גרושות כמו חדשות: מפגש הדיוות
החורף אתם מקבלים הזדמנות להציץ לשיחת הבנות האולטימטיבית. אורנה דץ, מיכל אמדורסקי ושרון חזיז מתכוננות למנאז' א־טרואה על המסך שלכם ופותחות פה גדול על הכול - מסקס דרך גירושים ועד תופעת הקוגריות
דץ: "ככה היא, מיכל. דרמות, דרמות. אבל זה טוב. זה הופך אותנו לשגרתיות כאלו. אני ושרון יותר מתחברות במזלות. אני שור עם סרטן, ומיכל היא דגים עם אופק בתולה - שזה קיצוניות מטורפת." אמדורסקי: "אל תעופו עליי! לא הביאו לי הביתה מים מינרליים היום."
חזיז: "אנחנו באמת משעממות לידה."
אמדורסקי: "אין לי זין לזה."
דץ: "באמת? דווקא חשבתי שראיתי ניצנים של ביצים."
סטפ רייט אין, ליידיז אנד ג'נטלמן, למופע המשותף של אמדורסקי, דץ וחזיז, קרקס מילולי בו משמשים בערבוביה זכרים, מיסטיקה, סושי, מוזיקה, דיונים וזיונים. משונה, אבל הדינמיקה העסיסית שנוצרת במנאז' א־טרואה הזה, בצהרי יום חול במסעדת "סושי סמבה," נראית להן טבעית לחלוטין. החל מ־17 בינואר הטרויקה הזו תתמקם באולפן השקוף של ערוץ ,24 כחלק משידורי החורף, ותחמם לכם את הקרביים ברצועת צהריים שהשראתה היא תוכנית הנשים האמריקאית .The View בתפריט: שיחה על אקטואליה, לייף סטייל, זוגיות והרבה מוזיקה. ובמילים אחרות, בין השלוש האלו, זמרות ואמניות פינג־פונג מילולי, הכול הולך: ממין אנאלי ועד גלעד שליט. רק תנו להן נושא ותראו איך הן עושות ממנו יופי של קומבינציית סושי.
האמת? בתיאוריה, פאנל של שלוש הפיגורות הנ"ל נראה כמו זיווג של ניגודים. דץ, ,44 היא זמרת ותיקה עם שבע נשמות, מנחת טלוויזיה ("המהפך," "המראה,(" טייקון קלטות ילדים ואף שחקנית בטלנובלה "חשופים. על הדרך, היא גם הפכה לאייקון אופנה לאמצע הדרך. מיינסטרים נעים, ובכלל, אישה שמשדרת יציבות ואמינות. אמדורסקי, ,34 לעומתה, היא נסיכת פופ וטראש בהתאמה. היא עשתה להיטים, הופעות, הצגות ")אני מוריס ואשתו של הרמטכ"ל" ומגוון הצגות ילדים) ועד לאחרונה עשתה גם את השחקן הצעיר ממנה בעשור, יהודה נהרי. אם יש קוגרית ישראלית, זו אמדורסקי, והיא מאבזרת את הלוק עם פה ג'ורה ודעתנות מרירה לעתים ")אני חופשי במרמריס. כבר שנים.(" חזיז, ,40 היא היחידה בין השלוש שכבר הספיקה להינשא פעם שנייה (השתיים האחרות ניהלו גירושים
שלושתן נראות מצוין, ניהלו משברים בתקשורת, יודעות לשיר, נערצות על ידי הומואים, אבל מעבר לזה, לא נראה שיש להן ממש משהו במשותף. מנגד, אולי זו הסיבה שהדינמיקה ביניהן היא אחד הדברים המענגים שייראו על מסך הטלוויזיה שלכם החורף. גם בשיחה הזו, לכל אחת יש את הפוזיציה שלה. אמדורסקי היא הפרובוקציה, דץ היא זו שמאזנת ומנחמת, וחזיז עוטפת את עסקת החבילה בתובנות שנעות בין הרוחני לפילוסופי. בינתיים, זה עובד להן יופי. "ביום שהצטלמנו אמרתי לעצמי כמה אנחנו שונות, אבל הסכמתי לעשות את התוכנית בגלל השילוב בינינו," אומרת דץ. "בגלל שזה אי של שפיות במקצוע המחורבן הזה שלנו. וגם כי יש להן מה להגיד."
שלושה אגואים. שלוש זמרות. אין חיכוכים? מלחמות?
דץ: "זה מה שיפה. אף אחת לא גונבת פוקוס. כל אחת יודעת את מקומה בתוך השלישייה הזאת. בהרכב הנוכחי אין שום בעיה. לפחות בינתיים. אנחנו שוקולד מנטה מסטיק."
