כבוד לכיבוד: אודטה מרימה בופה כהלכתו
איך מקפיצים כל שולחן כיבודים לבופה שנראה מיליון דולר, פטנט נהדר למציאת בזק של מפתחות שאבדו בתיק, הסרת כישוף ו-50 מתכוני פולחן מיתולוגיים מכל הזמנים. הטיפים של אודטה
אהלן חברים, "איזה אלמנטים חשוב שיהיו במזנון של סדנה או יום עיון, כדי שהכיבוד ייחשב מכובד? ", שואלים אותי שוב ושוב - והנה התשובה: הכל, כמובן, עניין של תקציב. אבל מה שעושה את העסק למכובד או לא הוא לא יוקרת הקרקרים, אלא קודם כל, סורפרייז, כלי ההגשה! תגישו קוויאר בצלחות פלסטיק חד פעמיות, הקוויאר ייחשב לבמבה. תגישי במבה בצלחות הגשה יפות מפורצלן - טוב, נו, לא ניסחף, הדוגמה לא טובה, אבל הרעיון ברור.
אז בעניין האסתטיות של כלי ההגשה, הנה טריק פשוט: קונים מפיות נייר בדוגמאות תחרה (להשיג בחנויות המתמחות בצורכי קונדיטוריה) ומרפדים בהן מגשים וצלחות. בתי המלון פשוט אלופים בזה, כי זה באמת מרים פצצות את הסיפור. איך, אחרת, איך הם היו יכולים לגבות מאה שקל על קפה פרקולטור דפוק? עוד רעיון משדרג הוא מגשים מפלטות של מראות זכוכית. הולכים לחנות המתמחה במראות ומזמינים פלטות בגודל מגש מאורך (עובי הפלטה צריך להיות חצי סנטימטר מינימום! ) עם שוליים מלוטשים בשיפוע. לא נורא יקר, ונראה מיליון דולר. בתום האירוע מאפסנים אותם מעל המקרר.
ומה בכיבוד? בקבוקי מים מינרליים, קפה נמס, קפה שחור (טורקי) וקקאו ממותק או לא, מבחר טעמי שקיות תה בתפזורת (וכל סוג אבקה למשקה), בקערה לחוד. כן, מוישה, מוציאים את הסחורה מהאריזות המסחריות שלהן, ושופכים לתוך קעריות עם כפיות. עוד צריך כוסות או ספלים, וסלסילת קש או אגרטלים נמוכים שבתוכם כפיות מתכת. אם הכפיות הן חד פעמיות, זה פחות ניקוד. למה? או, לזה יש סיבה מדעית: ככה. וצריך קומקום או מיחם למים רותחים, וחלב בכד (וגם אותו לא לשכוח לשפוך מתוך האריזה לתוך כלי הגשה מזכוכית או קרמיקה). ובצלוחיות או בצנצנות לחוד: עלי נענע ו/או עשבי תבלין (לימונית ועלי גרניום ריחני נחשבים לרולס רויס של עשבי התבלין, למרות שקל מאוד להשיג אותם בגינות שונות), פלחי לימון, מקלות קינמון וכוכבי אניס שלמים.
אם אתם בוחרים להאכיל את הקהל במטבלי גבינות ו"אצבעות" של ירקות קשים חתוכים (פלפל בצבעים שונים, מלפפון, מקלות סלרי, שומר או גזר), תדאגו שיהיו חתוכים למידת ביס אחד ולא ארוכים יותר משלושה ס"מ. ולמה? כדי שלא יקרה מצב שאדם טובל שנית בתוך קערת הגבינה הלבנה 5 אחוז, פיסת ירק שהוא כבר נתן בו ביס. אם הפיסה תהיה קטנה, זה פשוט לא יקרה. אנחנו עממיקו, אנחנו. אז עד שנחנך את הציבור שלא מביאים רוק פרטי לצלחת ציבורית, עדיף לפתור את זה ככה.
הלאה. אם מגישים מאפים - מלוחים ו/או מתוקים - שגם הם שיהיו בגודל ביס. אפויים או חתוכים מראש לגודל זה. אם מדובר בעם רב, כדאי להימנע מעוגות קרם בגלל פוטנציאל הטינוף - אבל בכל מקרה צריך להכין בצד ערימת צלחות, מזלגות ומפיות. אפשר לארח על קפה ומאפה (מתוק ו/או מלוח), או קפה ופירות (קטנים, או חתוכים לפיסות קטנות עם קיסם במרכזן), או קפה, ירקות ומטבלי גבינות מתובלים. שימו לב שמטבל דליל יותר מממרח, אבל לא להיסחף שיטפטף על הרצפה. ובכוונה לא אמרתי יין וגבינות, כי אם לא משקיעים ביינות משובחים - (אותם כן מוזגים מהאריזה המקורית, רוחי! ! ! ) יינות זולים נוטים להרדים, ואתם לא רוצים נוחרים באירוע שלכם. יאללה, סעו, המפתחות בפנים ?
ואם מדברים על מפתחות: "התנועה הרגילה היא לזרוק את צרור מפתחות (הבית, האוטו, תיבת הדואר וכו') לתוך התיק", כותבת נורית, "ובערב לחטט ולבחוש בתוכו בהיסטריה, עד שמוצאים אותם. וזה קורה גם למסודרות ששמות את המפתחות בתא נפרד. כי אם ברגע נעילת האוטו מתקבלת שיחת טלפון, זורקים, כמובן, את המפתחות פנימה, והתקף הלב ממתין בפתח. . .".
או , אז בעניין הזה יש לי בשורות: רשת חנויות היצירה והחרוזים המרהיבים בתפזורת "אבגד" (שמעצב העל הרוסי יודשקין קנה ממנה סחורה), מוכרת פטנט קטן ומשגע שפותר את הבעיה הזו ביג טיים. הוא מורכב מטבעת קפיץ (עגולה או אליפטית), שאליה מחוברת שרשרת מתכת באורך 45 ס"מ, שהחוליות שלה מלוטשות נגד שריטת חפצים או בדים עדינים. אל סוף השרשרת
מגזין "על השולחן" מהדורת אוגוסט יצא עם פרויקט נהדר: "50 מתכונים מיתולוגיים מכל הזמנים". אז כן, "נקניק הפרג של סוזי מילר" (שעד היום הוא המתכון הכי מבוקש אצלי במחלקת ה"הצילו, אבד לי האוצר!") נמצא שם, אבל בשבילו - לא צריך את המגזין. מספיק לכתוב לי. אז בשביל מה כן? בשביל 49 אוצרות תרשיש אחרים, שווים ברמות. כוכבי כתר מובהקים ומבוקשים של שפים, בשלנים ומסעדות. פשוט יאמי אחד גדול וענק. להשיג ברשתות חנויות הספרים והסופר או באתר
ולפני פיזור אחת קטנה
איש זקן הלך למכשף וביקש ממנו שיסיר את הכישוף שהיה עליו לחיות איתו במשך 40 שנה. המכשף הסכים, אבל לצורך הדיוק של המלאכה הוא ביקש לדעת את הנוסח המדויק שהשתמשו בו כדי להטיל עליו את הכישוף. "אה", אמר לו הזקן, "זה פשוט. המילים היו:'אני מכריז עליכם בעל ואישה '". . .
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, טיפים? שלחו מייל עבור אודטה: odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
