5 שיטות מפוקפקות לשיווק של תרופות
מאיפה מקבלים רופאים דוגמיות של תרופות, ועל חשבון מי הם נוסעים לכנסים רפואיים בחו"ל? מי משלם עבור ההפגנות של חולים בפני ועדת הסל, ולמה סלבריטאים רצים לחשוף מחלות שלהם בתוכניות בידור? לכבוד יום הצרכן, הנה כל השיטות החולות של חברות התרופות למכור לנו מנה של בריאות, וביוקר
לכבוד יום הצרכן הבינלאומי המצוין היום, הנה הצצה לחמש שיטות משוכללות שפיתחו חברות התרופות להחדרה מאסיבית של המוצרים שלהן לשוק.
הסוגיה של מימון כנסים לרופאים נידונה בהרחבה במהלך בניית האמנה האתית לחברות התרופות הפועלות בישראל ולהסתדרות הרפואית, שנחתמה באוקטובר 2004 במעמד שר הבריאות. האמנה הסדירה לראשונה את הקשרים בין חברות התרופות לרופאים ישראלים ובמסגרתה הוחלט להטיל כמה מגבלות הנוגעות למימון כנסים והשתלמויות.
החשש בקרב חלק מכותבי האמנה היה שהרופא יחוש חובה להעניק תמורה לחברת התרופות בעבור הנסיעה שקיבל, ובעקבות זאת ירשום את התרופה למטופליו.
באמנה נקבע כי רופא לא ישתתף בכינוס או בהשתלמות שאינם מוקדשים ברובם המכריע לתחום הרפואה, ושבין הרופא לחברה המממנת לא יווצר קשר ישיר. התשלום עבור הכינוס יבוצע על ידי המעסיק, ובני משפחה המצטרפים לכינוס ישלמו את מלוא תוספת העלות.
גם בעידן שלאחר כינון האמנה, הנושא המשיך להעסיק את גורמי הבריאות השונים, ובדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת בחודש מאי 2006, תואר מצב בעייתי ביחסי הגומלין בין רופאים לחברות תרופות.
פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרפואית בישראל, אמנם תומך בהקפדה על כללי אתיקה סביב מימון כנסים והשתלמויות של רופאים, אך מזהיר מפני הפסקה מוחלטת של מימון כנסים רפואיים על ידי חברות תרופות, מצב שעשוי להותיר את הרופאים בורים יותר.
"המימון של חברות תרופות להשתתפותם של רופאים בכנסים מדעיים הוא חשוב, ואם חברות התרופות לא יממנו זאת, לא יימצא מממן אחר במקומם. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים", הוא טוען.
לדבריו, "הצורך
האמנה האתית הסדירה גם את סוגית המתנות מחברות התרופות לרופאים, ואסרה על כל רופא לקבל תמורה כלשהי, גלויה או נסתרת, עבור תרופה או בדיקה. "רופא לא יקבל מתנה, ולוּ בעלת ערך שולי, בעבור רישום תרופה או הפניה לבדיקה. על הרופא נאסר לקבל מתנת כסף, או שוות כסף, כגון: כרטיסי נופש או תלושי קנייה", נקבע באמנה.
בין ה"מתנות" שקבלתן הותרה: ציוד משרדי, שילוט ופוסטרים אנטומיים, מבלי שאלה יינתנו בתמורה לרישום תרופה. בנוסף, קבלת מחשב, מחשב נישא או מצלמה דגיטלית אושרו אך ורק בעבור המחלקה, ולא כמתנה המועברת ישירות לרופא.
התחום שלא כוסה באמנה וזכה מאז לפריחה בקשר חברות תרופות לרופאים הוא העברת דוגמיות של תרופות ישירות לרופאים, ולא למוסדות. "הדוגמיות מוחזקות אצל הרופא, ניתנות למטופל חינם, וכך הרופא משמש למעשה מעין סוכן שיווק של תרופות חדשות", נטען בדוח של מכון המחקר של הכנסת בנושא.
