דנה קמה: ראיון עם דנה ספקטור שלא הכרתם
אחרי 20 שנה שבהן טיפחה את המשפחה, מבקשת הדוגמנית ומלכת היופי לשעבר דנה ספקטור לחזור לעניינים, הפעם על תקן כוהנת לייף סטייל. זה הזמן לדבר איתה על היחסים עם הבעל, איש העסקים איציק ספקטור, על הקמטים ועל החיבה למשחקי קופסה עם הבעל וארבעת הילדים
השנה היא .1981 דנה וקסלר, זאטוטה בת 17 מינוס מגבעתיים, מקבלת מאילנה שושן את הכתר והתואר המחייב: מלכת היופי של ישראל. וקסלר הספיקה להדס עוד שנים ספורות על מסלולי התצוגות אבל פרשה בשיא, רגע אחרי שהוחתמה בסוכנות דוגמנים בפריז, לטובת בחור שהכירה בבליינד דייט. כשהיא בת 23 התחתנו, וקסלר הפכה לספקטור ומאז, פחות או יותר 20 שנה, היא בבית.
השנה היא .2009 דנה ספקטור, אמא לארבעה, רוצה לחזור לעניינים. אם אפשר, על תקן מנחה של איזו תוכנית לייף-סטייל בטלוויזיה. בתוך בליל הפרצופים המוכר והשחוק שניבט אלינו מן המסך, ספקטור עוד עשויה להתברר כהפתעת ליהוק מרעננת. הסטייל כבר כלול בפנים.
ספקטור פותחת את דלת ביתה שבשכונת אפקה בתל אביב. היא תמירה, גזרתה דקיקה ואנחנו יושבות במטבח. אתמול היא הכינה עוגה לקראת הפגישה שלנו. יש לה שני כלבים קטנים שאספה לפני כמה שנים מצער בעלי חיים, והם מסתובבים בבית, בין הרהיטים העתיקים. "לכל כיסא כאן יש סיפור," היא אומרת, ומספרת שלקחה פעם קורס בהערכת שמאות ואחד התחביבים המשותפים לה ולבעלה, איש העסקים איציק ספקטור, הוא שיטוט בשוקי פשפשים בחו"ל כדי למצוא ענתיקות.
בעוד שעתיים הילדים יחזרו מבית הספר. שון 16) וחצי) והתאומים רומי וניל (בני 13 וחצי) לומדים באליאנס, שם משמשת ספקטור יו"ר ועד הורים מרכזי. כמו כן היא מתנדבת בכלבייה העירונית של תל אביב. הבת הבכורה קורל, 18 וחצי, עתודאית לרפואה, לומדת בחיפה. מדי יום, בערך בתשע בבוקר, ספקטור מבשלת משהו לצהריים ובשעה שתיים בדיוק כולם, כולל אבא, יושבים לאכול. "אצלנו אוכלים יחד שלוש פעמים ביום. לא פעם בשבוע," היא אומרת בגאווה. "בהתחלה חשבתי שאולי כשהילדים יגדלו הם לא ירצו, אבל הם לא מוותרים על זה. אני מאמינה שצריכים לחזור היום למשפחה המסורתית כי משהו הלך לאיבוד ואני חושבת שהדבר היחיד שיכול להחזיר אותנו למה שהיה כאן פעם הוא המשפחתיות".
ואכן במשך שנים רבות בחרה ספקטור במשפחתיות. "אמנם היתה לי קריירה בתור דוגמנית ומלכת יופי - אז בסדר, היתה. אבל אחר כך התחתנתי. עבדתי קצת גם כשהילדים היו קטנים, עד שבשלב מסוים כבר לא כל כך נהניתי, אז החלטתי שזהו ועזבתי. אמנם למדתי באוניברסיטה פסיכולוגיה ובי.איי כללי, ומכיוון שזה לא תכלס, בעצם אף פעם לא היתה לי עבודה מסודרת לקום אליה בבוקר. פה ושם עזרתי לבעלי בעסק, לקחתי קורסים מעניינים, השתתפתי בכל מיני פעילויות חברתיות. אני רואה בזה גם פריבילגיה, שאני לא צריכה לעבוד בשביל פרנסה, אולי בגלל זה גם לא כל כך התאמצתי. אולי אם הייתי צריכה לעבוד, הייתי עושה משהו נורא מעניין, אבל אני לא מצטערת. הצלחתי לגבש משפחה כזו, שבתור בת יחידה תמיד חלמתי שתהיה לי."