חזיז: "אז אני ירדנה."
דץ: "אז מי אני"?
חזיז: "לאה לופטין."
דץ: "ומה נשאר למיכל, רותי הולצמן"?
אמדורסקי: "אין לי בעיה. תוך חודשיים אנחנו לא מדברות."
חזיז: "עדיין אין ממש טייפ קאסט. בינתיים אני הסקרנית, אורנה היא האימהית, השקולה. מיכל היא זאת שיוצאים איתה כשרוצים להיות פרועים. אורנה היא זו שארצה לבוא אליה כשאני עצובה, שהיא תעשה לי מרק. יש בה משהו נורא אימהי, יודע, עם תובנות."
שמעתי שאת סקרנית, ששאלת את מיכל איך אסף במיטה.
חזיז: "אמרתי שאסף מאוד נחשק כבר שנים. רציתי שתספר לנו ממקור ראשון. היא אמרה שהוא לא רע דווקא. פרגנה. אבל באמת ששתיהן הפתיעו אותי בפיילוט. הן לא שטחיות כמו שחשבתי."
דץ: "לא פוסטמות."
איך בכלל הכרתן?
דץ: "שרון, למשל, הייתה זמרת הליווי שלי ושל משה באירוויזיון, בשיר "קופידון." היא הייתה לפני גיוס ואני הייתי בת .22 לא היינו ממש חברות במהלך השנים, אבל נפגשנו. כמה ימים לפני שביקשו שנעשה פיילוט לתוכנית שמעתי שיר חדש שלה, נורא יפה וסימסתי לה. סוג של קארמה." (דץ וחזיז שרות את "קופידון." אמדורסקי חוטפת כלבת.(
אמדורסקי: "מרגש."
דץ: "וגם את מיכל אני מכירה מהאירוויזיון. אני הנחיתי, והיא הפסיקה לשיר באמצע."
אמדורסקי: "נו, לא עבדו לי המוניטורים. נראה לך שאני אשיר ככה."?
דץ: "אבל היית לבושה מהמם. מה חשבתי? שהיא דיווה. רק דיוות עושות דברים כאלה. גם היום אני חושבת שהיא דיווה."
אמדורסקי:’ "לבשתי חליפת חלל של פנינה טורנה. ולמה דיווה? בולשיט! דיווה בפארש."
נסו להגדיר את השוני ביניכן.
חזיז: "מה שקרה בפיילוט היה בעיקר חיבור. זה זרם ויכולנו לשבת ולקשקש וללרלר. לי, למשל, היה תמיד חשוב להתנחמד ובמיכל יש משהו דוגרי. לפעמים זה יכול לפגוע, אבל היא נורא אמיתית. בפעם הראשונה שפגשתי אותה פחדתי ממנה. היא נראתה לי... אמאל'ה."!
דץ: "לכל אחת יש את החבילה שלה. האטיטיוד של מיכל לחיים, שונה משלי. היא יותר אמיצה. אסרטיבית. ממוקדת. לי מאוד חשוב לי להיות נחמדה ולרצות אנשים, שלא יגידו עליי דברים רעים. אבל מיכל התמתנה קצת. היא נהייתה אמא."
אמדורסקי: "לא קשור לאמא. התבגרתי. הייתי בת 20 ועכשיו אני בת .34 אכלתי הרבה חרא ממה שיצא מהפה שלי. בואי נגיד שמבין שלושתינו, אני הגבר. מה שדומה אצלי ואצל אורנה זה הכנות. ושלושתנו בנות .12 מפגרות. אבל הכי קטע? שאורנה אומרת שהיא הכי תמימה ונאיבית, אבל היא הכי לא."
דץ: "אני לא תמימה ולא נאיבית בכלל. איפה זה מתבטא? בכנות, באסרטיביות. בציניות. ואני אומרת מה שאני חושבת. ואני נורא אוהבת לקלל. בכביש. רק בודקת שאין שם איזה ילד במושב האחורי. מיכל, מה זה לחשוב כמו גבר? לדפוק מסמר בקיר? גם את זה אני יודעת."
אמדורסקי: "לא, אני חושבת כמו גברים. הכל דוגרי."
חזיז: "גם אני קצת גבר."
אמדורסקי: "גבר נשי."
חזיז: "אני חייבת להגיד על מיכל שיש סביבה עוול תדמיתי. היא בחורה טובה. ברצינות, יש לה לב טוב. ואנשים חושבים שהיא ביצ'ית."