בדוח משנת 2003 של ארגון BlueCross BlueShield – פדרציה אמריקאית המאגדת 39 חברות הפועלות למען הרפואה - נטען כי שנתיים קודם לכן הוציאו חברות התרופות בארה"ב יותר מתשעה מילארד דולר על פגישות בין רופאים לתועמלנים, ובהן חולקו דוגמיות חינם בשווי 11 מילארד דולר.
שיטת הדוגמיות עושה לאחרונה את דרכה גם לארץ, ולטענתו של פרופ' רכס, על הנושא לעבור הסדרה. קופת חולים כללית כבר אסרה לפני מספר שנים על תועמלנים רפואיים לחלק לרופאיה חומרי הסברה ודוגמיות של תרופות שאינן בסל התרופות, מהלך שעורר ביקורת מצד חברות תרופות.
"צריך לזכור כי רופא לא מקבל כסף עבור הדוגמיות, ויש חולים שידם אינה משגת לרכוש את הטיפולים. יש לזכור כי הדוגמיות אינן רעל, אלא תרופות שעוזרות להן. ברוב המקרים לא מדובר ביצירת מחויבות, אך הנושא בהחלט ראוי שיעשה במגבלות של אתיקה", אומר פרופ' רכס. "יש לזכור כי בתרופות היקרות לטיפול בסרטן, שעולות עשרות אלפי שקלים בחודש, לא מחלקים דוגמיות".
החודש דווח ב"הארץ" על דוח פנימי של מבקר משרד הבריאות הקובע כי אין פיקוח מספק על הקשר בין חברות תרופות וציוד רפואי לבין רופאים בבתי חולים, פיקוח שנועד למנוע מצב של ניגוד עניינים. ב"מעריב" דווח על יוזמה שנבחנת על ידי עו"ד מייק בלאס, סגן היועץ המשפטי לממשלה, להחתמת כל הרופאים בישראל על טפסים למניעת ניגוד עניינים בין עבודתם הציבורית לעבודות פרטיות, ביניהן עבודות ייעוץ לחברות תרופות וטכנולוגיה רפואית. נכון לעכשיו, ההסתדרות הרפואית מתנגדת להחתמה גורפת של כלל הרופאים על מסמכים שכאלה.
"על חברות תרופת לפרסם את שמות הרופאים להם הן מעבירות כסף בעבור ייעוץ או מחקר", טוען פרופ' רכס. "סכום הכסף עצמו לא חשוב, כי זה לא משנה אם הרופא מקבל שקל או אלף שקל, אך חשוב לדעת האם יש לו קשר עם חברת התרופות. ראוי לחלוטין שרופא יקבל כסף, אם הוא נותן ייעוץ שמטרתו קידום הרפואה, אך יש לבצע זאת בשקיפות".
לפני חודש דיווחה חברת התרופות הגדולה בעולם "פייזר" באופן תקדימי, כי תחשוף את כל התשלומים המועברים לאנשי סגל רפואיים בעולם מעל סכום של 500 דולר, כחלק ממדיניות של שקיפות. בנציגות פייזר בישראל דיווחו כי במקביל למהלך בעולם כולו, גם בישראל ייחשפו פרטים על רופאים המקבלים מימון מהחברה בסכומים בהיקף זה.
מדי שנה, במהלך הדיונים על סל התרופות, נערכות הפגנות של חולים אומללים מול משרד הבריאות או מול משרדי ועדת הסל. לפני שלוש שנים וחצי הוקם מול הכנסת אוהל מחאה של שובתי רעב שנאבקו על תרופות לטיפול בסרטן, ובשנה האחרונה ליוו את עבודת הוועדה מודעות ענק בעיתונות, עליהם חתומים ארגוני החולים. לעיתים, לאחר פרסום ההחלטה של ועדת הסל, עותרים לבג"ץ נציגים של אגודות חולים מאוכזבים, בטענה שיש להכניס את תרופתם לסל בניגוד להחלטת הוועדה.
