מבחן בד: איזה סדרות כדאי לתת לילדים לראות
צפינו ביחד עם פסיכולוגית ב-12 סדרות טלוויזיה פופולריות שמרתקות את ילדיכם הרכים למסך. בדקנו את התכנים, הערכים החינוכיים והמסרים הסמויים. להלן התוצאות

זו לא עוד כתבה שתציע לכם להוציא את הטלוויזיה מהבית, או שתבקש מכם להיות מוכנים בכל רגע
ללחוץ על כפתור ה-mute בשלט, והיא חלילה לא תיקח מכם את הבייביסיטר הלאומי. אבל בדיוק כמו שאתם יוצרים סביבה בטוחה לילדים שלכם ולא משאירים חפצים מסוכנים מפוזרים על הרצפה, כך גם מומלץ שתעשו מול המסך הקטן.
ד"ר תרצה יואלס, פסיכולוגית התפתחותית, מנהלת מכון תמוז וחברה במרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, מבקשת בסך הכל שלא תשכחו את הילד מול המסך. הסוד כידוע טמון במינון ובסינון. "הטלוויזיה מצמצמת את התקשורת, היא גורמת לפאסיביות, ומעבר לכך הצפייה בה גורמת להתרחשויות בעולם הפנימי של הילד שאינן בשליטת הוריו, ואינן מגיעות לכדי עיבוד בשיחה עם אמא או אבא", היא אומרת. "אחרי צפייה של שעות בכל הבא לעין, אין לך מושג מה עבר על הילד רגשית, מה הוא הפנים, ממה הוא פחד, ועם אילו חוויות הוא הולך לישון.
"אבל אם תשבו יחד איתם לצפות, אפילו בפרק אחד מכל תוכנית, כדי לבדוק מה הם באמת רואים, תנסו לשוחח איתם על התכנים שמועברים להם, תקפידו לקצוב את שעות הצפייה ותשלטו על התוכניות שמותר או אסור לראות - הרי שעשיתם צעד גדול מאוד. חוץ מזה, זו הזדמנות פז להכיר את עולם המושגים של הילד, והשימוש במושגים שלו יקסים אותו. "מתוקי, רוצה שעון אומניטריקס עם עשרה חייזרים?".
ערוץ בייבי / 40 ב"יס"; ערוץ לולי / 76 ב"הוט"
קהל יעד: 3-0, אורך התוכנית: חמש עד שמונה דקות.
מה רואים: בכל תוכנית יש דמות מצוירת מובילה. פעם היא סקרנית פעם הרפתקנית, פעם רעבה, פעם
שובבה. הטקסט מורכב מהברות, המהומים וקולות, ובחלק מהמקרים נשמע קולו של קריין שמתווך בין הדמות לצופה הזערורי במשפטים קצרים כגון: "בוקר טוב, פיז", "בוקר טוב, פוז". תוכניות הערוץ מחולקות לשני חלקים - תוכניות יום ותוכניות לילה. תוכניות היום צוהלות ואנרגטיות יותר בעוד תוכניות הלילה מתרכזות יותר במוזיקה נעימה ומראות קסומים.
למה כדאי: הזדמנות לחשוף את הקטנטנים למגוון צורות, צבעים וגדלים, לצבעוניות מאוזנת ולא מוגזמת ולמוזיקת רקע נעימה לאוזן.
נקודה למחשבה: היעזרו ברעיונות לפעילות נלווית להורים שאתרי הערוצים מציעים.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "לולי והופ הם ערוצים טובים מאוד, שמצליחים להביא חומרים טובים לילדים. הם נטולי אלימות, לימודיים ודידקטיים, מותאמים לקהל היעד מבחינת אורך התוכניות והשימוש בצבעים ובשפה. הקצב, הגירויים הוויזואליים והמוזיקה - נעימים. עם זאת, הם לא יעשירו מבחינה קוגניטיבית, אלא אם כן תשבו ותתמללו את המראות עבור הקטנים. אם תרצו בהם רק כבייביסיטר, הקפידו על יחידות זמן קצרות של רבע שעה, ומדי פעם שירו עם הילד, או עצרו והתייחסו למה שקורה 'הנה פרפר', 'הנה שמש'. אל תיעלמו להם".
לאתר בייבי
לאתר לולי
ערוץ ג'וניור / 86 ב"הוט", 49 ב"יס", קהל יעד: 12-5, אורך התוכנית: 8 דקות
מה רואים: טום החתול מעביר את חייו ברדיפה משעשעת אחרי ג'רי העכבר, ללא הצלחה ומסתבך ללא
הרף.

השניים, שלעתים משתמשים באקדח או בחרב, מלווים במשפטי הומור. בשתי מילים - מאוד מצחיק.
נקודה למחשבה: הסיפור הנצחי של החזק מול החלש, הכוח מול המוח, הגדול מול הקטן, שבסוף ידו של האחרון תמיד על העליונה. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שילדים כל כך מזדהים עם הדמויות ואוהבים את הסדרה.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "הנאה צרופה. אין כאן פן חינוכי, וממש לא חייב שיהיה. ההומור מאוד ברור לילדים ומאוד מצחיק אותם".
ערוץ הילדים / 46 ב"יס", 80 ב"הוט", קהל יעד: 11-6, אורך כל פרק 30 דקות
מה רואים: ארתור הוא דוב נמלים מתוק וסקרן בן שמונה שחולק את הרפתקאותיו ואת הדילמות שלו עם חבריו ובני משפחתו - דמויות שונות מעולם החי המתנהגות כבני אדם.
למה כדאי: ארתור הוא יצור אנרגטי, שובה לב וחבר טוב שאינו ממהר לשפוט מצבים או חברים, אלא מנסה להגיע לפתרונות דרך מחשבה יצירתית. הילדים בתוכנית אינם מתנהגים בהכרח לתפארת, וטוב שכך, כי כך מתנהגים ילדים. גם הבנים וגם הבנות בסדרה מוצגים באופן שווה ואינם סטריאוטיפיים.
נקודה למחשבה: ההתנהלות היומיומית של המשפחה בסדרה מהווה תמונת מראה של החיים שלנו: "סדר את החדר", "אתה לא הולך לאף מקום עד שאתה גומר שיעורים", המריבות עם האחות גילי. אין בסדרה התחנחנות יתר, וזו הסיבה שהיא כל כך מרתקת.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "הדמויות בסדרה אינן מגדריות, הן משקפות אינטראקציה יומיומית של ילדים בקבוצת השווים - לוותר, לשתף, להתמודד עם דילמות. שווה בהחלט להשליך סיטואציות שמתרחשות שם לאלה שקורות לנו בחיים ולהפך, לא להשאיר את זה תלוש מהמציאות".
הופ / 42 ב"יס", 77 ב"הוט", קהל יעד: 7-3, אורך כל פרק: 20 דקות.
מה רואים: טימותי הוא דביבון חמוד שלומד בבית הספר ומכיר שם חברים חדשים. כל פרק מורכב
משתי אפיזודות, שבהן הדמויות מתמודדות עם דילמה מוסרית או חברתית.
למה כדאי: הסדרה מציגה מערכות יחסים יפות בין הדמויות, שאינן רכושניות ואינן חוסכות בנתינה
ובחיזוקים חיוביים לחברים. הן מדברות בכבוד זה לזה, ואפילו המורה סבלנית ויש לה קול נעים. נו, טוב להיכנס עם רף ציפיות כזה אל תוך מערכת החינוך.
נקודה למחשבה: הדמויות סטריאוטיפיות מדי, הבנות לובשות שמלות ועוסקות ב"דברים של בנות", הבנים משחקים משחקים "של בנים", המורה היא אשה, השוטר ונהג האוטובוס הם גברים.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "כמו 'ארתור' רק ליותר קטנים".