אמדורסקי: "הביצ'יות הזו נובעת מהדוגריות שלי." דץ: "והלוק. הטון דיבור שלך."
אמדורסקי: "כי אין לי סבלנות."
דץ: "אבל מה שהכי הפתיע אותי במיכל זה שהיא נורא משפחתית."
מיכל, יש מצב שאת מעמידה סירים?
אמדורסקי: "תגידי, נראה לך שיש לי זמן לבשל? אני משפחתית, אבל משפחתית שצריכה לפרנס את הבית. אנחנו לא אימהות שיושבות ומבשלות כל הזמן.”
דץ: "אני אשמח לאכול ממטעמיה של מיכל."
אמדורסקי: "אני עושה צ'ולנט של החיים." דץ: "טוב, מה זה צ'ולנט? לוקחים הכול ביחד, מכניסים לתנור."
אמדורסקי: "לא, זה עם קישקע. ואני עושה כרוב ממולא הונגרי הכי טוב. וזה שעות עבודה, אני משקיעה."
אורנה ומיכל סבלו מאותה בעיה תדמיתית. תויגתן בתור הפנים, והבן זוג היה היזם או המוזיקאי המוכשר. זה לא עוול?
דץ: "אבל ככה זה. ולכי תסבירי שאין קשר בין מה שחושבים עלייך לבין המציאות. נהיה לי חם מעצבים! למזלי, היה את הקטע של היא יפה ולא חכמה, ואז הגיעו תוכניות טלוויזיה שהוכיחו שאני חכמה, שאני יודעת להצחיק. גילו אותי מחדש. אני ודץ היינו מתוקים וחמודים במיינסטרים. כיום אני עושה דברים שחושפים איכויות אחרות. פתאום עשיתי תקליט לבד. פעם ראשונה שאמרו שאני שרה טוב. קיבלתי לגיטימציה."
אמדורסקי: "אין מה לעשות: אורנה צריכה לצאת מהצל הזה של דץ ולבנות את עצמה. וזה ייקח לה זמן. החוכמה במקצוע בעיניי היא להישאר תמיד בתודעה, ולראות גם את כל האנשים האלו שעלו וירדו, שנפלו אחרי 15 דקות. אנחנו כבר שנים בשוק הזה, וזה שוק מגעיל וקשה. שלושתנו מחזיקות בו מעמד. זה מקצוע אכזרי, במיוחד לנשים, ובמיוחד למתבגרות.”
חזיז: "אין הרבה אנשים אמיתיים במקצוע הזה. הוא מלא באנשים עם אגו ומניפולציות. זה נורא מאכזב."
דץ: "אבל את מבינה שאנחנו בנאיביות שלנו ובילדותיות ובתינוקיות האמנו לאנשים, אז הנפילות נורא גדולות."
חזיז: "כשאת בעת צרה ולא מצליח לך, את רוצה ללכת לאנשים מהמקצוע שעברו את התהליכים האלה - ואז מסובבים לך את הגב. והופ, את עולה טיפה, ופתאום כולם שוב מחייכים אלייך. זה נורא מגעיל." אמדורסקי: "נשים שממשיכות בגיל מבוגר הופכות לפתטיות, וגברים לא."
דץ: "יש יותר סלחנות כלפי ההתבגרות של גברים."
אמדורסקי: "אני יודעת שיהיה רגע שבו אני לא אתעקש."
כדי לא לצאת פתטית?
"לא, גם בגלל הטקסטים שאני כותבת, שלא נראה לי שישתנו לעולם. אני אשאר במקצוע, אבל אני לא יודעת מה יקרה לי מבחינת הבמה. אני לא עולה עם נגנים, אלא עם רקדנים והרמות ורגליים."
דץ: "מה עם מדונה? היא בת ."51
אמדורסקי: "אבל אני בארץ. ואין לי את הכסף לכל הניתוחים שהיא עשתה."
חזיז: "מראיינת שאלה אותי על הסינגל החדש: 'לא נראה לך מוזר לעשות מוזיקת פופ בגיל ."?’40 אמדורסקי: "בולשיט! למה לא לשאול את ברי סחרוף: 'לא מפריע לך בגיל 50 לעשות ככה עם הראש ועם הדיסטורשן על הבמה? זה לא פתטי?' שאלה מטומטמת."
חזיז: "בואי נגיד שהעוגה כאן מתחלקת בקמצנות בין רוק לפופ." היית צריכה לשיר ים תיכוני.
חזיז: "לא יודעת לסלסל."
אמדורסקי: "איך את, תימן, לא יודעת לסלסל."?
