ראשי » סגנון » בית » בית-חיות מחמד

חוקי הג'ונגל: חיות מחמד מזן אחר

בשנים האחרונות גם חיות ג'ונגל מובהקות הפכו לדיירות מבוקשות בבתים רבים. אלא שסביבת המחיה הביתית שונה מסביבתן הטבעית. כך תלמדו איך ליצור עבורן תנאים הולמים

נחשים, איגואנות, תוכים ושאר בעלי חיים שמקומם הטבעי בשדה פתוח או בג'ונגל טרופי, עברו, לדאבונם, הסבה בשנים האחרונות למחלקת חיות המחמד. קשה לקבוע מה מניע את התהליך: הדרישה מצד אנשים שלא מסתפקים בכלב או חתול או הסחר בענף בעלי החיים הללו, שהופך אותם לנגישים בכל חנות לחיות מחמד.

קשה לייצר בבית תנאים המתאימים לחיית בר כזאת, וד"ר דניאלה יעקב, וטרינרית מבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית בבית דגן, שעברה השתלמות בארצות הברית לטיפול בחיות אקזוטיות, מספרת שמרבית מבעלי החיים האלה סובלים מבעיות רפואיות שנגרמות מאחזקה וטיפול לא נכונים.

"הסיבה מספר אחת למוות של בעלי חיים אקזוטיים בשבי היא חוסר יכולת או ידע ליצור עבורם את סביבת החיים המתאימה", היא אומרת, "כשמגיעים אליי עם חיה אקזוטית, אני קודם כל מחפשת איך זה מתקשר לתנאי המחיה".

"זוחלים, למשל, מווסתים את טמפרטורת הגוף בטבע על ידי שינוי במיקום. אם אנחנו לא מצליחים ליצור עבורם טמפרטורה, לחות ותאורה נכונים, המערכות מתחילות לקרוס. אחת המערכות הראשונות שקורסות היא המערכת החיסונית, ואז כל זיהום יכול להרוג. בתנאים לא נכונים הם גם לא מסוגלים לעכל את המזון, הדברים מסתבכים וזה לעתים קורה לאט, עד שיש קריסת מערכות. בעל חיים כזה יכול למות כתוצאה משהות של שנים בתנאים לא נכונים".

לכל חיה אקזוטית יש תגובה משל עצמה לטיפול לא נכון. "איגואנות סובלות הרבה מדלדול עצם שמביא לשברים פתולוגיים וכאבים בגלל תאורה לא נכונה, חוסר בסידן או עודף זרחן במזון", מסבירה ד"ר יעקב, "זה קורה הרבה פעמים לנקבות שמתחילות לייצר ביצים, וכתוצאה מכך הסידן בגופן מידלדל עוד יותר והן לא מצליחות להטיל את הביצים. אצל ארנבונים רואים הרבה בעיות שיניים, כי הן צומחות כל הזמן ואמורות להישחק במקביל, ובהתמדה, כתוצאה מכרסום המזון. אם המזון לא מתאים, השיניים לא נשחקות בצורה נכונה, ונוצרים זיזים שחותכים את החניכיים וגורמים לבעיות נוספות".

"בציפורים רואים בעיות של חוסרים תזונתיים, או בעיה נפוצה של קרחות בגלל מריטה עצמית, מסיבות נפשיות או בריאותיות-שוב, בגלל תנאים לא נכונים. התוכי הוא עוף אינטליגנטי שבטבע עסוק רוב הזמן בחיפוש אחר מזון. בבית אנחנו שמים לו את האוכל וסוגרים אותו בכלוב עם צעצוע או שניים. אין בזה שום דבר שמחקה את ההתנהגות הטבעית של פתרון בעיות בטבע, והתוצאה היא שעמום, תסכול ודיכאון".

אז מה עושים, במידה שכבר יש תוכי בבית?
"אחד הפתרונות שאני מציעה הוא לאתגר את התוכי בחיפוש אחר המזון שלו, וזה דורש מעקב והתאמה לתוכי הספציפי. צריך לדעת שלגדל תוכי זו הרבה עבודה. אי אפשר לשים אותו בכלוב עם אוכל ומים ולסגור עניין. זה נכון לגבי כל בעל חיים-על אף שלאוגר, למשל, אפשר ליצור עולם ומלואו בתוך הכלוב, ולא צריך להשקיע זמן מדי יום כדי להעסיק אותו ולשפר את איכות חייו. גם נחש יכול להסתפק באפשרויות העסקה מסוימות בתוך הטרריום שלו. ארנבון ותוכי צריך להוציא מהכלוב, לתת תשומת לב ולהעסיק".

החיות האקזוטיות הנפוצות ביותר במקומותינו, לדברי ד"ר יעקב, הן בעיקר תוכים וארנבונים, אבל זה משתנה משבוע לשבוע, והיא לא משוכנעת אם מה שמגיע לבית החולים משקף את המצב בחוץ. "מגיעים אליי בעיקר עם נחשים ואיגואנות", היא אומרת, "יש לי פציינטית שיש לה פיתונה בורמזית ששוקלת מעל 30 קילוגרם. זו אישה שיש לה ילדים בוגרים, והיא מגדלת אותה כבר שנים ומאוד אוהבת אותה".

ד "ר יעקב מופתעת בכל פעם מחדש מהרכב האוכלוסייה שבוחרת

את בעלי החיים האלה-אף שהיא מסכימה שאפשר להכליל לגבי הבחירות והבוחרים. "כשאני רואה, למשל, מישהו שמגדל ארנבונים, אני יודעת בוודאות שמה שאני ממליצה ייעשה מילה במילה, וגם אקבל דיווח מדויק", היא אומרת, "מגדלי הארנבונים הם לרוב מגדלים מאוד משקיענים, ולא תמיד הם בחרו בבעלי החיים האלה בגלל שיש להם ילדים קטנים. ארנבון יכול להיות חיית מחמד כמו כלב או חתול. הוא יכול להסתובב בבית ואפשר ליצור איתו קשר מדהים. אפשר לחלק את בעלי הארנבונים לאלה שמגדלים בחוץ בכלוב ואלה שמגדלים בבית, ורואים בארנבון חבר או בן משפחה".

לגבי מגדלי הזוחלים, אף שמקובל לחשוב שהם ברובם גברים צעירים עם נטייה לאקסטרים, ד"ר יעקב רואה ביניהם יותר נשים מהצפוי. "בין מגדלי הזוחלים יש רבים שרואים בזה אתגר לימודי", היא מסבירה, "הם מגדלים יותר מפרט אחד או שניים, עושים את זה מאוד ברצינות, משקיעים ולומדים. אני נתקלת באנשים שמגדלים זוחלים מתוך סקרנות אמיתית, וממש מתמחים בביולוגיה ובפיזיולוגיה שלהם".

מעבר לידע הרב שנדרש לגידול בעל חיים כמו נחש, כשמדובר בנחש טורף יש צורך להתמודד גם עם ההליך האכזרי של טריפת בעל חיים אחר לצורכי הזנה. "ההמלצה שלי היא להרגיל את הנחש לטרף מת, ולא לתת לו מכרסמים חיים, כי זה דבר בעייתי מכמה בחינות. קודם כל, מה שעובר על המכרסם המבוהל עד שהוא נטרף-בעיקר אם הנחש לא ממש רעב, והוא צריך להמתין הרבה זמן למותו-הוא בלתי נסבל, לדעתי. מלבד זה, ראיתי הרבה זוחלים שנפצעו ואפילו מתו מפצעי נשיכה של העכבר או החולדה, שלפעמים נלחמים בחזרה. בגדול, מי שלא מסוגל להתעסק עם זה או לראות חיה אוכלת חיה, שלא ייקח זוחל טורף".

כשהתמחתה בטיפול בחיות אקזוטיות בבית החולים הווטרינרי של אוניברסיטת פנסילבניה, נוכחה ד"ר יעקב לדעת שהמודעות שם לגבי טיפול וייעוץ רפואי בבעלי החיים הללו גבוהה מאשר בארץ. "כאן עדיין לא מודעים לחשיבות הביקורים השגרתיים אצל וטרינר, כדי לזכות במידע מעבר לזה הקיים בחנות החיות או באינטרנט. חלק מהבעלים לא יודעים שיש אופציה כזאת, או רואים בה מעמסה כלכלית גבוהה מדי".

מי שכן מגיע לבית החולים יכול לקבל מגוון בדיקות וטיפולים עבור חייתו האקזוטית, כמו למשל בדיקות דם, רנטגן, אולטרסאונד, סי-טי, ניתוחים וכל מה שמתבצע בחיות המחמד הקונבנציונליות. "בארצות הברית היו לנו אפילו חמוס שעבר דיאליזה פעם ביום, ארנבון וחמוס שעברו כימותרפיה, ונחש ותוכי שטופלו בהקרנות".

ד "ר יעקב מתנגדת לקביעה שלא מוסרי לגדל בבית בעלי חיים אקזוטיים. "אם הוא נולד בשבי ולא נלכד בטבע, ואם נותנים לו תנאים מתאימים, זה בסדר".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...