המלחמה הקרה: יש נשים שסובלות מסקס
יש נשים שבשבילן סקס זה עונש. הן מומחיות גדולות בזיוף אורגזמה ויש תנוחה שמאפיינת אותן - תנוחת 'העוף הקפוא'. אילנה שטוטלנד תפסה לשיחה חמה כמה נשים קרירות
- אילו תחושות לגבי סקס היו לך?
"הייתי עושה סקס כי צריך, לא הייתי נהנית מזה, וגם הייתי מוכנה רק לדברים סטנדרטיים מאוד. לא יכולתי להיות פתוחה במיטה. עוד מהילדות זכור לי שאמא שלי הייתה מתייחסת לסקס כמשהו מלוכלך, ולמדתי מזה שאם אהיה משוחררת מדי, אתפס בעיני גברים כזונה ואז לא יתחתנו איתי. בפועל קרה בדיוק ההפך. התחלתי לקיים יחסי מין בגיל ,21 גיל יחסית מבוגר, ולפחות שמונה שנים סבלתי מהבעיה הזו של אי הנאה מסקס. היו לי הרבה קשרים זוגיים שנדפקו, ותמיד חזרה על עצמה אותה טענה שאני קרה, שאני לא מספיק מפנקת, לא מספיק מגיבה ולא מספיק יוזמת, ושאני משדרת שסקס זה עונש בשבילי. היה איזשהו גבר שמאוד רציתי אפילו לחתונה, והוא נטש אותי. הוא היה מסביר לי מה הוא מצפה שישתנה בקשר שלנו, הבנתי את זה, אבל פשוט לא יכולתי לשנות את עצמי ולצאת מהמעגל הזה. גם לא הבנתי למה אני לא מצליחה ומה לא בסדר איתי."
לפני כשנה, כשהיא בת ,29 החליטה נטלי לטפל סוף סוף בבעיה שלה. "הרגשתי שזה דופק לי את הזוגיות, שום קשר לא התרומם, כי הגברים בסופו של דבר איבדו עניין וזרקו אותי. טופלתי כמה חודשים טובים אצל סקסולוגית, דיברנו על המשמעות של סקס בכלל, המשמעות של סקס בחיים זוגיים ולמה זה נתפס אצלי כמשהו לא בסדר. דיברנו גם על זה שכן אפשר ליהנות מזה, ושאם אני עושה סקס פרוע, זה עדיין לא הופך אותי לזונה. למדתי גם להסביר לבן הזוג שלוקח לי יותר זמן להיפתח. כיום המצב שלי מאוד השתפר, ויש לי בן זוג קבוע כבר כמה חודשים."
"נשים לא נולדות פריג'ידיות וזה לא פגם גנטי," מסבירה הסקסולוגית ד"ר איריס בר-און. "בדרך כלל זו התנהגות נרכשת, שהרבה פעמים תלויה באיזה בית גדלת ואיזה חינוך קיבלת. נשים פריג'ידיות יכולות לחיות עם סקס של פעם בחודש, פעם בחודשיים, זה לא מפריע להן ולא משבש את חייהן. בדרך כלל הן גם לא יפנקו את בן הזוג, הן לא יזוזו במיטה, והמשפט שמאפיין אותן הוא 'אני נותנת לו שיגמור, ואז שייתן לי לישון.' הן גם מומחיות גדולות בזיוף אורגזמה, ויש תנוחה שמאפיינת אותן - תנוחת 'העוף הקפוא.' זה רגליים קפוצות, ידיים קפוצות, וכדי למלא את 'העוף' באורז, צריך בכוח לפשק את הרגליים שלו."
גלעד, ,30 מהנדס מתל-אביב, חווה קשר עם פריג'ידית בעת שירותו הצבאי. "הייתה לי חברה פריג'ידית, שלא התעניינה במין בכלל. אני ממש לא מקנא בזוגות עם בעיות כאלה. קשר פיזי בשבילי זה דבר כל כך בסיסי. זו תקשורת
גלעד וחברתו ששירתו יחד באותו בסיס, היו ביחד שנה ושלושה חודשים, שבמהלכם לא שכבו אפילו פעם אחת. "הייתי ממש מאוהב בה," הוא מספר. "אני לא יודע למה בדיוק, אולי בגלל כל מיני בעיות שהיו לה בבית, היא הייתה מאוד קרה באופן כללי וגם מבחינה מינית. התקופה שהיינו ביחד כבר הצדיקה שנתקרב פיזית, אבל מבחינתה זה היה 'למה, בשביל מה צריך את זה.'? היא כאילו לא הבינה למה אני רוצה דברים כאלה. היא לא רצתה אפילו לשמוע על אמצעי מניעה, סקס פשוט לא עניין אותה. להגיע לשם היה בשבילה משהו מיותר. רק אחרי שיצאה לי הנשמה הגענו לקטעים אינטימיים של שליחת ידיים, מישושים, אבל ליחסי מין מלאים לא הגענו. היא פשוט לא הביעה בזה עניין. החוסר במין כנראה בכלל לא הפריע לה."
