המדריך לישראלי הסטלן בחו"ל
עבור אלפי תרמילאים היוצאים בחודשים אלה למזרח או לדרום אמריקה סמים הם חלק בלתי נפרד מהחוויה. עבור אחרים, טיול לאמסטרדם לא קשור בכלל לואן גוך. מה הם לוקחים לריאות, ומהו העונש הצפוי?
ומה עושים אותם חובבי סמים לא ספורים, כאשר הם טסים לחו"ל? הנתונים אינם מדוייקים, אך ההערכות מרמזות על החגיגה: בקרב התרמילאים הישראלים היוצאים בחודשים אלה לטיול הגדול - רובם למזרח אסיה ודרום אמריקה - צריכת סמים רווחת ביותר. לפי מחקרים שונים, מבין עשרות אלפי התרמילאים היוצאים לחו"ל בשנה, שיעור המשתמשים בסמים נע בין 70 ל-90 אחוז. שיעור זה כולל את המשתמשים במריחואנה לסוגיה, אך גם את אלה הצורכים סמים המוגדרים "קשים" - בעיקר אקסטזי לסוגיו, LSD, אופיום וקוקאין.

עבור תרמילאים רבים, בעיקר במזרח ובמיוחד בהודו, צריכת סמים אינה רק פעילות פנאי - היא הפכה כבר מזמן לסוג של תרבות. ה"סאטלה" הנוצרת ממריחואנה או ה"טריפ" של סמי ההזיה הם חלק מהטיול, חלק מחוויית החופש, ועבור אחדים - חלק מתהליך של למידה עצמית או של שיחרור מדפוסי חיים, חשיבה ורגש מוכרים.
ולצד ההנאות קיימות הסכנות: כ-2,000 מבין התרמילאים, בעיקר אלה שהתנסו בסמים הקשים יותר, נזקקים מדי שנה לטיפול נפשי בעקבות השימוש, וכמה מאות מהם אף חוזרים לישראל במצב פסיכוטי ונזקקים לאישפוז. סכנה נוספת שאליה נחשפים המטיילים צורכי הסמים היא, כמובן, רשויות החוק במדינות השונות. הענישה על סמים חמורה כמעט בכל מקום, ובמדינות המתפתחות מוטלים עונשי מאסר של שנים אפילו על תפיסת כמות קטנה לשימוש עצמי.
אילו סמים צורכים במדינות אליהן מטיילים הישראלים? איך משיגים אותם? כמה זה עולה, ומהו העונש הצפוי לנתפסים? המדריך המלא לפניכם.
הודו
הכי נפוץ: הסמים הנפוצים ביותר בהודו הם הג'ארס, חשיש הודי איכותי, והגאנג'ה, תערובת של עלי ופרחי מריחואנה. את שניהם מעשנים הטיילים הישראלים כאשר הם מגולגלים בנייר עישון, אך בעיקר בעזרת באנג או צ'ילום.
אבל אפשר למצוא גם: אופיום, הרואין.
הבאנג הוא כלי עישון המורכב מבקבוק המכיל מים, וצינור קצר. עישון הבאנג מתבצע על ידי הנחת תערובת הג'ארס בראש הצינור, ושאיפת העשן דרך פיית הבקבוק. על כן, כאשר תשמעו מטיילים בהודו מדברים רבות על "להוריד ראש", אל נא תיבהלו. מדובר על שאיפת "ראש" אחד של הבאנג, מה שמבטיח התמסטלות מהירה וחזקה, וגם כזו הנחשבת "בריאה" יותר שכן המעשן חוסך חלק מהחומרים שהיו מגיעים
הצ'ילום הוא כלי חלול ונאה למראה, מעין מקטרת שנועדה לעישון ג'ארס. כמות הצ'ילומים הנמכרים בדוכנים שבכפרים בהם מסתובבים ישראלים בהודו, בהנחה שלא כולם משמשים כמזכרות, עשויה להעיד על נפיצותו של כלי עישון זה.
בנוסף אפשר למצוא בהודו, כמובן, את האקסטזי בצורותיו השונות, פטריות הזיה, LSD, ואת ההמצאה המקומית: "באנג לאסי", הלוא הוא היוגורט המתקתק המוכר, שבמקום תוספת של מנגו או בננה שם בו המלצר באבו כמות נדיבה של סם, שאת מידת השפעתו תוכלו לגלות רק כשעה או יותר לאחר לגימת המשקה (ואז, גם את תתחרטו, זה כבר לא יעזור לכם).
איפה: שמועה אומרת שאחד מכל חמישה קבצנים בהודו הוא בעצם סוחר סמים. תעשו אתם את החישוב.
העונש: ברוב מדינות המזרח קובע החוק כי "כל המחזיק בסם – דינו כסוחר סמים". בהודו, מי שנתפס כשברשותו מעל 5 גרם חשיש מואשם ב"סחר בסמים", והעונש בהתאם - בין 10 ל-20 שנות מאסר, וגם קנס כספי גבוה. בנוסף, מהרגע שבו נעצרת ועד שתופיע בפני שופט יעברו בדרך כלל ימים ארוכים, אותם תבלה בבית מעצר דחוס, צפוף ולא הגייני במיוחד.
תאילנד
הכי נפוץ: מריחואנה לסוגיה.
אבל אפשר למצוא גם: אקסטזי ופטריות הזיה.
איפה: בצפון במדינה ניתן לשאול כל נהג מונית או טוקטוק, שיקשר אתכם בשמחה לדילר הקרוב. באיים בדרום תאילנד אין צורך לשאול, הסמים כבר יגיעו אליכם. כמו על כל דבר בתאילנד, גם על מחירי הסמים ניתן להתמקח.
העונש: העונש על החזקת מריחואנה "לשימוש עצמי", יכול להגיע עד ל-5 שנות מאסר. העונשים על סחר בסמים נעים בין 25 עד 100 שנים בכלא, או אפילו עונש מוות. לתשומת לבכם: לפני מספר חודשים נגזר על ישראלי המתגורר בעיר פאטאיה עונש של שנתיים ושמונה חודשי מאסר באשמת החזקת כמות קטנה של מריחואנה לשימוש עצמי.
הולנד
הכי נפוץ: המריחואנה לסוגיה - חשיש וגראס מרחבי העולם הגדול.
אבל אפשר למצוא גם: עוד סוגים של מריחואנה שעליהם לא שמעתם

איפה: המדיניות ההולנדית עוצמת עין לגבי השימוש בסמים קלים. למרות שאלה אינם חוקיים בהולנד,
המשטרה מתירה מכירה ושימוש בסמים קלים בכ-1,400 "קופי-שופס" הפזורים בעיר. בכל קופי-שופ תוכלו למצוא תפריט, שבו מגוון רחב של סוגי חשיש וגראס, לעתים אף ממויינים בהתאם לעוצמת ההתמסטלות אותה הם מציעים.
את הסמים ניתן לרכוש בתערובת לגילגול עצמי, או פשוט בצורת "ג'וינט" (סיגריה) מוכן לעישון. המחירים נעים בהתאם לאיכות וכמות הסם, ומומלץ לשאול את הצוות על מהות וחוזק הסם אותו אתם מעוניינים לרכוש. לקופי-שופס מותר למכור סמים בכמות של עד 5 גרם לאדם בלבד, כמות הנחשבת לשימוש אישי. הכניסה אליהם מותרת מגיל 18 ומעלה.
פטריות הזיה ניתן היה לרכוש בהולנד בעבר בחנויות מיוחדות ברחבי העיר, שאותן אפשר היה לזהות ללא כל קושי. בין התיאורים שהוצגו אז בחלונות הראווה לפטריות השונות: "תחושת ריחוף נעימה", "תובנות פסיכולוגיות מעמיקות" וגם "אם אתה רוצה לראות פיל ורוד - קח את זה!". כיום אסורה בעיקרון מכירת פטריות הזיה בהולנד. השאלה כעת היא עד כמה אתם אנשי עקרונות.
בהולנד נפוץ בקרב צעירים גם הסם המכונה אצלנו "סם האונס". סם זה, הקרוי גם "ליקוויד אקסטזי", התפרסם משום שבמינונים גבוהים הוא יוצר טישטוש ומאפשר לתוקפים לנצל מינית, בדרך כלל נשים. אך השימוש הנפוץ בסם זה בקרב הצעירים, מתברר, הוא דווקא במינונים נמוכים, אז גורם הסם גורם לתחושת אופוריה נעימה, שכן הוא מכיל כמה כימיקלים המעכבים את פירוק הדופמין במוח.
העונש: גם הסובלנות והליברליות של משטרת אמסטרדם לא תעזור למי שנתפס עם כמות הגדולה מהכמות המותרת לשימוש עצמי (5 גרם), והוא יאלץ לשלם קנס. עם הסמים הקשים יותר, אתם בבעיה חמורה בהרבה, והמשטרה בהחלט אוכפת את החוק.
ברזיל
הכי נפוץ: גראס וחשיש
אבל אפשר למצוא גם: הכל מהכל
איפה: בריו דה ז'נרו ניתן למצוא סמים כמעט בכל מקום, בעיקר ב"פבלות" -שכונות העוני והמהגרים, אך גם אצל מוכרי הבאסטות בים.
העונש: העונש המינימלי בברזיל על החזקת כמות מזערית של סם נע בין 3-4 שנות מאסר. במקרה של החזקת כמות גדולה של סם עשוי העונש להגיע עד ל-20 שנה. תנאי המאסר והמעצר קשים ביותר.
ארגנטינה
הכי נפוץ: גראס וחשיש
אבל אפשר למצוא גם: אקסטזי, פטריות הזיה, LSD
איפה: בפארקים, במסיבות רגאיי, בחוף הים, או אצל אנשים שעובדים בהוסטלים. לפי מביני דבר, לא תצטרכו להתאמץ יותר מדי בכדי למצוא.
העונש: החזקה של עד גרם אחד היא חוקית, אולם העונשים על גידול או סחר, גם בכמויות קטנות, כבדים מאוד.
לאוס
הכי נפוץ: גראס
אבל אפשר למצוא גם: פטריות הזיה, בין השאר על פיצות ובתוך שייקים.
איפה: שייקים ופיצות במסעדות, גראס ברחוב, בכניסה למסיבות, ובכל מקום אפשרי.
העונש: לפי אתר משרד החוץ של ישראל: סמים אינם חוקיים בלאוס. שימוש, אחזקה, מכירה או רכישת סמים הם אסורים ונחשבים עבירה חמורה ביותר בעיני השלטונות המקומיים. לנתפסים בעבירות סמים צפוי קנס גבוה ו/או משפט.
קמבודיה
הכי נפוץ: גראס וחשיש
אבל אפשר למצוא גם: אקסטזי
איפה: פחות ברחוב, יותר בכניסות לפאבים ולדוכני מזון. גם פה, לא צריך להתאמץ.
העונש: ישיבה ממושכת בכלא וקנס כספי.

קולומביה
הכי נפוץ: קוקאין
אבל אפשר למצוא גם: מכל הבא ליד
איפה: הישראלים נעזרים בדרך כלל בסוחרים ישראלים, שפועלים בתוך רשת משלהם.
העונש: העונש על החזקה לשימוש עצמי נע בין חודש ועד לשנת מאסר בנוסף לקנס כספי גבוה. לגבי גידול, העונש נע בין שנת מאסר ל-12 שנים, וקנס כספי שיכול להגיע עד ל-1,000 משכורות חודשיות מקומיות. העונש על סחר בסמים גם הוא קנס כספי וישיבה ממושכת בכלא הקולומביאני - חוויה שאינה מומלצת כלל וכלל.