זמן לאהבה: פסלון של אפרודיטה נחשף בסוסיתא
מטמון קדום ובו 3 פסלונים בני כ-1500 שנה של אלת האהבה אפרודיטה התגלו לאחרונה במהלך חפירות של אונ' חיפה באתר העתיקות סוסיתא שממזרח לכנרת
פסלה של ונוס שהתגלה בחפירות בסוסיתא צילום: אונ' חיפה
לדברי החוקרים, ניתן היה לראות בברור שהפסלונים הוסתרו בכוונה תחילה, מכיוון שהם נתגלו בשלמותם. הפסלונים, בגובה של 30 ס"מ, עשויים חרס ומייצגים את הדגם הנפוץ של אלת האהבה המכונה בפי החוקרים "Venus pudica", כלומר ונוס הצנועה. שם זה ניתן לתבנית מכיוון שהאלה ניצבת זקופה, כשהיא מסתירה בכף ידה הימנית את איבריה הצנועים, אולי סיבה נוספת להחביא אותה מהדת החדשה שהשתלטה על האימפריה.
החוקרים, פרופ' ארתור סגל וד"ר מיכאל אייזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, מסבירים כי במאה הרביעית לספירה, כאשר הנצרות הפכה אט אט לדת השלטת באימפריה הרומית, היו עדיין בסוסיתא תושבים שנשארו נאמנים לאלת האהבה וביקשו להסתירה.
גם עונת החפירות העשירית בסוסיתא, עיר שהתקיימה בתקופה הרומית והביזנטית והוחרבה ברעש אדמה גדול בשנת 749 לספירה, הניבה ממצאים רבים ומרתקים. אחד מהם - בנוסף לפסלונים - הוא האודיאון (odeion): מבנה דמוי תיאטרון, אך מקורה וקטן יותר, שנחשף לראשונה בישראל.
הצצה נדירה לחיי היומיום של פעם
מבנים מעין אלה היו נפוצים למדי בתקופה הרומית ונועדו למופעים של קריאת שירה או מופעי מוזיקה בפני קהל נבחר ומצומצם. בעוד שבתיאטרון ממוצע היו כ-4,000 מקומות ישיבה, באודיאון מספר המקומות לא עלה על 600. טיב בנייתו היה משובח ולכן הוא מתוארך לשלהי המאה הראשונה לפני הספירה או ראשית המאה הראשונה לספירה.
עוד נמצאה בחפירות הבסיליקה – מבנה מקורה שמהווה כתחליף לאיזור הציבורי שבפורום במזג אוויר גשום. מדובר במבנה הבסיליקה השני שנחשף בישראל אחרי הבסיליקה של שומרון (Samaria). צוותי השימור הצליחו לשחזר את אחד מעמודי הבסיליקה.
בנוסף, נחשף רובע מגורים מהמאה הרביעית לספירה, המאפשר הצצה נדירה לחיי היומיום של תושבי סוסיתא בשלוש המאות האחרונות
לקיומה של העיר. כל הבתים שנחשפו בנויים סביב חצר מרוצפת אבן, ובנייה זו מעידה כי הפעילות המשקית היומיומית, כולל הבישול, נערכה בעיקרה בחצר.
החוקרים מציינים כי החפירות בעונה הנוכחית חשפו בנייה ציבורית נרחבת בעיר, ככל הנראה בזיקה ישירה לראשית שלטונו של הורדוס במאה הראשונה לפני הספירה. "עד היום הנחנו שתנופת הבנייה בתקופת שלטונו הייתה בעיקר בערים יהודיות, אולם הממצאים בסוסיתא מעידים כי ייתכן והשפעתו של המלך היתה גם על הערים הפאגניות שתחת שלטונו", הם אומרים.
החפירות נערכו בסיוע רשות הטבע והגנים, ובנוסף לחוקרי אוניברסיטת חיפה השתתפו בהן משלחת של
האקדמיה הפולנית למדעים בוורשה ומשלחת מאוניברסיטת קונקורדיה ממינסוטה, ארה"ב.
נא להמתין לטעינת התגובות
