איזו מין שלוה: שלוה בן גל חוזרת
שלוה בן גל, האישה שהפכה את תצוגות האופנה בישראל למופע בידור לכל המשפחה, פותחת עונה עם אירוע קאמבק ענק. בתפריט: דוגמניות בפוזות מהאייטיז ואביבה תבורי על מגש
אלו שעות הצהריים המאוחרות, ותצוגת האופנה בניצוחה, במסגרת אירועי "כיופית" לילדים של משרתי צבא הקבע, בשיאה: הנה תמי בן עמי עם טורבן על הראש ובגד ים פרחוני של "גוטקס", ישבן לישבן מהדסת מלכת היופי לשנת 1988 שירלי בן מרדכי בתלתולת אדמונית, חנוטה ב"פאוור סוט" אפורה.
דורית ילינק, ימית נוי, ניקול הלפרין ואיבונה קרוגליאק מטופפות על עקבים הלוך ושוב, כשלצדן בן גל ומיקרופון, מוסיפה הסבר על הבגדים ומשלהבת את הקהל לרכוש את הדגמים בסיום האירוע, בסמוך לבמה. אח, היו ימים.
40 דקות של תצוגת אופנה עבור ילד בן עשר עם חלומות להיות ספיר קאופמן היו באותה תקופה חמצן לנשימה. כמעט 20 שנה מאוחר יותר, בן גל עדיין באותה פוזיציה, ואני בתפקיד המראיין.
לפני יומיים היא הציגה מופע אופנה בהיכל התרבות בתל אביב במסגרת אירועי חגיגות המאה לעיר, אשר אותו היא שואפת לשווק במהלך השנה לוועדי עובדים ולבתי ספר ברחבי הארץ. לצד הופעות של שרה'לה שרון ויזהר כהן, עלו לבמה דוגמניות חנוטות דגמים בעיצובם של ירון מינקובסקי, גלית רוביניק, שמעון דהאן ומיכל נגרין, וכן בדגמי עבר של "גוטקס" ושל המעצבת רוז'י בן יוסף, שהלכה לעולמה לפני כשנה.
"זו הולכת להיות תצוגה של שעה וחצי עם הופעות מדהימות", בן גל מספרת בהתרגשות. "אני עושה כבוד גדול לרות דיין, מייסדת'משכית', בערב הזה. הייתי אצלה לפני כמה ימים בבית. אישה מקסימה: בטלפון היא מדברת עם קשת האנשים שמטפלים באסי דיין על כל הבעיות שלו עכשיו, ובאוזן השנייה דיברה איתי על האופנה של 'משכית'.
תהיה גם מחווה לרוז'י בן יוסף, שלצערי זכתה לכבוד רק אחרי מותה, ומקהלה של ילדים גרוזינים שעושים כבוד ושאפו לגרוזיה, ושמעון דהאן יעשה חתונה מרוקאית, שבמרכזה אני הולכת לשים את אביבה תבורי על מגש".
מאיפה הגרלת אותה?
"אביבה נראית היום פצצה. פעם היא הייתה סופגנייה, אבל היא טיפלה בעצמה ועכשיו היא חטובה. צילמתי אותה כמו כלה מרוקאית, אולי עכשיו היא תמצא חתן מרוקאי".
אילו דוגמניות עוד יהיו?
"מלא-מלא בנות יפות: דנית ברנס, יאנה קלמן".
איזה רטרו. יש מישהו עכשווי יותר? דוגמניות? מעצבים צעירים?
"להתחבר-אני מחוברת לכל העולם, אבל יש גם לימיט לכמה אני יכולה לקחת".
"בגלל שהתצוגה נפרשת על פני כל העשורים, אני לא יכולה לעשות תצוגה של ארבע שעות", מתחמקת בן גל מתשובה. "אני חולמת לפתוח מועדון כמו ה' לידו' בפריז, אבל של מופעי אופנה, עם רקדנים וביטוי לכל המעצבים.
הרי אופנה נותנת לך יותר מתיאטרון.
למה ?
"כי זה הבידור הכי זול שאתה יכול להשיג-אבל גם הכי משגע. אתה יוצא מהן בתחושה של היי מטורף. חוויה בלתי רגילה".
אף שימי התהילה של בן גל מאחוריה, הגרנדיוזיות לא איבדה ממקומה. מי שהייתה במשך שנים מארגנת התצוגות הבולטת ביותר בישראל, שהפיקה אירועים ברחבי הארץ והעולם לטובת משרד החוץ, משרד התיירות וכל מי שהיה מוכן לשלם, פינתה את מקומה בשנים האחרונות לטובת מארגני תצוגות כמו מוטי רייף וגיא המאירי (מחברת "רייף-המאירי"), סמדר גנזי ("אקסטרווגנזי") והמאפר נמרוד פלד, שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות-אשר ידעו להתאים את ההפקה והבימוי להלך הרוח האופנתי.
בן גל, במחצית שנות ה-50 לחייה, לא מתרגשת מהשמות שאני מציין. מבחינתה אין לה תחליף, לפחות בכל הקשור למופעי האופנה עליהם היא שוקדת מאז סוף שנות ה-70.
"התחלתי בתצוגות קטנות, אבל תמיד חיפשתי משהו מעניין, גימיק", היא משחזרת את ימיה הראשונים בענף. "אני זוכרת שהייתה לי תצוגה במלון 'דן' בתל אביב ל'עם אחד-עם יפה', ורציתי להיות מקורית, אז הבאתי לדוגמן אבי חזן חבילת זיקוקים וביקשתי ממנו לתת בסיום התצוגה זיקוק לכל בת. פתאום, לקראת סוף התצוגה, אני רואה את מלון 'דן' עולה באש. התברר שחזן הדליק את כל הזיקוקים יחד, נכווה וזרק אותם על השטיח.
זו לא התצוגה החמה היחידה שהייתה לי בחיים. במועדון 'פוליציי' ביפו עשינו תצוגה ל-5,000 איש . הם רצו להיות מקוריים, אז הרימו אותי להנחות על מלגזה, כמו הרצל, חוזה המדינה. בעוד אני מנחה, אני רואה שהבמה מתחילה להישרף. אמרתי לעצמי: שלוה, יש לך שתי אפשרויות: או שאת קופצת מלמעלה והורגת בדרך 3,000 איש , או שאת צועקת 'אש', ואז הם ידרסו אחד את השני. למזלי, מישהו ראה את זה וקרא למכבי אש".
בספרה "חיים על המסלול-הסודות הגדולים שמאחורי עולם הדוגמנות", שיצא בהוצאה עצמית בשנת 1997, בן גל מגוללת אינספור סיפורים שחוותה עם מיטב הדוגמניות של ישראל דאז במופעים שערכה.
כשאנחנו מדפדפים יחד בתמונות שבסוף הספר, היא לא מתאפקת: "הנה תמי בן עמי בפירמידות עם וואגי סייאג, שהייתה לו רשת מלונות פאר בקהיר. אני לא אשכח שאיזה ערב הוא לקח את הבנות לטיול ברכב שלו, ובמקום להחזיר אותן ישירות למלון, הוא סטה מהמסלול ולקח אותן למסגד ליד בית קברות. תמי לא רצתה לצאת למחרת לתצוגה. 'תצטרכי לגרור אותי עם המיטה מהמלון', היא אמרה לי".
בתצלום אחר דוגמניות בבגדי מותג האופנה "קונטסה" של המעצבת אילנה נויברג, לצידה של אשת שגריר ישראל בבודפשט אז, חוה קראוס. "הבנות קראו לי'שלוה טורס'", אומרת בן גל, "כי היינו נוסעות המון בעולם ומופיעות בפני שגרירים ושרי חוץ.
היו פעם הרבה קטעים מצחיקים: אני זוכרת שעשינו תצוגה במלון'הילטון', וניקול הלפרין, שבכלל לא רצתה להיות דוגמנית, עלתה על המסלול עם דגם שלא היה. מה התברר? היא הייתה צריכה ללבוש מכנסיים מתרחבים, והיא הכניסה את שתי הרגליים לשרוול אחד, כך שהשרוול השני התנפנף ברוח. מה שאני עברתי בתצוגות האלה, חבל לך על הזמן".
יש הבדל בין דוגמניות אז והיום?
"היום דוגמניות זה בעיקר סלבריטאיות. פעם דוגמנית שזכתה או השתתפה בתחרות 'מלכת היופי' הייתה הופכת לכוכבת. היום אני לא יודעת מי מלכת היופי. בעיניי המותג'מלכות יופי' כבר לא רלוונטי.
סלבריטאיות זה דבר מאוד חזק בתודעה שלנו. ניצן רוזנברג, למשל, התחיל לדגמן אצלי הרבה לפני שהיה איצ' וב 'לגעת באושר'. פעם זמרים היו יורקים דם כדי להתפרסם, והיום נינט טייב על פסגת העולם. לא ייאמן הדבר הזה. בכלל, דברים מאוד השתנו".
חוץ מהצלוליט. תצוגות בגדי הים בישראל הן תמיד מתכון בטוח לכישלון.
"אתה יודע למה נשים הולכות לתצוגות אופנה? כדי לבחון כמה צלוליט יש למלכות היופי. לרוב הבנות יש עודף משקל באגן, כי זה המבנה שלנו, אבל היו הרבה דוגמניות שלא היה להן, תמי בן עמי למשל".
כשבן גל מתבקשת לציין את שיא הקריירה שלה מבחינתה, עיניה הגדולות זורחות והדיבור האינסופי שלה מקבל תאוצה שאפילו חיננית הייתה מתקשה לשאת. "התצוגה ל-40 שנות המדינה היא שיא מבחינתי", היא קובעת. "אני זוכרת שהלכתי לישון שנת צהריים איזה יום וראיתי בדמיוני - אני לא יודעת אם חלמתי או הזיתי-תצוגה של בגדים מאז ועד היום.
למחרת כבר הלכתי לאסוף בגדים. הגעתי ברוב חוצפתי אל סוניה פרס, שנתנה לי בגד שלה. העבירו לי בגד של יעל דיין, ומיפה ירקוני לקחתי שמלה רקומה. שנה שלמה רצתי עם המופע הזה איפה שאתה רוצה: ועדי עובדים, בתי ספר. אחרי שהתצוגה הצליחה יצרתי את המופע'אומות העולם', שם כבר אספתי בגדים מכל העולם, הבאתי תלבושות פולקלור ויצרתי את הז'אנר הזה שיש בו דוגמנים, רקדנים ואופנה".
במשך כל הקריירה שלך קידמת בעיקר ציונות ופטריוטיזם. מה הקשר בין אופנה ללאומיות?
"ישראל מספקת השראות ללא סוף. איפה שתיגע, תוכל לעשות בגד בהשראת משהו. אני זוכרת שביום של ההופעה של מדונה בשנת 1993, הרמתי מופע בהשראת השלום בכיכר מלכי ישראל עם 200 דוגמנים ודוגמניות. כל המעצבים הכינו בגד: אחד מדגלים, שני בהשראת שמלות קיבוץ. היו גם שעשו בגדי ארץ זבת חלב ודבש, או בגדים בהשראת שלוש הדתות: יהדות, אסלאם ונצרות.
הכול היה קשור לארץ. דע לך, אני סופר-פטריוטית, אוהבת את הארץ מאוד, אבל כאן-כמה שאתה מצליח, אוהבים לדרוך עליך. בוא ניקח סיפור קיצוני על גאידמק. מה אכפת לי מה הוא היה קודם, גם פלאטו שרון לא היה נזיר בודהיסטי בטיבט. אבל עם כל הכבוד, שוכחים שהוא זה שסייע לתושבים בשדרות".
השאלה היא אחרת: מדוע המדינה לא תמכה בתושבי שדרות?
"אתה רוצה שנדבר על זה? זה נורא. יש דברים שאני לא יכולה להבין. אני כל כך מאוכזבת ממה שקורה כאן, בעיקר בנושא יושר. כשאני רואה איזה שר אוצר יש כאן, או אולמרט, זה מעביר בי חלחלה. אז מה? אני אהפוך גם לקרימינלית כי הממשלה שלנו כזאת? זה משגע אותי".
בשנים האחרונות משמשת בן גל מאמנת אישית בנושאי אופנה. לפני כשנה וחצי היא עוד ניסתה את מזלה בהקמת "בית הספר לנסיכות", שם ניסתה לאמן נשים לחיים טובים יותר. "בהרצאות שלי אני מדברת לנשים.
יש כאלה שיושבות 20 שנה במקום עבודה שהן לא רוצות בו ושוכחות שהחיים כל כך קצרים, עפים ברגע. אין להן אומץ לקום ולהגיד'אני רוצה לעשות מה שאני רוצה'. חוץ מיכולת ווקאלית, אתה יכול להגשים כל חלום. אני אפילו למדתי תיאטרון אצל עפרה ויינגרטן, סתם בשביל הנשמה. ואני גם קוסמטיקאית מדופלמת, אתה יודע".
כחלק מהארגון מחדש של חייה, עזבה בן גל את הבית לפני שש שנים, לאחר 30 שנות נישואים. "יש הרבה נשים לא מאושרות שסובלות בנישואים. גם אני סבלתי, אבל לא היה לי אומץ לקום ולעזוב. יום אחד קמתי באומץ רב והפכתי את הקערה על פיה. אבל היה לזה מחיר.
נפלתי לידיים לא טובות של עורכי דין, וחמש שנים חיכיתי לגט. מה רע להיות נשוי לשלוה בן גל? כל העולם פרוש לפניך: נסיעות, מסיבות. מה רע? איך אני, שבגיל 17 הצעתי לבעלי נישואים, והיה כיף נהדר לחצי דקה, מוצאת את עצמי 30 שנה אחרי זה במלחמה מול הרבנות, שגנבה לי חמש שנים מהחיים! זה לא פייר. אני אדם שבא בטוב כל החיים, אבל למה הייתי צריכה להיכנס למאסר עולם? זה דבר נוראי".
כיום מתגוררת בן גל לסירוגין באילת וברמת אביב, שם היא חיה עם בן זוגה בחמש השנים האחרונות, רן קובלנץ, מי שלדבריה הכניס אותה לעסקי תצוגות האופנה בשנות ה-70. " יש אנשים שהיו נשואים כל החיים, סובלים, העיקר שהם ביחד. זו לא הזוגיות של 2009", היא טוענת. "היום הזוגיות האידיאלית היא שכל אחד בביתו ומבלים יחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
