רוקדת על כל החתונות: המעצבת גלית לוי מסתערת
המעצבת גלית לוי כובשת יעדים חדשים, מתחזקת את סטטוס הסלב ומעמידה את הנשמות הטובות בפינה. עכשיו היא משיקה חנות חדשה בדרום ת"א ואם תבקשו יפה, היא תסכים להחליף לביקיני
"כשעמדתי מול המראה בשירותים, שאלתי את עצמי למה אני צריכה את זה בכלל. אני נראית כמו סיד", היא אומרת ופותחת את חלוק המגבת שהשאיל לה אחד מעובדי ההפקה. "אם הייתי יודעת שבכל זאת אצטלם בבגד ים, אולי הייתי הולכת למכון בשבת ועושה גם מיטת שיזוף". העור החיוור של לוי, משוח בברונזר כמובן, סיפק בהחלט את גדודי הצלמים שהתקהלו לאורך המזח, וגם את עוברי האורח שהתקבצו מאחוריהם ושלפו את הסלולרי כדי לתעד את הבלונדינית השרועה על הסלעים. בגיל 38, כשמאחוריה 15 שנות פעילות כאחת ממעצבות שמלות הכלה והערב הנודעות בישראל, לוי מוכנה להצטלם גם בבגדים מינימליים כדי לרצות את התקשורת, אפילו בקור של 15 מעלות באחר הצהריים שמשי בחודש פברואר. "יחסי הציבור מתעקשים", היא מתנצלת. "בגלל שהדוגמנית מחו"ל, הם הזהירו אותי שלא יבואו לסקר את הצילומים אלא אם יבטיחו להם לראות אותי בבגד ים".
נראה שאת נהנית מזה.
"אני נהנית פחות. כיום אני מעדיפה להימנע מלהופיע במדורי רכילות, אלא אם הם מדורי רכילות עסקית. לא רוצה שיכתבו על החיים האישיים שלי, עם מי אני יוצאת ולאן. רק ביזנס, רק אופנה. נכון שבאתי מהרכילות הזולה, אבל פעם לא היה לי אכפת. הייתי הולכת לכל האירועים כי היה לי חשוב שיצלמו אותי, לא משנה אם זה למדור טוב או מדור רע. היום אני מקפידה להישאר בבית".
אל תתנו לבלונד המזויף להטעות אתכם, המטמורפוזה שכופה על עצמה לוי בשנים האחרונות נמצאת בשלבים מתקדמים. בשלוש השנים האחרונות היא הפכה לפרסונה שיווקית מחושבת וממולחת, במטרה להפוך את "בית גלית לוי" למותג לייף סטייל רחב, עם זיכיונות לבגדי ים בשיתוף חברת "אקספוז", קו לנז'רי יוקרתי שיושק בקיץ עם חברת "תפרון", ובעבר אף השקת קולקציית קז'ואל עם חברת ההלבשה H&O. אבל לוי מחפשת לכבוש עוד יעדים. על הכוונת: תחום המשקפיים והבישום. בינתיים, בספטמבר הקרוב היא תשיק בוטיק חדש פרוייקט G צמרת" בצפון תל אביב, ובחודש הבא תחנוך את "הלופט" -בית האופנה החדש בקומה השישית של "בית פנורמה" בדרום תל אביב.
ההודעה על סגירת הבוטיק בדיזנגוף והמעבר לחלל רחב ידיים בן אלף מ"ר בדרום העיר, הכו את התעשייה בתדהמה. מי
את מאמינה שהכלות יבואו אחרייך עד לדרום תל אביב?
