הקרב על הרכבת: טיול בנחל יתלה
ביקור בבית הקשתות בפארק קנדה, טיול בין מרבדי פריחה בנחל כפירה וגם סיור במעיין עין נטף. מני נחמן טייל בנחל יתלה בירושלים, רגע לפני שתיבנה שם מסילת רכבת

את הטיול אפשר להתחיל בבית הקשתות בשולי פארק קנדה בירושלים. זהו מבנה הבנוי מאבני גזית ותקרתו מונחת על שלוש קשתות. המבנה מסתיר מעיין ובריכה המתמלאים בחורף ובאביב במים רבים. אלו הם שרידי "ספא" רומי מהתקופה בה שלטו באיזור.
האגדה מספרת שהספא היה בזמנו המפואר ביותר באיזור זה של האימפריה ושמו יצא למרחוק. סביב מבנה הספא היה גן מפואר ששרידיו ניכרים עד היום, ובו אמות מים ומפלים קטנים, פרחים נדירים מרחבי האימפריה, ברבורים וטווסים.
הספא היה למרכז החיים החברתיים וכל עשירי ירושלים ובכירי הצבא הרומי רחצו בו. בספא היו בריכות חמות וקרות, חדרי הזעה וחדרי מנוחה, פסלי שיש ומזרקות בכל פינה. עבדו בו עבדים מיומנים אשר פינקו, רחצו שימנו ועיסו את האורחים הנכבדים.
יום אחד הגיע לרחוץ בספא מושל יהודה הרומי ופגש חייל מבוגר, אותו הכיר משירותו הצבאי בלגיון. האיש היה משפשף גופו בשבר אבן במקום בסבון ושמנים. שאל אותו המושל למעשיו, וענה לו הלגיונר כי אין בידו כסף לעבד ולשמני רחצה. מיד נתן לו המושל גם עבד יקר וגם כסף.
למחרת הגיע המושל לספא ובחדר הקבלה חיכתה לו קבוצה מעשירי ירושלים המשפשפים גם הם את גופם באבן. עצר לידם המושל בפליאה וכשהבין במה מדובר התרגז וציווה עליהם לשפשף זה את גופו של זה במשך שנה, באבן ולא בשמנים.
לאחר התפוררות האימפריה הרומית ועזיבתם את יהודה הגיעו המוסלמים. כדרכם הקבועה למחוק כל סימן וזכר לתרבויות אחרות אטמו את הספא ובנו מסגד דווקא על מבנה זה. לאחר מלחמת השחרור ניטש המסגד והפך לחלק משמורת פארק קנדה.
אפשר ללכת כשלושה קילומטרים לאורך נחל כפירה, שהוא נחל אכזב רחב שלא זורמים בו כלל מים. לצד השביל גל של פריחה ורודה: עמודי חוטמיות זיפניות שמגיעות עד שלושה מטרים גובה.

על פי ספר התרופות העממיות של הרמב"ם, ריר הצמח אוצר בחובו סגולות רפואיות רבות. משתמשים בו לריפוי פצעי נמק, כוויות, שיעול ודלקות קשות בכל הגוף. מתחתיהם המוני פרחי פשתה שעירה ולוע הארי ובניהם פרפרים לרוב חוגגים את הרגעים האחרונים של האביב.
קצת מתחת ליישוב נטף נמצאת מערה ובה מעיין ושמו עין נטף. המים נובעים ממספר מקומות בסלע ומתנקזים אל שוקת זעירה שנחצבה בסלע. אם הגעתם לכאן ראשונים ואף אחד לא העכיר את המים, ניתן לשתות מהשוקת מים צלולים ומתוקים.

משם המים ממשיכים וזורמים אל בור אגירה עמוק בצורת פעמון החצוב בסלע. אפשר לרדת ולרחוץ בבור אך ורק באמצעות חבל, ובשום אופן לא לבד. מספר פעמים חולצו מטיילים מהבור רגע לפני טביעה. בקרבת המעיין בוסתן פירות נטוש: לימון, שסק, גפן ותאנה למאכל חופשי בעונתם.
במעיין נטף אפשר לטפס ללא שביל על צלע הר הרוח ולרדת בשביל ששמו מורד הסוסים אל חורבת חורש. שם נמצא מאגר מים תת-קרקעי מדהים שנחשב לגדול ביותר בהרי ירושלים. הכניסה נראית כמו פתח של מערה קטנה, לא מבטיחה ולא מזמינה. אבל מי שיתכופף, ייכנס פנימה ויצעד כמה צעדים יגלה אולם תת-קרקעי גדול, אפלולי וקריר. ממנזר חורש עצמו נותרה חורבה מכוסה צמחייה, מנזר זה נבנה על ידי הנזיר המיסיונר סאבא שבנה את מנזר מר סאבא במדבר יהודה.
מכאן אפשר לרדת אל נחל יתלה שנקרא על שמה של העיר יתלה המוזכרת בספר יהושע, אותה מזהים עם הכפר הערבי החרב בית-תול שמעל. ייחודו של הנחל הוא בקניון השחור המפורסם שבו. זהו נקיק לא ארוך, צר ומוצל ובחורף נקווים בו מעט מים.

ההליכה היא בשביל צר בין ומעל סלעים. לאחר כמה עשרות מטרים מגיעים למערה עם מדרגות חצובות בצד השמאלי של קיר המצוק. זוהי מערת התבודדות של הנזיר סאבא. אפשר לטפס ולבקר - רוחו של הנזיר עדיין שורה כאן.
איך להגיע: נוסעים על כביש תל אביב-ירושלים (כביש מס' 1) ויוצאים במחלף לטרון לכיוון מזרח. מגיעים לכניסה של היישוב מבוא חורון וממשיכים לבית הקשתות בפארק קנדה. אורכו של הטיול שבעה קילומטרים.
מני נחמן הוא מדריך טיולים
למידע נוסף על טיולים בישראל ולמידע על טיולים בחינם למטייל העצמאי