הופ / 42 ב"יס", 77 ב"הוט", קהל יעד: 7-3, אורך כל פרק: 24 דקות.
מה רואים: ארבעה ילדים אשר עוברים הרפתקאות מסביב לעולם בעזרת ספינת החלל שלהם. בכל פעם הם נקלעים לסיטואציה מאתגרת אשר עליהם לצלוח בשלום. לכל דמות בסדרה יש תחביב כלשהו הקשור בתחום המוזיקה והריקוד, ובכל פרק מובילה אחת מהדמויות את העלילה בעזרת כישוריה.
למה כדאי: הסדרה מפגישה את קהל הפעוטות עם עולם המוזיקה, תוך הצגת שם היצירה והמלחין, וכן עם העולם הגדול - אתרים ידועים בעולם. אופן ההתמודדות של החבורה מהווה דוגמה לעבודת צוות - כל דמות משתמשת בכישרון המיוחד שלה כדי לעזור לכלל. הדמויות מתוקות ביותר ומתארות את הרגשות שלהן במשפטים קצרים ופשוטים ("איך נחזור להיות גדולים?", או "אני לא אוהבת להיות קטנה") ומזמינות את הילדים בבית לקחת חלק בהשלמת המשימה.
נקודה למחשבה: עוד הוכחה לכך שחשוב לעזור לילדים להכיר במיומנויות שלהם ולפתח תחושת ערך עצמי.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "תוכנית מעולה, מאפשרת לכל ילד לבחור את אחת הדמויות ולהזדהות עמה. יש כאן למידה ושימוש במוטיב של התגברות על פחד או מכשול כדי להציל משהו חשוב. ומעבר לזה יש חשיפה למוזיקה ולאמנות.
הופ / 42 ב"יס", 77 ב"הוט", קהל יעד: 7-3, אורך כל פרק: 24 דקות.
מה רואים: דורה, גיבורת הסדרה, יוצאת בכל פרק להרפתקה חדשה במטרה לעשות מעשה טוב ולעזור
למישהו שנקלע לצרה. תוכנית אינטראקטיבית, שמשתפת את הקטנים בבית, ובכל פרק דורה מלמדת את הילדים מילים באנגלית.

המכשולים שמציב בפניה חטפני, הרשע, ומדגימה איך כוח רצון הכרחי בדרך להשגת המטרה כמו גם חברות, נאמנות, עבודת צוות ויצירתיות. וכאמור, זו הזדמנות לשמוע את בני השלוש ממלמלים "good morning" ו-"happy birthday".
נקודה למחשבה: דורה היא מעין תום בוי, הרפתקנית ובעלת יכולת מנהיגות. פמיניזם מקסים, נטול נצנצים ופנטזיות רומנטיות.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "הסדרה נכנסת לנישה של לימוד אנגלית, אבל היא לא באמת מצליחה ללמד. לעומת זאת אפשר ללמוד מהסדרה גישה נכונה למשימות ולפתרון בעיות, וכוחה של הסדרה בזה שהיא הופכת את הצופה הקטן מפאסיבי לאקטיבי. החיסרון הבולט - הפורמט לא משתנה, ולילדים נמאס די מהר, מה עוד שהיא שובה בעיקר את לב הבנות".
הופ / 42 ב"יס", 77 ב"הוט", קהל יעד: 7-3, אורך כל פרק: 24 דקות.
מה רואים: בוב הבנאי הוא דמות חינוכית ויעילה, שמגלה דבקות במטרה. בכל פרק מוטלת עליו משימת תיקון, והוא מצליח לעמוד בה בעזרת שיתוף פעולה מצד אנשי הצוות שלו ויצירתיות. את התיקונים הוא מבצע עבור ילדים שזקוקים לעזרתו, והוא לומד בסבלנות על הטעויות שעשו ומדריך אותם כיצד לפתור אותן.