"כבר עכשיו הן באות אחריי לרמת גן. היום זה לא כמו לפני עשר שנים. אף אחת לא גוררת את אימא שלה ומכתתת רגליים. יש אינטרנט, היא עושה חיפוש בגוגל, מוצאת שמלה שהיא אוהבת ומדפיסה אותה. הן באות אליי כי הן ראו שמלה, לא בגלל שאני בדיזנגוף. מבחינה תדמיתית, דיזנגוף לא התאים לי יותר. הוא נהיה כמו בסטה של כלות. היום אני ממצבת את עצמי הכי גבוה, הכי יקר, הכי הוט קוטור. ראיתי שיש מעצבים כמו ויוי בלאיש ומירה צבילינגר, שיושבים בדירות לא מרכזיות, ומה, לא באים אליהם? באים. בהתחלה חיפשתי ביפו העתיקה, לא בחצרות יפו, שזה מזעזע בעיניי, כולם שם אחד על השני (המתחרים דני מזרחי ופנינה טורנה ממוקמים שם האחד מול השני, א"י). רציתי מקום שבו אני אהיה לבד והחלטתי ללכת על 'בית פנורמה'. אני מעדיפה היום לעשות פחות כלות אבל כל אחת וי-איי-פי, וגם המחירים יעלו: אם הממוצע אצלי היום הוא בין 12-15 אלף, בלופט זה יהיה 15 אלף שקל ומעלה".
סוד ההצלחה של לוי הוא חידת הספינקס של תעשיית האופנה הישראלית. ללא השכלה פורמאלית באופנה, עם עודף ביטחון עצמי ושימוש בלתי מרוסן ביחסי ציבור - הפכה לוי למעצבת שמלות הכלה הפופולרית בישראל. אולי כי בניגוד לקולגות שלה, היא הצליחה לפצח את הגנום ממנו מורכבת הכלה הישראלית: הרבה דרמה, מעט מקוריות. אותה כלה שמוכנה לנסוע שלוש שעות באוטובוס מנהריה לתל אביב רק כדי לזכות במעט גלאם תוצרת לוי, שעבדה קשה על הסלבריטאיות שלה, בין השאר באמצעות תפירת שמלות כלה לכוכבות תוצרת הארץ כמו עופרה חזה, מלי לוי ופנינה רוזנבלום ושמלת האירוויזיון שתפרה לדנה אינטרנשיונל בשנת 1998, וכן באמצעות עיצוב תלבושות לשתי העונות הראשונות של "נולד לרקוד" ונתינת חסות לתחרות "מלכת היופי" במשך ארבע שנים.
בין ציוני הדרך הבולטים תוכלו למצוא את אפוד המגן בו הלבישה את מלכת היופי אילנית לוי לטקס מיס עולם בשנת 2001, באחת מתקופות הפיגועים הקשות בארץ; שמלת סטרפלס לבנה מצוירת בדמותם של יאסר ערפאת, ביל קלינטון ויצחק רבין, אותה לבשה נערת ישראל חגית רז בתחרות מיס יוניברס ב-1998; ושמלת מגן דוד שעיצבה למלכת היופי הערבייה רנא רסלאן, לתחרות מיס יוניברס 1999. אותה שמלה הייתה גם הפתח לריב המתוקשר של לוי עם הקולגה פנינה טורנה, שהזדעזעה מעל דפי העיתונים על הטעם הרע שהפגינה כשבחרה להלביש מלכת יופי ערבייה במגן דוד.
"זה הכול המצאות של עיתונאים", אומרת לוי השבוע. "אם ניפגש אני אומר לה שלום. לא היה בינינו מעולם סכסוך ואני מאחלת לה המון הצלחה".היא זכתה להמון פרסום כשהשתתפה ב"האח הגדול VIP". לי הציעו קודם, אבל לא הסכמתי בשום פנים ואופן. אני לא יכולה לעזוב את העסק שלי לשלושה חודשים. יש לי ילדה בת 13 שצריכה אותי. יש גבול לפרסום. אנשים שהלכו לתוכנית הזו חיפשו חשיפה בכל מחיר. אני לא רואה בפרסום הזה משהו טוב. כל מי שהלך לתוכנית הזו קיבל פרסום לחודש, חודשיים. החוכמה היא לשמור על הפרסום כבר 15 שנה כמוני".
מה שמבלבל הרבה אנשים. מה את קודם: מעצבת אופנה או סלבריטאית?
"בארץ יש לי שני כובעים: גלית לוי המעצבת, וגלית לוי, האדם מאחורי המותג. יש פה מישהו שאפשר לצלם אותו, לדבר איתו, לראיין אותו. יש חברות שקונות זיכיונות של בובת בראץ או בוב ספוג ומוכרות את זה כי יש לזה קטע, אבל אי אפשר לראיין את בוב ספוג. אין לזה ערך מוסף. ואני גם, לא יודעת, סוג של סלב".