- ואיך הרגשת עם זה?
"זה היה זוועה. לא הבנתי בכלל למה אני צריך כל כך להתאמץ בשביל זה, הרי זה צריך לבוא באופן טבעי אחרי תקופה כזו ארוכה שהיינו ביחד. היום בחיים לא הייתי מתפשר על כזה קשר. אני לא מאשים אותה, אבל זה לא היה נעים להיות בסיטואציה שאתה מחפש קרבה גופנית והצד השני לא מעוניין. היום יש לי קשר מצוין."
"נשים המכונות פריג'ידיות יכלו, למשל, לגדול בבית שבו ילדים לא ראו ביטויים של חום בין ההורים, לא ראו אהבה של גבר ואשה וקיבלו מסרים שזוגיות זה סוג של עסקה לגידול ילדים ולא משהו שאמור להביע אהבה," מסבירה ד"ר בר-און. "לפעמים נערה מתבגרת גם קולטת מאמא שלה ש'סקס זה פיכס,' וגם שומעת ממנה הערות כמו 'שאף אחד לא ייגע בך, גברים דופקים וזורקים, תשמרי על הכבוד שלך, גברים סתם ישתמשו בך.' או שהאמא אומרת לבת: 'אבא שלך כל הזמן רוצה סקס, ובא לי להקיא עליו.' יש גם נשים שהפכו קרות מינית בגלל שחוו התעללות מינית בגיל רך. מין נתפס אצלן כשימוש בגוף שלהן, ואז בזמן קיום יחסי מין הן אפתיות ומתקשות לשתף פעולה.
"הייתה אצלי למשל בטיפול בחורה שלהורים שלה היה מעין משחק מיני שהאמא מתנגדת לאבא בכאילו, ואז הוא כביכול כובש אותה בכוח. אותה בחורה, כשהייתה ילדה, ישנה חדר ליד הוריה וכל הזמן שמעה 'לא' מצד האמא, ולכן המין נתפס אצלה כמשהו כוחני וכואב שהגבר רוצה והאשה לא. כתוצאה מכך היא פיתחה קושי בקיום יחסי מין ומאוד רצתה להסתפק ביחסים אפלטוניים בעיקרם עם בן זוגה. בן הזוג אמר לה שאם היא לא תפתור את בעיות המיטה שלה, הם לא יתחתנו."
"כשבחורה מספרת שאין לה חשק מיני, אני קודם שולחת אותה לעשות פרופיל הורמונלי כדי לדעת שבריאותית הכל בסדר, שלא חסר שום הורמון שקשור לפעילות מינית. אם הכל בסדר, מדובר בעניין רגשי. אם האשה נמצאת במערכת זוגית אוהבת, לאט לאט מובילים את בני הזוג דרך העיסוי הארוטי, מלמדים את הגבר לא לבקר את האשה. אני עוזרת לה לאהוב את הגוף שלה, מלמדת אותה לאונן, להתוודע לגוף שלה. אני גם מאוד מאמינה בסרטים. יש סרטים ארוטיים שמאוד מעוררים. באופן כללי, השיטות שאני עובדת איתן הן משימתיות. דרך משימות וחוויות נעימות אפשר להתחבר לזה. כשמדובר בחוסר תשוקה שנובע מבעיות של טראומה, כמו אונס למשל, משלבים גם טיפול של פסיכולוג קליני שלעתים משתמש בהיפנוזה."
"בדרך כלל, כשהמטופלת רוצה להצליח אז מצליחים, אבל כשבאים 'כי בעלי רוצה,' אני אומרת שאני לא חושבת שאני מתאימה להם. הטיפול צריך לבוא מרצון כן, כי אי אפשר ללמוד לאהוב מין כשאת עושה את זה על מנת לרצות את בן הזוג. אם בני הזוג הם תלמידים טובים, הטיפול יכול לקחת 14-10 פגישות."
