אי הנשים המקסיקני: איסלה מוחרס
אי קטנטן במקסיקו מציע חופים קסומים לרביצה, אך גם שחיה עם כרישים, טעימת 150 סוגים שונים של טקילה וביקור באחוזה מפוארת שבעליה קיבל מצעירה יפה שיעור על אהבה ומוות
ביקור באי יכול להתפרש לאורך שבוע שלם של רביצה על החוף, או להוות גיחה קצרה כחלק מטיול באזור יוקטן. אורכו של האי הוא 7 ק"מ, ורוחבו פחות מקילומטר אחד בלבד. בשל כך אפשר להספיק לראות את מרבית האטרקציות שבו ביום אחד. דרכי ההתניידות הנוחות ביותר באי הן ברכבי גולף, טוסטוסים או אופניים, אותם ניתן להשכיר באזור בו יורדים מהמעבורת. גם מוניות הן אופציה זולה למדי, ובבנוסף קיים קו אוטובוס מעגלי שמקיף את האי.
איסלה מוחרס מתוחם כולו בחופים בעלי חולות לבנים ועצי דקל, ובכולם ניתן לשכור שנורקלים או קיאקים. באזור הצפוני, בו מתרכזים רוב בתי המלון ואליו מגיעות המעבורות מקנקון והסביבה, נמצא החוף הצפוני (Playa Norte), העמוס למדי. במקום מתקיימים שיעורי יוגה על רקע מים רגועים, שמגיעים עד גובה המותן, כך שגם ילדים יכולים להשתכשך בהם.
במערב האי נמצאים שאר החופים, הפונים למפרץ מוחרס, ביניהם: Playa Tiburon ו-Playa Lancheros שמציעים שחיה עם כרישים בלתי מזיקים, הסגורים במכלאות תת ימיות. גם לאורך החוף המערבי המים רדודים ורגועים, אבל מדרון קרקע האוקינוס תלול יחסית ולכן לא כדאי להתרחק יותר מדי מהחוף. בערב משתנה אופי הבילויים וב-Playa Lancheros אפשר למצוא, למשל, מופעים קובניים וארוחות מסורתיות. בדרום האי, החוף מסופח לפארק לאומי אליו ניתן להיכנס בתשלום.
כמו אזור יוקטן כולו, גם איסלה מוחרס לא יאכזב חובבי היסטוריה ומיתולוגיה. האי היה מקודש לאלת הפריון והבריאות הקדומה של בני המאיה, ואחת הגרסאות טוענת שמקור שמו הוא בנשות המאיה שהיו מגיעות לאי, כדי שאלת הפריון תשפיע מטובה עליהן.
בקצה הדרומי של האי, על צוק גבוה, ממוקמים השרידים המזרחיים ביותר של תרבות המאיה במקסיקו כולה. ההשערות הן שהמבנה שימש לפולחן שמש כלשהו, לתצפית או בתור מגדלור. המבנה נהרס בחלקו ושוחזר מספר פעמים – אחת מהן בעקבות ההוריקן וילמה בשנת 98'. למעט העניין ההיסטורי, הנוף מהצוק מרהיב ביופיו וניתן לרדת מהאתר אל החוף. בכניסה לאתר יש בר קטן ונחמד וכמה מסעדות לא יקרות.
צמוד למתחם שרידי המאיה שוכן פארק גרפון (El Garrafón National Park), ואפשר לראות אותו כשעולים להתרשם משרידי המאיה, או כשמטפסים למגדלור החדש שממוקם בסמוך. בפארק, שכולל רצועת חוף קריבית ושונית טבעית מרהיבה, אפשר להעביר בקלות שלוש שעות. עומקם של מי הטורקיז הוא 4 מטר וניתן לצלול עם שנורקל שמושכר במקום כדי להתרשם מהשונית ומאוכלוסיית החי האופיינית לה. ניתן גם להתמסר לפעילויות ספורטיביות יותר: חתירה בקיאקים, שחיה עם דולפינים וגלישת אומגה מגובה שלושים מטר למים. במקום יש מסעדה, בר מיצים וחנות מזכרות לא זולה. כרטיס כניסה לפארק כולל כניסה למתחם שרידי המאיה ולגן פסלים נאה בסמוך לו.
