ביקורת מוצר: סגווי לילדים
כשחד האופן עם המנוע התחיל להשמיע רעש, הזאטוט בן ה-5 נכנס ללחץ, ואמא שלו קיטרה בלי הפסקה
זה בכל אופן מה שחשבתי לעצמי, אבל המציאות הייתה שונה בהחלט. וכאן הגיע שיעור נוסף בהורות צעירה: מסתבר שמה שעושה את זה לגדולים, לא בהכרח עושה את זה לקטנים.

צילום: יחצ
ההתחלה עוד הייתה מבטיחה. שפן הניסויים בן ה-5 הביע סקרנות מהסגווי שהוצב בסלון הבית. אומנם גודלו של החד אופן הממונע כמעט כפול מגודלו של מהילד, אבל עדיין - ילד הוא ילד, ובהתאם לכך הוא היה מלא התלהבות.
במהרה הסקרנות וההתלהבות הפכו לחשדנות, ובהמשך - לפחד. זה התחיל עם נהימות המנוע של הסגווי שהלחיצו את הקטן, והמשיך בנסיעה המהירה והסיבובים החדים שהחסירו כמה פעימות לב אצל שאר בני המשפחה.
גם האם המגוננת לא הצליחה לעמוד במשימה העיתונאית לה נודב הילד והיא קיטרה ללא הפוגה. "זה גדול מדי, זה תופס מקום בבית וצריך להטעין את הסוללות של זה יותר מדי פעמים. להבדיל מאופניים או קורקינט שאפשר לתת לילד לשחק בהם לבד, פה צריכים השגחה הורית כי זה כלי עדין ומגושם.
"גם המחיר שלו קצת מוגזם, לא? 1,300 שקלים? מה יהיה כשהילד בן 18? רכב ב-90 אלף שקל?". ובשם הפולטיקלי קורקט היא הוסיפה "זה גם מונע מהילד פעילות גופנית וגם ככה הילד שלי הוא לא ממש כדורגלן לעתיד".
"משהו חיובי בשביל הפרוטוקול?", לחצתי על הגז. "כן, זה בטיחותי למרות הכל", ענתה בפנים חמוצות, "כשמורידים את הרגל ממנו, הוא מיד מפסיק לפעול. בקיצור, מתי אתה בא לאסוף את זה ממני?". ולחשוב שבסה"כ רציתי לשמח ילד בישראל.
מאוהב או מאוכזב: בתור התחלה, עדיף להתחיל עם אופניים וגלגלי עזר. אולי בגיל 14.
סגווי לילדים, 1,300 שקל. להשיג בלעדית ברשת טויס אר אס