חזיז: "תימן ומרוקו, ולא יודעת."
אמדורסקי: "אנשים לא יודעים, אבל הפרנסה העיקרית שלי היא הצגות ילדים. ואז אני יושבת וכותבת שיר כמו 'אני רוצה לחזור, עד שתבין אותי יכולתי כבר לגמור."'
חזיז: "אני כבר שנים עושה קריינויות לטלוויזיה. אתה צריך להיות סוג מאוד מסוים של אמן כדי להופיע הרבה בארץ. גם אמני רוק ופופ מצליחים בארץ לא מייצרים כמות הופעות שממש מספיקה לפרנס אותם."
דץ: "ובמיוחד כשאת לבד."
שתיים מכן גרושות מאנשים מאותו מקצוע. מה היה הכי קשה?
דץ: "אנחנו ממש עבדנו יחד. היינו צמד. וגירושים זה גם ככה ווג'ראס, אז במקרה שלנו עוד יותר. אני באמת לא חושבת שיש עוד מקרה דומה לשלנו. מה היה קשה? זה הדברים הקטנים. לפני שנה, בדירה מעפנה, הייתי במקלחת והטוש נשבר עליי. מצאתי את עצמי מתקלחת עם צינור, בשיא העולב. ואז התחלתי לבכות. אמרתי לעצמי: אני לא אחיה ככה. אני לא יכולה יותר. אני בן אדם שיכולים לדרוך עליו, אבל פתאום אני מקבלת את הג'ננה."
אמדורסקי: "כל פעם שמשהו התקלקל לי בבית, גם כשהייתי נשואה, הייתי מתקשרת לאבא שלי. לא לאסף. אחר כך הייתי עם יודה. כרגע הבדידות אוכלת לי את הראש. זה הכי קשה. אני בן אדם שלא בריא לו להיות לבד. התחתנתי בגיל .20 לא זוכרת מה זה להיות לבד."
דץ: "אני לא כל כך מאמינה לאנשים. די התאכזבתי מהם. בעקבות הגירושים, נגיד. היום אני פחות תמימה. אף פעם לא הייתי מאלה שחושפות את לבן. תמיד הייתי הכותל."
חזיז: "כי היא מזל שור."
אמדורסקי: "בגירושים, כשאני התפרקתי, כולם נעלמו. כי פתאום אני חלשה."
דץ: "נכון, פתאום אין שם אף אחד."
חזיז: "התובנה הכללית, לאו דווקא מהכיוון של גירושים, זה שבסופו של דבר אתה הולך לישון בלילה לבד. אף אחד לא יכול לעזור לך. ולפעמים זה מאוד מאכזב. כן."
אמדורסקי: "אני לא זוכרת איך הייתי לפני הנישואים. זה היה לי הכי טבעי להתחתן, הרגשתי הכי בוגרת, הכי בשלה. וכשהתגרשנו הייתי על הקרשים. בחרא. פוגשת את אורנה ובוכה, עם המשקפי שמש."
חזיז: "הרגע היחידי שאני זוכרת הוא שיצאתי עם תיק. בלי בגדים הוציאו אותי לרחוב, היאורה השליכו אותי, אבל לא עניין אותי כלום. פשוט נגמר ורציתי ללכת. בסוף הוא נתן לי לקחת כמה בגדים וזהו."
מה יש לכן? כאילו הכי עצמאיות וחזקות, אבל מה - מתחתנות בגיל .20
דץ: "נישואים זה ביטחון. בית. היום אני באה למערכת יחסים עם ביטחון משלי."
חזיז: "לי היה את החלום הזה עם השמלה והטקס. והתערבב אצלי הקטע של אהבה וסקס. חייתי בסרט. התגרשתי בגיל ."29
דץ: "אבל לא היו לה ילדים. זה ההבדל הגדול. כשאתה מתגרש בלי ילדים, זה כואב נורא, אבל כל אחד הולך לדרכו ואין שום דבר משותף. כשיש ילדים, יש לכם דבר משותף לנצח, אתה תמיד צריך להיות במערכת יחסים עם הגרוש שלך. זה לא קל. מיכל, תגידי, לא אומרים לך כל הזמן איך את לא חוזרת לשם המשפחה הראשון שלך."?
אמדורסקי: "אומרים ולא, אין מצב. קניתי את השם הזה. שילמתי עליו ביוקר. אכלתי ממנו חרא. זה השם שלי."
לומדים ליהנות מהלבד?