אלא שתמונת המצב מאחורי הקלעים לא תמיד זהה לזו שנחשפת לעיני הציבור. הכסף שמניע את הפעילות של אגודות החולים בישראל מגיע לעיתים ישירות מחברות התרופות. פרופ' רכס קורא לחשוף את הדברים עד תום. "מדובר באמצעי לחץ לגיטימי", הוא קובע. "הרי בחברה דמוקרטית מותר לחולים במחלה מסוימת להפגין בעד האינטרסים שלהם, אך זה צריך להעשות מתוך שקיפות, כדי שיהיה ברור מאיפה הכסף. חשוב לדעת מי שולח את החולים לריב מול ועדת הסל? מי משלם על אוהלי המחאה? על האוטובוסים, הטלפונים והאוכל? כדאי שגם זה יהיה שקוף לציבור".
בשנים האחרונות הצליחו חברות התרופות לחדור דרך המעגלים הראשוניים של הצוותים המקצועיים וארגוני החולים, ולהגיע אל התודעה של הציבור הרחב. איך עושים את זה? למשל, מממנים תוכנית טלוויזיה שעוסקת ב"תופעה חדשה", או שולחים ידוענים להתראיין על מחלה כלשהי בתוכנית בידור, ואפילו משתילים את שמה של תרופה מסוימת במערכון של תוכנית סאטירה. התרגילים המתוחכמים האלה הומצאו אמנם בחו"ל, אבל כולם זכו לביצוע גם בישראל.
ב"ניו יורק טיימס" נחשף בעבר כי חברות המשווקות תרופות נגד לחץ דם תרמו לאגודה האמריקאית ליתר לחץ דם סכום נכבד של כסף, ואירחו את הרופאים ראשי האגודה לסוף שבוע באתר נופש אקזוטי, בו נערכו דיונים על "הגדרות חדשות" של יתר לחץ-דם. הגדרות אלה הרחיבו בהמשך את כמות החולים להם מומלץ על טיפול תרופתי.
"כל שינוי זעיר בהגדרה הרפואית של יתר לחץ דם, שיוריד את הסף הנדרש לאבחנה, יכניס מיליוני בני אדם למעגל הנזקקים לטיפול תרופתי, ויגדיל את רווחי חברות התרופות במיליארדי דולרים", מבהיר פרופ' רכס. "טביעת האצבעות של תעשיית התרופות במהלך כולו, שהרופאים היו שותפים לו, היתה ברורה ומובהקת".
במאמר שכתב לאחרונה תיאר פרופ' רכס מונח חדש שטבעה עוד בשנת 1992 העיתונאית האמריקאית המנוחה לין פאייר. קוראים לזה Disease mongering, "חירחור מחלות" בתרגום חופשי, כשהכוונה לניסיון של חברות התרופות לעורר את דעת הציבור למצבים או מחלות קלות ערך מתוך כוונה להגדיל את מכירות התרופות.
כך למשל, הופכים את הקרחת למחלה, ומגדירים תסמונת חדשה לגמרי שנקראת "רגליים רגיזות בשינה", והכל על מנת לקדם תרופות שפותחו על רקע התופעות הללו. בשנים האחרונות עלתה אסכולה רפואית שמאשימה את חברות התרופות גם במדיקליזציה של גיל המעבר, שאמור להיות גיל טבעי לשינוי אצל נשים בסביבות החמישים, ולא מחלה שיש להיערך אליה באמצעות תרופות.
"חברות התרופות ממלאות תפקיד חברתי חשוב בשמירת בריאותו ורווחתו של המין האנושי. אם בדרך הן מרוויחות כסף רב, זה האינטרס הקיומי שלהן, אך את זאת עליהן לעשות ביושר אינטלקטואלי ומדעי", מדגיש פרופ' רכס. "גם קידום רפואה מונעת תוך יצירת מודעות ציבורית למחלות היא תכלית ראויה, אך כל עוד מדובר במידע רציני, ולא בשיווק במסווה של מידע. הגבול בין השניים דק, ומחייב אחריות רבה במיוחד - הן מצד ציבור הרופאים והן מצד התקשורת".
נא להמתין לטעינת התגובות
