צהלה באורווה: סוס בתפקיד המטפל
הם סובלים מבעיות קשב, מהיפראקטיביות ומביטחון עצמי נמוך. הביקור באורווה מחזק אצל ילדים את הביטחון, ויוצר תחושת שייכות וקבלה ללא תנאי. טיפול חוויתי עם סוסים

העוצמה שמפגין הסוס, אלמנט השליטה בו והקשר הבלתי אמצעי עמו, ואפילו ריחות האורווה, הקולות שהוא משמיע ומרחבי השטח, יוצרים סביבה טיפולית תומכת המנתקת את הרוכב מקשייו לזמן קצוב. באמצעות החיה האצילית ויחד עם המטפל, מקבל המטופל כלים להתמודדות עם האתגרים בחייו.
רכיבה טיפולית תורמת לסובלים מבעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות, ביטחון עצמי נמוך, ליקויי התנהגות, קשיים ביצירת תקשורת עם הזולת, תסמונות נוירולוגיות ומוגבלויות מוטוריות שונות, פיגור שכלי, פגועי הלם קרב ואחרים.
כאשר מדובר בילדים, התועלת המופקת בסוג זה של טיפול גבוהה במיוחד. בין היתר בשל העובדה שבעל החיים מקבל את הילד כמות שהוא, מבלי לשפוט אותו על מראהו, צורתו או התנהגותו כפי שקורה לעיתים בסביבתו הקרובה של הילד. בנוסף, נוצר קשר בלתי מילולי עם הסוס, המתפרש אצל הילד כקבלה ללא תנאי.
בנוסף להרגשת הקבלה האדירה, לומד הילד לטפל בסוס שלא בזמן הרכיבה, וכאשר הוא רוכב עולה רמת האחריות שהוא חווה בכל הקשור לניתוב בעל החיים במסלול הרכיבה הנדרש. תחושת השליטה מסבה לילד ביטחון עצמי וכוח.
מעבר לפן הרגשי, פעילות הרכיבה דורשת גם
מצבים אלו יוצרים ומפתחים תגובות שונות אצל הילד הבאות לידי ביטוי בשליטה על שיווי משקל, בניית תבניות תנועה, חיזוק השרירים, שיפור היציבה, שיפור קואורדינציה לצד הכושר הגופני וסיבולת לב ריאה ועוד.
הרכיבה טיפולית משפרת את "האינטגרציה החושית", על-ידי המגע בבהמה האצילית, ריחות האורווה, שינויי הרכיבה והתנוחה על הסוס, הצורך בראייה מדוקדקת לשם ניווטו ושמיעת קולות בעלי החיים האחרים שבחווה – משתפר אצל הרוכב התחום התחושתי.
הסובלים מקשיי למידה או עיכוב התפתחותי קוגניטיבי אחר, מסוגלים ללמוד בצורה הדרגתית ובסביבה תומכת כיצד להתמודד עם קשייהם, והמשוב מגיע באופן מיידי ולא בנימה ביקורתית ומאיימת.
באמצעות תרגול משימות שוב ושוב, המפורקות לאתגרי משנה בעלי דרגות קושי משתנות, משיגים המטפלים שיפור ביכולות הקשב והריכוז של המטופל. עוד משתפרת התפיסה השמיעתית ויכולת האבחנה וההתארגנות לפעולה. מאחר ונדרשת לא מעט סבלנות בתהליך הלמידה של הרכיבה, הרוכב נאלץ לסגל את עצמו לתכונות החיה ולדרישות הרכיבה. הרוכב לומד קשב וסובלנות, ומנטרל בהדרגה את התסכול שיכול להיווצר כאשר הסוס עומד על שלו.
אנשים הסובלים מאוטיזם, ליקויי שפה ובעיות חיברות כאלה ואחרות, לומדים באמצעות הרכיבה הטיפולית לקשור קשרים עם הזולת – המטפל או הסוס. הם לומדים ומתאמנים על יצירת קשר עין, שיפור התקשורת המילולית ושפת הגוף. מעבר לכך, הסביבה הלא שגרתית עבור המטופל, "מכריחה" אותו להיות ער למתרחש סביבו ולהגיב לכך באופן אקטיבי או אקטיבי חלקית. חוויות כבר אמרנו?
◄ הכתבה באדיבות פורטל בעלי החיים BestFriend