"האמת היא שאני לא יודעת אם אפשר לעשות את זה. דווקא ככל שהילדים גדלים את צריכה יותר להיות שם באמת. נכון, אומרים לך את כל הקשקושים על 'זמן איכות.' בסדר, אם אמא מגיעה לצהריים הביתה אז יופי, אבל איזו קריירה את מכירה שנגמרת בשתיים? אין הרבה. את חוזרת בשש-שבע בערב, הילדים כבר עייפים, אז בשעתיים את מספיקה לשמוע הכל, לעשות הכל? לא יודעת. אם יש מי שמצליחות גם לנהל קריירה רצינית וגם להיות מרוצות מאיך שהן ניהלו את המשפחה, בכיף, אני לא בטוחה שזה לא בא על חשבון משהו."
היה רגע מסוים שהיית צריכה לבחור בדוגמנות או באמהות?
"לא, זה קרה מעצמו. תמיד ידעתי שאני אשקיע מאוד במשפחה ועד היום באמת הרגשתי שאני פשוט מלאה עם הילדים."
ועכשיו מה?
"עכשיו הילדים גדלו ואני רוצה קצת, לא הרבה, לעשות עוד דברים. אני עדיין רוצה להיות בבית בצהריים כשהם חוזרים, אבל אני מרגישה שיש לי מקום לעוד. הבעיה היא שאין לי מרפקים. לא יודעת, סוג של גאווה עם ביישנות. אני לא מידפקת על דלתות, והיום את צריכה להיות פושרית. כל הזמן אומרים לי 'את נראית כל כך טוב ויכולה לעשות דברים ולמה את לא עושה.' אז נניח משהו כמו תוכנית הטלוויזיה 'פרויקט מסלול'
"חוץ מזה, קצת קשה לחזור כי את נשכחת עם השנים, אין מה לעשות, אבל אני אומרת שאם זה צריך לקרות, זה יקרה. כשאני מסתכלת סביבי, אני רואה לא מעט קולגות לשעבר שהצליחו בקריירה שלהן אבל לא בפן האישי. אז אני אומרת שכנראה אלוהים לא נותן הכל יחד. עם זאת היום אני כבר בשלב שאני מאמינה שאני יכולה לעשות את שני הדברים בו בזמן."
שילמת מחיר על ההחלטה שלך לוותר על קריירה?
"אין ספק, יש לזה מחיר. אני חושבת שאני לא פחות חכמה ואינטליגנטית מנשים אחרות, שעושות קריירה. אני צופה בכל מיני תוכניות לייף-סטייל בטלוויזיה ואני אומרת, 'אני יכולה לעשות את זה ואפילו יותר טוב.' הם לוקחים שם בחורות צעירות שמדברות על כל מיני טיפולים, על מקומות בעולם, על אופנה. והרי אני נסעתי המון בעולם, יש לי המון ניסיון, הייתי באופרות, בקונצרטים, בהצגות, אני קוראת המון ובאמת מאוד מתעניינת בכל מה שקשור בתזונה, בקוסמטיקה, בספורט, והבחורות האלה לפעמים אפילו לא יודעות על מה הן מדברות, אבל הן מדברות. לפעמים אני קצת מקנאה ואומרת, 'יכולתי להיות שם ולתת אולי יותר."'
מתי החלו המחשבות האלה?
"בואי נאמר שבשנה-שנתיים האחרונות הן צצות יותר. תראי, אני חושבת שזה לא מובן מאליו לגדל ארבעה ילדים לתפארת, ילדים טובים. הנה, הגדולה היא עתודאית לרפואה, אני נורא גאה בזה, זה לא בא ככה סתם, ועם בעלי היחסים נורא חמים, אנחנו מאוד אוהבים זה את זה עד היום ונורא כיף. אני חושבת שזה גם חלק מהעניין הזה של להיות ולהשקיע. כשאת כל היום במירוץ אחרי עבודה וקריירה, את עייפה ואת בכל זאת רוצה לעשות הכל: את רוצה ללכת למספרה, לקבוע עם חברה, לעשות שיעורים עם הילדים והבעל שם בקצה, אולי תגידי לו שלום בערב. אני אגיד לך את האמת, אני יותר רגועה. אני יכולה לעשות את הדברים האישיים שלי בבוקר - מספרה, סידורים, בישולים - ואחר הצהריים אני שלו ושל הילדים."
השנה תהיה ספקטור בת .43 סוגיית הגיל היא כנראה לא דבר של מה בכך כשיש לך במרתף תמונות בנות 20 שנה מתצוגות אופנה של גוטקס, בכיכובך. לפעמים היא יושבת עם הבנות ומדפדפת קצת באלבומים. היא מספרת שבתה רומי אומרת לפעמים שאם יבטיחו לה מראש מעמד של דוגמנית-על, היא תהיה מוכנה לשקול קריירה כמו של אמה. ספקטור, מצדה, מבטיחה לתת לה את ברכת הדרך. "אבל שזה לא יבוא על חשבון לימודים," היא מוסיפה מהר.
"אני לא אשקר ואגיד לך שאני נורא נהנית להתבגר. מצד שני, אני לא באבל מזה. יש לי היום יותר תובנות והשלמה עם מי שאני - דברים שלא היו פעם - אבל כן, הייתי מאוד שמחה להחזיר את הגלגל עשר שנים אחורה. יש שאומרים 'כל קמט הרווחתי בכבוד.' זה לא תופס אצלי. אני לא אוהבת אותם, את הקמטים. הייתי מלכת יופי, הייתי הולכת בים, היה לי גוף מדהים, אז היום, בסדר, אני נראית טוב, אבל זה לא גוף של ילדה בת 18 וקצת קשה להזדקן כשאת בעולם היופי. אומרים לי 'מה, בגיל שלך אין הרבה שנראות כמוך, יפה ורזה.' בסדר, הם יכולים להגיד, אבל אני יודעת שאני לא יכולה להתחרות עם מישהי בגיל .20 הנעורים הם דבר מדהים. מובן שלא הייתי חוזרת בגיל לשום גיל אחר, אבל מבחינת ההזדקנות של הגוף - שתיעצר בגיל ,35 זה מספיק."
"זה מאוד חשוב לי, אני לא אגיד שלא, אבל זה גם נורא קל לי. אני יכולה להיות בתוך 20 דקות מוכנה, כולל מקלחת, איפור, הכל. אני גם נהנית מזה. אני ממש אוהבת לקום בבוקר ולהחליט מה אני לובשת היום. אני אוהבת גם לעשות קניות, אבל לא בהגזמה. זה לא שבתחילת עונה אני רצה בהיסטריה לחנויות - כמו שהרבה עושות - ומחליפה את כל הארון. לא. זה נורא משעמם וגם נראה לי בזבוז כסף נוראי כי מותגים עולים הון ואני נורא אוהבת לקנות מותגים. לא מפני שזה מותג, אני אוהבת שהתפירה טובה והבד טוב, מאז שהייתי קטנה. גם כשהייתי דוגמנית, כמעט את כל הכסף הייתי מוציאה על בגדים.