בחודש הבא תצא לוי לבאקו, בירת אזרבייג'אן, שם הוזמנה להרים תצוגת אופנה מטעם שגרירות ישראל. בשלוש השנים האחרונות היא מרחיבה את עסקיה בחו"ל, הודות להצלחתה להשתחל לשבוע אופנת התפירה העילית האיטלקי "אלטה רומא", שם נחשפה למגוון קהלים חדשים ולהזמנות מבוטיקים באירופה ובארצות הברית. לפני מספר חודשים היא אף הוזמנה להציג בסורנטו שבאיטליה תצוגת אופנה משותפת עם המעצב הפלסטיני יליד שכם, ג'מאל טסלאק, ולאחרונה שבה מ"שבוע האמנות והאופנה" באוזבקיסטן, שארגנה בתו של נשיא המדינה, אשת החברה וזמרת הפופ גולנרה קרימוב ("בהתחלה פחדתי לנסוע, חשבתי שזו מדינת עולם שלישי ושיחטפו אותי") לוי שהתה במקום שבוע, התחככה במעצבי האופנה ולנטינו ואוסקר דה לה רנטה, ובזמר סטינג, שהוזמן להופעה פרטית אצל בת המלך.
התקשורת בארץ לא מפרגנת לצעד המשמעותי שעושה לוי כבית אופנה ישראלי יחיד שמציג באופן מסודר באחד מאירועי האופנה הבולטים באירופה, אולי כי אף אחד לא אוהב לפרגן לה. נבירה בארכיון מגלה כי רוב הכתבות המתפרסמות על פועלה מתעסקות כמעט בהכול למעט דבר אחד - הבגדים שהיא מעצבת: שמלות ערב פומפוזיות לישראלית הממוצעת שרוצה להסניף אבק כוכבים ולגעת ללילה בחלום ההוליוודי. "אם יש משהו שהיא יודעת לעשות הכי טוב זה לקחת בד, גרוע או איכותי ככל שיהיה, ולהרוס אותו עד צאת נשמתו בגזרה, בתפירה ובעיצוב איומים", צוטטה בעבר כתבת אופנה בכירה, מותירה אחריה אדמה חרוכה.
"אני דמות שנויה במחלוקת, אבל זה כי אנשים לא מכירים אותי", אומרת לוי. "לא יכתבו על תצוגה שלי ברומא, אבל על דו"ח חניה שאני מקבלת יכתבו עמוד שלם. בארץ לא אוהבים לפרגן, גם לא לדוגמניות. על מורן אטיאס כתבו רק אחרי שהיא התפרסמה בחו"ל, ועל בר רפאלי אף אחד לא השתין לפני שהיא יצאה עם לאונרדו דיקפריו, הרי הספידו אותה בגלל כל העניין המשפטי מול 'רנואר' וההשתמטות מהצבא. זו השיטה הקלה: להתפרסם דרך הבן זוג שלך. גם הילה נחשון הייתה דוגמנית כושלת עד שהיא התחתנה עם אסי דומב (ממנו כבר הספיקה להתגרש, א"י ) ותראה איפה היא היום".
לוי נמצאת כיום בזוגיות עליה היא מסרבת להרחיב את הדיבור, אבל מסבירה שהזוגיות מגיעה אצלה במקום השלישי, אחרי בתה ואחרי העסק. "הגבר האידיאלי הוא גבר שמפרגן, עם ביטחון עצמי, שלא תהיה לו בעיה עם ההצלחה שלי", היא נותנת קווים לדמותו. "החיים שלי מאוד דינמיים והוא צריך לדעת שהוא לא יהיה אף פעם במקום הראשון אצלי. יש הרבה גברים שמחפשים את האישה הקטנה. אני לא כזו. מצד שני, בלילה, אחרי יום עבודה, הייתי שמחה להיות האישה הקטנה שמתכרבלת עם הבן זוג על הספה. אבל למחרת בבוקר אני מסוגלת לא לענות לו לטלפון כל היום, כי אני אהיה עסוקה. לצערי, מעטים הגברים שמוכנים לקבל את זה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם