עצום ורומנטי: טיול ביער בן שמן
מסלולי הליכה ואופניים, קברי המכבים, פינות רומנטיות או תצפיות נוף וגן חיות תנ"כי. מני נחמן עם הצעה לטיול באחד היערות הגדולים בישראל – יער בן שמן
תחילה היו אלה עצי זית שנטעה קק"ל על מנת להפיק מהם שמן, אך בהמשך התברר כי גידולם באיזור אינו מוצלח, ולכן עברה קק"ל לנטוע עצי אורנים וברושים. מניסוי זה קיבל היער את שמו "בן שמן".
היער היפהפה עצום בגודלו, ובכל פינה ועונה תוכלו למצוא בו משהו שונה: החל מעדר צבאים וגן קופים, פגודה תאילנדית ואמפיתיאטרון בסגנון רומי, גן מוזיקלי וגן לעיוורים, חווה אורגנית ועד לפסלים אמנותיים.
קק"ל הקדישה שטח ביער לפיסול סביבתי המוצב לאורך דרך החשמל. דרך זו זכתה לכינויה בשל קו החשמל העובר לאורכה. לצד הדרך
מלך תאילנד, בומביל אדולייד, העניק לנו את ביתן הידידות ישראל-תאילנד לכבוד יום הולדת 50 למדינת ישראל. זוהי פגודה מרהיבה ביופיה העשויה מעץ ומשיש וצבועה בזהב, באדום ובלבן. הפגודה היא מקום קדוש לתאילנדים ומסמלת שמחה ואחווה בין איש לרעהו. היא נמצאת בלב היער, למרגלות רכס ההרים שמסביב, ומשרה אצילות ומלכותיות, רוגע ושלווה. זוהי פינת חמד אמיתית למי שרוצה לעסוק במדיטציה או סתם לנוח ולהירגע.
אם אתם מעוניינים בחוויה ייחודית, אתם מוזמנים להגיע לגן העיוורים. בעיניים עצומות תוכלו לצאת לסיור מעגלי בין צמחי התבלין, הפסלים והסלעים אשר בגן. תוכלו לנסות לפענח הסברים בכתב ברייל בעברית ובאנגלית; למשש תבליטים של מיני עצים המתארים את הצמחייה ואת הממצאים הארכיאולוגיים שבמקום כגון גת, בור מים ומערות אחסון; להקשיב לתיפוף כפות הרגליים על החצץ ולמשש את העצים הנטועים על שפת השביל.
ביער בן שמן נמצאת מערה ובה ארונות קבורה עשויים מאבן ועליהן חקוקים השמות חשמן, שמעון, מרים, שרה ומנילאוס. הגילוי חולל התרגשות רבה בקרב החוקרים, וחלקם מיהרו להודיע שאלו הם קברי המכבים. לעומתם, חוקרים רבים אחרים טענו שאין קשר בין המכבים לאיזור זה. ובכל זאת, כדאי להגיע למקום כדי שהשמות היהודים החקוקים בסלע מאז התקופה הרומית יחברו אתכם להיסטוריה.
הגן המוזיקלי ביער בן שמן המסומן במפה כ"חניון קולות וצלילים" הוא אוסף של צינורות, מתקנים ופסלים סביבתיים שמהם ניתן להפיק צלילים שונים ומשונים. הילדים אוהבים את הגן ונהנים ממנו, אך המבוגרים בעיקר הם אלה שמגלים יצירתיות רבה בשימוש בשפע הצינורות והפטנטים שבגן.
בעמק הנזירים תוכלו למצוא מערות, מצודות ודרכים עתיקות. כאן גדלו המכבים וכאן עברו עולי הרגל בדרכם לירושלים. בבקעה הגדולה שתי מערות שנוצרו על ידי הטבע, אולם נחפרו והועמקו על ידי האדם. האחת היא מערת קבורה רומית והשנייה מערה ששימשה את הרומים לאחסון תוצרת חקלאית וללינה, ואת הנזירים בתקופה הביזנטית לאירוח עולי הרגל.
בתקופה העות'מנית המערה קיבלה את הכינוי מערת האסירים. המערה גדולה ופתוחה ויש בה אור ואוויר. לכן גם אין צורך באמצעי תאורה, ובמאמץ קל אפשר לטפס ולהיכנס אליה דרך חור בקיר. בתוך המערה נראים כוכי שינה ששימשו כנראה את עולי הרגל לירושלים ועל הקירות חרוטים צלבים.
המערה הגדולה בבקעת הנזירים נקשרת לתנא נחום גמזו, שהיה ידוע בכינויו זה משום שהיה נוהג לברך על כל דבר ואפילו על צרה: "גם זו לטובה". כאשר הקיסר הרומי אדריאנוס הכריז על עצמו כעל אל וציווה את מדינות האימפריה להציב בתוך בית מקדשם פסל בדמותו ולהשתחוות לו, היה נחום גמזו ותלמידו, רבי עקיבא, בין ראשי מתסיסי המרד נגד חילול הקודש.
שלחו הרומאים חיילים לאסור את מנהיגי המרד, וביניהם את רבי גמזו. שמע זאת גמזו ומיהר לברוח. מיהרו גם החיילים ורדפו אחריו. נמשך המרדף שעות ארוכות - בשמש היוקדת רץ גמזו והחיילים מאחוריו. לפתע הבחין גמזו במערה מרחוק. מיהר ונחבא בתוכה, התיישב באחת הפינות והתפלל לאלוהי ישראל שיצילו.
עוד הוא מתפלל, והנה עלו עכבישים וטיפסו מכל עבר, אורגים במהירות ובקדחתנות קורים צפופים בכל פינה ופינה במערה. כה רבים היו הקורים וכה דחוסים, עד כי לא הצליחה ולו קרן אור אחת זעירה לחדור פנימה. עלטה ירדה על המערה והאוויר נעשה דחוס וחשוך. נשימתו של גמזו הלכה וכבדה, אך הוא אמר: "גם זו לטובה".
בינתיים עלו החיילים על עקבותיו, הגיעו למערה, ראו את הקורים ואמרו: "אין הוא נמצא כאן, שכן אחרת היו הקורים קרועים" - ועזבו. כך ניצלו חייו של נחום, גם זו לטובה.
מני נחמן הוא מדריך טיולים. בהכנת הכתבה השתתפה חווה בראון מקק"ל
למידע נוסף על טיולים ואטרקציות בחינם בישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