"אגב, חשבתי גם אולי לעשות סטיילינג אישי. כל החברות שלי תמיד אומרות לי 'יש לך כזה סטייל, את מתלבשת מקסים' ואולי אני יכולה לעשות מזה עסק. מה שהיה מעניין אותי זה לעשות שינוי תדמית בשילוב קואוצ'ינג. לקחת אשה ולעבוד איתה על איך שהיא נראית, איך הגוף שלה נראה, איך היא מדברת, נימוסים, הליכות, ללמד אותה גם להיראות טוב וגם לדעת לדבר ולהיות מין ליידי כזו, כמו של פעם. הבעיה היא שבארץ כל אחת חושבת שהיא יודעת הכי טוב. את רואה לפעמים כל מיני נשים, בלי לנקוב בשמות, שאת אומרת לעצמך וואו, עם כל הכסף שלה ואיך היא נראית."
עד כמה יש לך משטר אכילה?
"קודם כל יש לי מזל שיש לי גנים כאלה. חוץ מזה, כל יום אני מתעמלת."
ממש כל יום?
"כל יום - שעה. אני גם לא מאלה שאוכלות ארבעה עלים. אני חושבת שצריך לאכול ארוחות מסודרות ואני אוכלת כל שלוש שעות וככה אני לא רעבה ולא טורפת. מה שכן, אחר הצהריים אני תמיד צריכה משהו מתוק. זו הבעיה שלי. אני יכולה לחסל חבילת שוקולד ואז אני מרגישה קצת רע עם זה, אבל זה לא קורה כל יום, כמובן."
יש רגעים שאת מאפשרת לעצמך רישול?
"מה, כי הכל כאילו מתוקתק ומסודר? תראי, נעים לי שהדברים מסודרים לידי, אבל את רואה, יש פה את הכלבים על הספות והילדים מעלים אפילו אוכל לחדר השינה, אני לא אוהבת את זה, אבל לפעמים מעלים. כן, אני צריכה שהמסגרת תהיה מסודרת, אבל אני לא פנאטית."
את מתגעגעת לפעמים לימים שהילדים היו קטנים?
"כבר לא, אבל אני יודעת שאני אהיה סבתא נהדרת מתישהו."
עד אז, מה נחשב עבורך בילוי?
"קודם כל, יש את ימי שישי בבוקר, שזה היום היחיד שבעלי ואני מתפנקים בלי הילדים. עכשיו אנחנו הולכים לסדרת הרצאות בסינמטק שמלוות בכל פעם בהקרנת בכורה וזה נורא כיף. אם לא, אנחנו הולכים לאכול ארוחת בוקר או לים, זה הזמן שלנו נטו. מכיוון שרוב העסקים של בעלי בחו"ל, מדי פעם אני גונבת וויקאנד ואנחנו נוסעים. אבל החופשות הארוכות שלנו הן תמיד עם הילדים. תאילנד זה אחד המקומות האהובים עלינו.
"בשאר הזמן אנחנו לא יוצאים הרבה. די חנונים בקטע הזה. אוכלים ארוחת ערב והולכים למיטה, רואים טלוויזיה. אני אגלה לך סוד - יש לנו מתחת למיטה ארבעה מזרנים ובערך בתשע הילדים באים אלינו ואנחנו רואים יחד את כל תוכניות הריאליטי. בכלל, אם אין לנו משהו מיוחד - הצגה או משהו - בחורף אי אפשר להוציא אותי מהבית. אני פשוט שונאת. מה יש לי לחפש שם בחוץ? הכי כיף לי זה פשוט להיות במיטה עם הילדים ובעלי. בחורף אנחנו גם משחקים בבית משחקי קופסה."
את צוחקת?
"לא, ברצינות. פותחים שולחן עם הילדים פה במטבח, לפעמים בא החבר של הגדולה שלי, ואנחנו משחקים רמי קוביות עם עוגיות ותה או רואים סרט למטה, זה כיף. אמרתי לך, לא משעמם כאן. אבל כרגע חסר לי את הדבר הזה לעצמי, הדבר הנוסף".
נא להמתין לטעינת התגובות