אמדורסקי: "מתברר שלי לא נחמד להיות לבד. ובשבת בבוקר, כשהילדות אצל אסף, זה הכי קשה. אני כל הזמן עם אנשים, קורעת את התחת, עובדת מהבוקר עד הלילה, רוצה לבוא לפינה שלי, לגבר שיחבק אותי."
דץ: "שיפנק אותי. שיגיד מילה טובה. חום ואהבה."
אבל איך תמצאי זוגיות? את כל הזמן מוקפת בהומואים.
אמדורסקי: "כל הגייז מתנקזים אליי. אור כחלון עכשיו ישן אצלי בבית. ליאון שניידרובסקי בא אליי לראות 'האח הגדול.' בשבוע שעבר פשוט ראיתי התנחלות המונית בסלון שלי של אוהבי בולבולים וצעקתי לאלוהים 'איך אני אמצא גבר ככה.'? אני מקווה שזה יקרה."
דץ: "למדתי ליהנות מהלבד, אבל אני בן אדם סתגלן. בהתחלה היה לי נורא קשה. מגיל 20 הייתי נשואה, עזבתי את הבית של ההורים שלי לבית של הבעל שלי ו־21 שנה בניתי איתו הכול ביחד. הייתי צריכה להמציא את עצמי."
אמדורסקי: "אבל דץ יוצאת עם מיליונר. בואו נדבר רגע בכתבה על דץ. באמת! דץ, הוא היה הראשון שלך? כאילו, לא הבעל הראשון. הראשון במיטה."
דץ: "את רואה, אמדורסקי? על דברים כאלה אני לא מדברת."
ולמה צוחקים עלייך שאת יוצאת עם מיליונר?
חזיז: "לא צוחקים. מקנאים."
אמדורסקי: "למה לי זה לא יכול לקרות."?
דץ: "אני במערכת יחסים כמה חודשים. אם הוא מיליונר, מיכל? בטח, הוא גם נותן לי משכורת של מיליון שקל בחודש. ברצינות, לא בדקתי את חשבון הבנק שלו. הייתה בינינו כימיה. הוא חכם והוא מצחיק. אלה דברים שאני נמשכת אליהם בגבר. אבל היום חשובים לי הרצונות שלי ביחסים. ולהתקדם לאט לאט. והדברים הקטנים."
מיכל סיימה זוגיות עם בחור בן .24 בואו נדבר לרגע על המונח קוגרית.
דץ: "ליהודה היה תפקיד אצל מיכל, להרים אותה מהקרשים. לי צעירים לא עושים את זה. אני אוהבת שגבר הוא חכם. יש משהו בילדים שהוא נורא נחמד, אבל הוא לא מושך אותי."
חזיז: "וזה צריך להיות מישהו מפותח. למשל, עם שיערות על החזה."
וכשקוראים לך קוגרית?
דץ: "הבנתי שזו מחמאה. כל הכבוד למיכל. זה עניין של צורך ומשיכה. ואת יודעת, אם יבוא איזה מישהו, ילד, שיעשה לי את זה, אני לא אגיד לא. מה, אני יודעת מה יהיה? אין, 40 זה אחלה גיל. פעם חשבתי שמתים בו. הגעת לגיל הכי מהמם בעולם. במיוחד ברמה שלך מול עצמך. את עם הגוף שלך, עם הביטחון שלך כאישה."
חזיז: "והסקס אפיל. אבל אתמול מישהי בחנות כלבים אמרה לי שדורין אטיאס ירדה עליי רצח ואמרה על מה שלבשתי שמספיק עם הקומבינזונים. ששרון חזיז כבר בגיל הבלות. אי אפשר לנצח משטרות אופנה."
דץ: "שרון כוסית הורסת! ולמי אכפת? איזה גיל בלות."?
חזיז: "אבל אם אומרים שנראיתי טוב, אז זה בגלל השמלה, לא? בגלל שהיא החמיאה."
דץ: "אולי הם התכוונו שאת נראית טוב רק מעל הצוואר."
די, נו.
דץ: "ברצינות, שיגידו מה שרוצים. אם אתה בריא ואין לך בעיה נפשית, 40 זה אחלה גיל. מה שנשאר עכשיו, כשהילדים גדלו ויש להם חיים משלהם, זה פשוט לעשות פאן".
***
צילום: עידו איז'ק. סטיילינג: כדורי אלישר. איפור: רותי עדי שיער לירז אגם. ע. סטיילינג: ליאת אלמקייף. עיבוד תמונה: קרן סעד
חנויות: היה היה, בן יהודה ;72 קרן וולף, שבזי - 1 תל אביב; מרים, שוק הפשפשים, יפו; גולדי, שוק הפשפשים, יפו; רשת טופשופ
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם