף מהרווח בתיאטרון הוא שהדבר קורה כאן ועכשיו. העומדים מולך הם אנשים בשר ודם, ולילד זו חוויה חזקה, שכן עבורו המעבר בין האשליה למציאות הוא מרתק. ילדים אוהבים מאוד לראות את השחקן בעולם האמיתי - כלומר, אחרי ההצגה - ולגעת ברווח שבין ה'כאילו' ל'אמת'. בנוסף לכך, נפתח מרחב חדש בין הורה לבין הילד. אפשר לבחור נושא, לדבר עליו, להמשיך ולבנות את הסיפור, ולהיזכר יחד בחוויה המשותפת".
רוצים להפיק את מלוא החוויה מהצפייה בהצגה שבחרתם? סולקין מעניקה את הטיפים הנחוצים לכך:
- העדיפו ללכת להצגה עם תוכן שמוכר לכם ולילדים. אם רכשתם די-וי-די לילדים, צפיתם בו, התרשמתם ממנו ואתם מכירים באיכותו, סביר להניח שהצגה שעולה בעקבות הדי-וי-די תהיה באותה איכות.
- יש ילדים שמוטב להתחיל איתם את צריכת התרבות דווקא בהפעלות קצרות, מוזיקליות ותנועתיות, שבהן הילד בוחר אם להשתתף או לשבת ליד ההורה. עם הזמן, הוא לומד את התהליך שבו צריך להקשיב, ללמוד ולהזדהות. בשלב הבא כדאי לנסות ללכת להצגות אמיתיות אך אינטימיות, עם קבוצת ילדים מצומצמת.
- התייעצו עם הורים שכבר ביקרו בהצגות פופולריות והקשיבו להמלצותיהם. אין חכם כבעל ניסיון.
- כדאי להגיע להצגה אחרי שהתכוננתם לקראת הצרכים הפיזיים של ילדכם. רצוי אחרי ביקור בשירותים, וכמובן אחרי ארוחה משביעה. לרוב הילדים הקטנים קשה לדחות סיפוקים, ולכן כדאי להצטייד בבקבוק השתייה שהילד אוהב ובחטיף קל, אבל בהחלט לא להפוך את ההצגה למזנון החטיפים הבלתי מוגבל.
- אם למרות כל ההכנות וההשקעה בבחירת ההצגה הנכונה הילד לא מעוניין להמשיך ולצפות במופע, אין שום סיבה שתהיה להורים תחושה שמשהו אצל הילד לא בסדר. אלו מקרים קלאסיים בהם כל רגשי האשמה מכל החיים מתיישבים על המצפון, ומעלים השערות כמו 'אני לא משקיע בילד', ' לא התכוננתי כמו שצריך מראש', ' הייתי צריך לשבת איתו יותר' וכו'. לא מדובר בכישלון של אף אחד מהצדדים. מה לעשות, יש ילדים שמעדיפים לרוץ בג'ימבורי וזה לגמרי בסדר.
- אם הילד רוצה לצאת מאולם המופע, אפשר לנסות לתמוך בהישארות שלו, להושיבו על הברכיים ולדבר איתו על ההתרחשות בהצגה. אם זה לא הולך, כדאי לצאת איתו החוצה, להסתובב קצת בקרבת האולם ולהציע לו לחזור. נכון שלא נעים לדרוך ליושבי השורה על הרגליים, אבל במקרה שבו מדובר בהצגת ילדים זה לגמרי מובן. חשוב מאוד לא לכעוס על הילד, ולקחת בחשבון שזה יכול לקרות. מה שלא כדאי לעשות במקרה כזה הוא להציע לילד פרס במידה ויישאר בהצגה. אם הוא ירצה לקבל את הפרס אבל לא יהיה מסוגל להמשיך ולשבת בהצגה, הוא ייצא מופסד מכל הכיוונים - גם אכזב את ההורה וגם הפסיד את הפרס.