כל פרק מתחיל בשיר הנושא, שהפך למנטרה: "בוב הבנאי יצליח לתקן?", וכולם עונים: "כן, כן, כן".
למה כדאי: הקניית ערכים כמו עבודת צוות, שיתוף פעולה, דבקות במטרה, העובדה שלכל בעיה יש פתרון בעזרת הכלים הנכונים, סוף מעשה במחשבה תחילה, סבלנות ותמיכה לזולת.
נקודה למחשבה: אשתו של בוב מייצגת דמות נשית לא סטריאוטיפית, "הנדימנית" לא פחות מוכשרת ממנו.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "תוכנית חמודה, נמנית בז'אנר תוכניות הג'נדר שפונה יותר לבנים. חשוב
לזכור שכדי שהקטנים ילמדו משהו מהסדרה נדרש תיווך של ההורים, משום שהצופים הרכים לא מבינים את המשל והנמשל, ובאופן אינטואיטיבי הם לא יצליחו לקלוט מה קורה. אגב, נחמד מאוד שחלק מדמויות כלי העבודה הכבדים הן נשיות".
הופ, 42 ב"יס", 77 ב"הוט", קהל יעד: 7-3, אורך כל פרק: רבע שעה
מה רואים: הדמויות המוכרות שמתגוררות ברחוב סומסום (ברוש, אביגיל, אופניק ועוד) מביאות איתן
למפגש הבינאישי מטען תרבותי מגוון ובגובה העיניים של הילדים. בכל פרק יש סיפור דרמתי, שיחות עם ילדים מרחבי העולם ואירוח אמנים.

נקודה למחשבה: בעונה החדשה, שתוקרן בדצמבר, תצורף דמות נכה היושבת בכיסא גלגלים, עוד צעד חשוב לקבלת השונה.דבר המומחה: ד"ר יואלס - "התוכנית מתמודדת נפלא עם כל הנושא הרחב של רגשות, מארחת ילדים שמדברים על רגשותיהם, מגישה חידון רגשות ועוד, וכן מלמדת את הילדים שהשונה הוא חלק מאיתנו".
ערוץ הילדים, 46 ב"יס", 80 ב"הוט", קהל יעד: 12-6, אורך כל פרק 30 דקות.
מה רואים: בן הוא ילד בן 10, רגיל לחלוטין, שיצא לחופשת קיץ עם סבא מקס ובת דודתו ומצא
שעון יד ששינה את עולמו - שעון חייזרים, בעל כוחות מופלאים, המאפשר לו להפוך ליצורים מפלצתיים וחזקים במיוחד ולהגן על העולם מפני דמויות נבזיות.
למה לא כדאי: אם אתם מעוניינים להקטין את מינון שעות הצפייה בסדרות שיש בהן אלימות, זה המקום. הפרקים רוויי מכות, יריות ומה לא.
נקודה למחשבה: יש בכל זאת עניין נחמד - למרות כוחות העל שלו פונה בן לסבא ולבת הדודה כדי שיתמכו בו.
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "יש אסכולה שטוענת שכשילד נחשף למאבק בין הטובים והרעים ובסופו הטוב מנצח, זה מסייע לתהליך עידון התוקפנות שלו. אבל תלוי במינון החשיפה. ובמינון גבוה זה רע. סף הסובלנות לאלימות עולה, והילדים כבר לא מזדעזעים משום דבר."לכאורה, יש כאן סיפור של הטובים נגד הרעים, אבל העולם מוצג בשחור-לבן, ללא החלקים האפורים, כמות האלימות היא ללא תוחלת וסתמית, והמסר שעובר הוא 'אם מישהו לא מוצא חן בעינינו, בואו ניקח טיל ונפוצץ אותו'. אין ניסיון של הידברות או ניהול מו"מ. מומלץ להורים לצפות יחד עם הילדים בפרק אחד
ולהבהיר שזו אינה המציאות ולא כך פותרים בעיות".
