הלגונה הכחולה: ביקור במונקו, ניס וסן טרופז
40 קילומטרים של רצועת חוף מרהיבה, כפרים ועיירות ששמם יצא למרחוק בזכות יופיים ובזכות חופי הפלא שלהם, חיי לילה תוססים ונערות חשופות חזה. הערים של הריביירה הצרפתית. שבוע צרפת
- דיסקברי טיול עולמי: טיול בפרובנס

הריביירה היא איזור נופש פופולרי שמושך אליו אלפי תיירים מכל העולם במיוחד בחודשים יולי אוגוסט, אז ממלאים את החופים אלפי צרפתים הנמצאים ב"וואקאנס" – החופשה השנתית המסורתית בצרפת.
מי שמעדיף לדגום את חופי התכלת בעונה פחות צפופה, מוזמן להגיע לאיזור בחודשים מאי יוני או בחודשי הסתיו. אז מתרוקנים החופים מאלפי המשתזפים, בתי המלון ואתרי הבילוי מורידים את מחירי השירות ומזג האוויר נעים וחמים.
רצועת החוף משופעת בבתי מלון בכל דרגה ולכל כיס. מי שרוצה לחסוך מעט בהוצאות הלינה יכול להתאכסן בסביבת תחנת הרכבת של העיר ניס. למרות הקרבה לתחנה, האיזור שקט ונעים, בתי המלון סבירים והמקום מהווה נקודת מוצא מצוינת לריביירה כולה.
ניס (Nice), הבירה הבלתי מעורערת של חוף התכלת, היא ללא ספק אחת הערים הנעימות לטייל בהן: מצד אחד היא תוססת ומלאה במוקדי בילוי ומאידך היא שקטה ורוגעת ומהווה מקום נופש מושלם. החלק העתיק שבה (Vieux Nice) הוא החלק המתוייר שמשתרע בין קה דז אטאז אוני (Quai des Ettts Unis) ועד המוזיאון לאמנות מודרנית.
את הטיול בניס העתיקה – מתחם קטן יחסית וקל להתמצאות – כדאי להתחיל בכיכר מסינה (Place
מהכיכר מומלץ לצעוד לכיוון החלק העתיק בעיר (יש שילוט מכוון) שהוא אוסף סמטאות צרות וציוריות ובהן בתי קפה קטנים, מסעדות, חנויות וגלריות. מידי יום ראשון מתקיים בקצה המדרחוב שוק עתיקות ופרחים.
מונקו (Monaco), ממלכת הצעצוע הזערורית, היא ללא ספק מלכת השיק, האלגנטיות והפאסון. עשירי צרפת והעולם בחרו בה כעיר הנופש שלהם, ולרבים מהם יש בעיר וילה מפוארת ויאכטה מהסרטים, העוגנת במרינה של מונקו ומעת לעת פוקדים אותה בעליה, עורכים על סיפונה נשפים זוהרים ויוצאים לשיט בחברת שמפניה, פטה כבד וכמובן – יפהפיות בלבוש סמלי.

מונקו התפרסמה הודות למעלליהם של בני משפחת גרימאלדי, שפורסמו בכל צהובון אפשרי. דמיונם של הקוראים הוצת נוכח הסיפורים על הנסיך רנייה שנשא לאישה את גרייס קלי, שחקנית ממוצא אמריקאי, שמצאה את מותה בתאונה קטלנית בשנת 1982.
חיי האהבה של סטפני וקרוליין, בנותיהן של הזוג הנוצץ, שידעו שערוריות לא מעטות פרנסו כתבים רבים וצלמי פפארצי. אגב, אחת השדרות במונקו נקראת על שמן של הנסיכות השובבות. העניין המרכזי במונקו מתמקד בארמון המלכותי (פאלה דו פראנס) שמידי יום בשעה 11:55 מתבצעים בו חילופי משמר.
את עיקר פרסומה חייבת העיירה סן טרופז (St Tropez) לאישה אחת, בריז'יט בארדו שמה, כוכבת הסרט "ואלוהים ברא את האישה" שצולם בשנת 1956 ובוים על ידי הבמאי רוז'ה ואדים. הסרט, שצולם על רקע חופי הזהב של סן טרופז, העלה על נס את בארדו הבלונדינית החושנית ואת העיירה שהייתה עד אז כפר דייגים שקט ורוגע.

כמעט מיד עם הקרנת הסרט (שנחשב אז נועז ושערורייתי והיום נראה תמים למדי), הציפו את רחובות סן טרופז אלפי תיירים, לבושים בבגדים קלים בצבעי פסטל, בידם ספרי הדרכה ועיניהם תרות אחר בריז'יט בארדו ותואמותיה.
סן טרופז הפכה לשם נרדף לחופש, שמש ואהבה חופשית. החופים השקטים והאווירה המשוחררת והבלתי מכופתרת מיצבו את העיירה כמקום הנופש האולטימטיבי, ממש כמו חופי סיני. מאז ועד היום מהווה סן טרופז עיירת מפלט לתיירים רבים שבאים להיזכר בנעוריהם האבודים, לשתות יין או בירה, להשתזף עם או בלי בגד ים ולבלות כאילו אין מחר.
עוד על הריביירה הצרפתית באתר דיסקברי