בעקבות החטא הקדמון: יש איפה לטייל בבולגריה
מאז השתחררה בולגריה מהחיבוק הסובייטי, הפכה מדינת הבלקן ליעד אידיאלי עם נופים הרריים, מנזרים מבודדים ושרידים קדומים. אז מה הפלא שהיא פופולרית בקרב הישראלים? שבוע בולגריה
- דיסקברי טיול עולמי: טיול במרכז אירופה

מאז השתחררה בולגריה מהחיבוק הסובייטי, היא הפכה ליעד תיירותי לרבים בחברה הישראלית. נופיה ההרריים, המנזרים המבודדים, הכנסיות, המסגדים, השרידים הרומיים והביזנטיים – כל אלה הם רק חלק קטן ממה שיש לבולגריה להציע.
המדינה הבלקנית מציעה מגוון רחב של אטרקציות, ההופכות אותה ליעד אפשרי לכל סוגי המטיילים: יש הנוסעים לבולגריה לטיול ג'יפים בהרי רילה, יש הנוסעים לביקורי משפחות או בעקבות שורשים משפחתיים, יש את אלה המבקרים בה על מנת לראות וללמוד את נופיה ולהכיר את אתריה ההיסטוריים והתרבותיים, ויש כאלה שיבחרו להנעים את זמנם במתקני הימורים.
ברכס הרי רילה (Rila), המתנשא לגובה של עד כ-2,900 מטרים, מתנוסס ההר הגבוה ביותר בחצי האי הבלקני – הר מוסלה. רוב שטחי רכס רילה מיוערים, אולם חלקים ממנו "גולחו" והפכו לאתרי סקי. הרכס ממוקם בדרום מערבה של בולגריה, בסביבה מבודדת בגלל אופייה הטופוגרפי.

במאה העשירית ייסד איוון רילסקי, פטרונה של בולגריה, את מנזר רילה על הר בגובה של 1,147 מטרים. על אף שהמנזר חווה מספר רעידות אדמה ושריפה גדולה, הוא מהווה סמל לא רק לעקשנות ולנחישות של הנזירים שהתגוררו בו, אשר שימרו אותו היטב ואף הקימו אותו מחדש אחרי כל אירוע, אלא גם לרציפות השלטונית והחופש הטריטוריאלי של בולגריה כולה.
בתקופת השלטון העות'ומני שימש המנזר המבודד והמנותק כמרכז לשימור המורשת השלטונית של ממלכת בולגריה השנייה. את אופי השימור וחפצים ומסמכים שנשמרו כאן ניתן לראות במוזיאון שנבנה
במרכז חצר המנזר מוקמה כנסיית המנזר, ועל קירותיה שפע של פראסקות מדהימות המתארות בין השאר את החטא הקדמון, את המאבק בין התמימות והרוע, את סיפורי התנ"ך, את סיפוריו של ישו ואת חזון אחרית הימים.
בעת ביקור במנזר רצוי לשים לב למצבות הנזירים הזרועות בחצר ולאופיו הארכיטקטוני הייחודי של המנזר. למעוניינים בהתרעננות, מסעדות ובתי קפה נמצאים מעבר לפתח הרשמי של המנזר.
העיר שומן (Shoumen) שוכנת 90 קילומטרים מערבית לעיר ורנה באיזור מישורי. מדרום לעיר מתנשאת גבעה שעליה הוקמה בתקופת השלטון הקומוניסטי בבולגריה אנדרטת ענק במשקל 1,300 טון לזכרם של 1.300 שנות השלטון הבולגרי. בחזיתה נבנה פסל אריה – הסמל של בולגריה.

האנדרטה שנחנכה רשמית בשנת 1981 מציגה את ההיסטוריה של בולגריה מאז שלטונו של חאן אספרוך, דרך תקופות של עושר תרבותי וההתנצרות. היא כוללת פסיפס מדהים, מוזהב בחלקו, על קיר בשטח של כחצי דונם המתאר את בחירת הכתב.
העיר וליקו טרנובו (Vliko Ternovo), על 70 אלף תושביה, ממוקמת במרכז חלקה הצפוני של בולגריה משני צידיו של נהר ינטרה (Yantra). עיר זו נחשבת לעטורת תהילה בתולדות הממלכות הבולגריות. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו בעיר אמנם שרידי התיישבות כבר מהאלף השלישי לפני הספירה, אולם מקור שמה הנוכחי הוא בשפת השבטים הסלבונים, שאת פיתולי הנהר היפים הם כינו כך.
העיר עצמה כוללת מרכז ותיק, בתי מגורים הבנויים לאורך מדרונות ההר, מספר גלריות לאמנות, כנסיות ובית עירייה הבנוי בסגנון אוסטרי. בחזית בית העירייה גן מעוטר בפסלי עץ מודרניים, ובסמוך לו כיכר שבמרכזה הוצבה אנדרטה לזכר הרוגי בולגריה במלחמת העולם הראשונה.
נסבאר (Nesbar) הוא כפר קטן וציורי שהוקם על חצי אי במרחק של 37 קילומטרים צפונית לעיר הנופש בורגס. בתקופה הקדומה חיו במקום דייגים, ולאורך השנים הכפר לא ננטש ונמצאו בו שרידים מהתקופה היוונית, הרומית וגם מתקופות מאוחרות יותר.

מומלץ להסתובב בכפר אופן חופשי, להתבונן על הבתים והחצרות, לשוטט בסמטאות ולהתמכר ליופייה הייחודי. סביב לכפר מוצע לתיירים שיט של כשעה ויותר. בתחילת ימי הביניים היה נסבאר תחת שלטון ביזנטי שדאג להקמת חומה וביצורים סביבו. שרידי החומה, מגדל פינתי ושרידי הביצורים סביב שער הכניסה למקום נראים מיד עם הכניסה אל הכפר.
בנסבאר קיים המספר הגדול ביותר של כנסיות (41 במספר) ביחס למספר התושבים. חלק מהכנסיות משומרות היטב כמו הכנסייה על שם יוחנן המטביל מהמאה העשירית, וחלקן הרוסות חלקית. הכנסיות, כמו הבתים, בנויות מלבנים בגוון אדום שהודבקו זו לזו. כמו כן, אפשר למצוא שוק תבלינים בצמוד לנמל הדייגים.
מאחר שבאיזור מתפתחות רוחות חזקות מהים השחור, נאלצו התושבים להתמודד עם פרץ הרוחות בסמטאות העיר. על כן, בנו את הקומה השנייה בכל אחד מבתיהם מקירות עץ ובצורה מדורגת, כך שנוצרו בלטים שחסמו את הרוח ושברו את כיוונה. במרכז הכפר ניצב מעיין וכן הותקנה מערכת מים לשתייה.
העיר סופיה, בירת בולגריה המודרנית, נקראה על שמה של סופי הקדושה, פטרונית החכמה והקדושה. על שמה הוקמה גם כנסייה גדולה במרכז העיר. סיסמתה של העיר סופיה היא "לגדול תמיד מבלי להזדקן", ואכן מדובר בעיר שהוקמה כבר בתקופה הרומית, אך עד היום שומרת על חשיבותה. סופיה מוקמה על צומת דרכים ממערב למזרח ומצפון לדרום, בסמוך להר ויטושה (Vitosha).

כתוצאה מההיסטוריה הבולגרית הארוכה ורבת התהפוכות, קיימים בעיר מונומנטים מתקופות שונות. ברחבה שבמרכז משכן הנשיאות המודרני של היום, נחפרה העיר הרומית, ובמרכזה הפורום שמעליו הוקמה מאוחר יותר כנסייה הנחשבת לעתיקה ביותר בבולגריה.
את סופיה חוצה נהר ולאדאיסקה ועליו שני גשרים: האחד בשם Luvov Most - גשר האריות - והשני Orlov Most - גשר הנשרים. בסמוך לגשר האריות, לכיוון מרכז העיר, נמצא שוק גדול וססגוני. הכבישים בעיר רחבים, ובין המסלולים של הרחובות הראשיים המובילים מהמרכז אל שכונות המגורים נעה רכבת חשמלית.
מסופיה מומלץ מאד לצאת לסיור על הר ויטושה הסמוך. במרחק של כחצי שעה נסיעה ממרכז העיר, ניתן לצפות עליה מגובה של קרוב ל-500 מטרים. כמו כן, אפשר לטייל לאורכו של "נהר האבן", אפיק נחל המכוסה בחלוקי סלע ענקיים בקוטר של אפילו יותר ממטר.
עוד על טיול בבולגריה באתר דיסקברי