אם מצפינים משם לאזורי החוף של Playa Tiburon ו-Playa Lancheros אפשר למצוא את המנה הזולה והטעימה ביותר שאפשר להשיג באיסלה מוחרס – אוכל רחוב מקסיקני, טרי-טרי, שנקרא Tiken-xic – דג מטוגן. זהו דג שנשלף ישירות מהים, נחצה לשניים כמו פילה, מנוקה, מתובל יפה וצלוי על האש. המנה מוגשת במסעדות בכל רחבי האי, אבל בשני חופים אלה מתרכזים המקומות העממיים יותר שמציעים גירסה טרייה, פשוטה, זולה יותר ולא פחות טעימה.
מזרחית ל- Playa Lancheros, נמצאת אחוזת מונדקה (Hacienda Mundaca) ואין מקומי אחד שלא מכיר את הסיפור הטראגי שמאחוריה. פרמין מונדקה, בעל האחוזה, היה סוחר עבדים ושודד ים ידוע לשמצה, שהפך מחצית מהאי השליו איסלה מוחרס, שהכיל את פאר יצירת בני המאיה, לאימפריה פרטית קטנה משלו – ולא בחל במעשי הרס, ביזה וגרוע מכך.
התאהבותו הפתאומית והאובססיבית בצעירה ברונטית בת האי גרמה לו לחזור בתשובה ממעשיו הרעים, והוא בנה לכבודה קשתות ושערים בשטח אחוזתו, על מנת שתוכל לבוא לזרועותיו בכבוד הראוי. הברונטית, שהייתה צעירה ממנו בארבעים שנה כמעט, בחרה להתחתן עם בן גילה, ומונדקה השתגע ומת תוך זמן קצר בבדידות, משיברון לב.
הסיפור הרומנטי לא איחר להוליד תעשייה מקומית של טקסי חתונות שמתקיימים בשרידי אחוזת הפאר, שמעידה אהבת אמת מהי. מלבד השרידים הרומנטיים שכוללים קשתות, גנים ומספר חדרים, במקום פועל גן חיות קטן עם תנינים, קופיפים, איגואנות, חזירי בר, נחשים ויגואר אחד. את קברו הריק משום מה של מונדקה אפשר לראות בבית הקברות המקומי, כשמעליו הכתובת הנואשת: כמו שאת, אני הייתי - כמו שאני, את תהיי.
במרחק לא גדול אפשר למצוא את חוות הצבים (Tortugranja). צבי המים, מסתבר, נמצאים בסכנת הכחדה, והרשויות החליטו לעשות מעשה: החווה מאפשרת לצבים תועים וקטנים לגדול ולהתפתח בביטחה, ולחזור לחבריהם הבוגרים.
בכניסה יש קופה קטנה ואפשר לתרום כסף נוסף, למעט עלות הכניסה, להצלת הצבים. ניתן גם לקנות אוכל מיוחד ולהאכיל את הצבים, אבל אסור לגעת בהם או להרים אותם. במקום יש צוות שדובר מעט אנגלית ובעיקר ספרדית, שעונה באדיבות על שאלות.
בשדרה הראשית Rueda Medina, שנמתחת מהצפון עד הדרום כמעט, וגם לאורך החופים, אפשר למצוא אוכל טוב ומשהו לשתות. צריך פשוט להיכנס למסעדה, בר רגיל, בר מיצים או בית קפה – כל אלה מצויים ובשפע על פני האי הקטן, ונסגרים באזור 22:00 בלילה. מי שלא אוהב מקריות יכול לבנות על La Adelita – פאב מקומי שמחזיק לא פחות מ- 150 סוגי טקילות, ובנוסף מציע לאניני הטעם קוקטיילים רבים אחרים, עם פחות אחוזי אלכוהול.
בילויים הם עניין אחר. המועדון הרציני היחיד באי הוא ה- Nitrox Club, שמושך תיירים ומקומיים כאחד, שלא רוצים להגביל את עצמם למעבורת האחרונה בחזרה מקנקון. בימי רביעי רוקדים בנייטרוקס סלסה, ובסוף השבוע – דיסקו, טכנו, האוס וכל מה שמקובל במועדונים. זה לא דומה לקרחנות שהולכות ביבשת, במרחק מעבורת הלוך-חזור, אבל מספק בהחלט את האווירה המתאימה.
המידע באדיבות מדריך עבודה במקסיקו – אתר Maka
נא להמתין לטעינת התגובות