ערוץ הילדים / 46 ב"יס", קהל היעד: 7 +, אורך פרק: 25 דקות.
מה רואים: בלום היא פיה בבית ספר לפיות, אלפיה. היא מתחברת לשלוש פיות, ויחד הן מקימות את
"מועדון וינקס" שנלחם ברשע.
למה לא כדאי: קהל היעד הצופה בסדרה בדבקות מורכב בעיקר מילדות בתחילת בית ספר יסודי, שמעריצות את הפיות בעלות הגוף המושלם, הביגוד המינימלי ונעלי העקב, שתוהות אם בן זוגן לדייט ינשק אותן.
נקודה למחשבה: מדוע כל הבנות שמצילות את העולם צריכות גוף מושלם ובגדים שמשפריצים סקס לכל עבר? האם זה משום שרוב המאיירים הם גברים?
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "אין כאן כל מסר חינוכי, בדרך כלל הסיפור נע בין הקצוות של הטוב והרע, סדרה מאוד שטחית. מומלץ לצפות יחד עם הבנות בפרק אחד ולהסביר שבמציאות יש כל מיני גוונים, והיא אינה דומה לזו שמוצגת כאן".
ניקלאודיון / ערוץ 47, קהל יעד: 6 פלוס, כל פרק מורכב משני פרקים של 11 דקות כל אחד.
מה רואים: בוב הוא ספוג ים מלבני וצהוב, שמתגורר בעיר תת-מימית, ויחד עם חבריו, סקווידוויד ופטריק, הוא נקלע שלא במתכוון לכל מיני צרות ובעיות.
למה לא כדאי: הומור שחור ומטורף, סיטואציות מופרכות, התייחסות לערכים חשובים כמו חברות, עבודה ונאמנות בטון סרקסטי ומרושע, דמויות שמדברות בצורה אלימה וצווחנית ושימוש בקללות נוסח "דפוק", "אידיוט" ועוד.

דבר המומחה: ד"ר יואלס - "מתאים רק לילדים בוגרים, שמבינים הומור ציני מתוחכם הדורש חשיבה מופשטת ויכולת להתבונן מהצד על סיטואציות מורכבות".
ערוץ הילדים, 46 ב"יס", 80 ב"הוט", קהל יעד: 12-6, אורך כל פרק 24 דקות.
מה רואים: גיבורי הסדרה נלחמים בעזרת מפלצות אכזריות במטרה להציל את העולם, תוך שימוש באסטרטגיה, קלפים וכדורים - לכל כדור או קלף יש כוח שונה. המטרה היא לאסוף כמות גדולה יותר של כדורים וקלפים ולנצח בכל הקרבות.
למה לא כדאי: משום שמעבר לתוכן הלעוס של ילדים ויצורים שמצילים את העולם באמצעות אלימות ומלחמות (שבני שש-שבע עדיין לא להיחשף לחוויות האלה), הרי שהסדרה קודם כל נוצרה לשם מסחור טהור. נכון, כמעט כל סדרה גורפת את הקופה ממכירות מוצרים נלווים אלא שבמקרה הזה השיווק אגרסיבי וצורם.
נקודה למחשבה: לדן, גיבור הסדרה, יש מטרה אחת - להיות שחקן מספר אחת של הבאקוגן. הוא כל כך נחוש להשיג את התואר הנכסף, שהוא לא נשמע לא להוריו ולא למוריו. האם זה המודל החינוכי שלנו? מעבר לזה, יש שתי דמויות נשיות - רונו וג'ולי - שתפקידן העיקרי להעריץ את דן ולריב עליו ביניהן. האם זה מודל ראוי להערכה?
דבר המומחה: ד"ר יואלס - "מעבר לביקורת על התכנים הלעוסים, מומלץ לדבר עם הילדים על הקשר בין בידור לשיווק, ולשאול אותם אם התוכנית הייתה מעניינת אותם גם ללא כל האביזרים הנלווים".