בר-און מבהירה כי קיים גם מצב שניתן לכנותו "פריג'ידיות זמנית." "במקרה כזה מדובר בנשים שלא הייתה להן בעיה בסקס, אבל ההתנהגויות המיניות שלהן השתנו, למשל, אחרי לידה. בגלל הטראומה הרגשית והפיזית של הלידה, העייפות לאחר מכן, הבטן הנשפכת והגוף שהן לא אוהבות עכשיו, הפטמות הכואבות - חלק מהנשים עלולות לאבד עניין במין. עם הרבה תמיכה אפשר במהירות להחזיר את הנשים האלו למצב הקודם שלהן, שבו לא היו להן עכבות בקשר למין."
"הדרך היחידה והמוכחת לעורר את התשוקה המינית היא דרך הנאה, כלומר ייזום של יחסים שכן גורמים הנאה ומביאים לאורגזמה בסופו של דבר," חורץ ד"ר אילן בירן, פסיכוסקסולוג שמנהל את מרכז "מיניות" בתל-אביב. "דרך טיפול זוגי-התנהגותי שמבוסס על משימות, הזוג לומד מחדש להחזיר את חדוות המין למיטתו, וכך התשוקה מתאוששת. המשפט של חז"ל 'מרעיבו שבע, משביעו רעב,' זה בעצם כל התורה של טיפול התנהגותי מיני."
בירן ממש לא אוהב את השימוש במילה "פריג'ידית." "המדע כבר לא משתמש במושג הזה לפחות עשר שנים, מבחינה מדעית הוא לגמרי פאסה, ולמרות זאת המילה הזו פשוט השתרשה בקרב אנשים, וגם הפכה למעין מילת גנאי. יש לה כל מיני קונוטציות שליליות - שהאשה רעה, לא משתפת פעולה, שהיא לא נותנת. בשימוש במושג הזה בעצם מחטיאים את העובדה הבסיסית שזו הפרעה מינית, כמו הפרעות אחרות," הוא אומר. "הרבה פעמים גם גברים שנכשלים באקט המיני, תולים את הקולר לא במחדלים שלהם, אלא אוהבים לומר 'היא פריג'ידית."'
"מעטות מאוד פונות ביוזמתן לטיפול בגלל חוסר תשוקה מינית ראשונית (חוסר תשוקה שקיים לאורך שנים.( יותר נשים פונות בגלל הפרעת תשוקה משנית, כמו למשל תשוקה שנעלמה בגלל לידה טראומטית. אבל לדעתי המספר המועט של הפונות הוא לא באמת האחוז האמיתי באוכלוסייה, כי אשה שאין לה תשוקה מינית פשוט לא מגיעה לטיפול בגלל שזה לא מפריע לה עד כדי הצורך לטפל בכך. זה הופך לבעיה גם מבחינתה כשהזוגיות שלה הופכת להיות בסכנה בגלל זה, ואלה רוב המקרים שבהם מגיעים לבקש עזרה. מצב כזה מאוד מתסכל את שני בני הזוג. מין מאולץ יוצר כל מיני הפרעות נוספות, גם אצל הגבר מתחילים להשתבש דברים - הוא מתחיל לסבול משפיכה מוקדמת, ומה שהכי נפגע זו האינטימיות בין בני הזוג. אם לא מטפלים בבעיה זה פתח לצרות, כמו בגידות למשל."
"האבחנה מתבססת על הדיווח הסובייקטיבי של האשה לגבי מה היא מרגישה בקשר למין. אני מנסה לברר איתה את שכיחות יחסי המין, מי יוזם אותם, האם נהנים. אין איזשהו קריטריון כמותי קבוע, אבל ברור שכשמקיימים יחסי מין פעם בחצי שנה, או כשהאשה אומרת בפירוש שהיא עוצמת עיניים ומחכה שהוא יגמור - יש בעיה.
"אני גם יכול לומר שלצערי, למרות שאנחנו נמצאים במאה ה21- ולכאורה חיים בחברה מאוד שוויונית, נשים עד היום לא מרגישות שמגיע להן לשפר את חיי המין שלהן. הן לא מרגישות שמגיע להן להשקיע בזה, אלא אם כבר הגיעו מים עד נפש, או בגלל זוגיות שהשתבשה או בגלל אי היכולת לבנות זוגיות, ולא כי מצבן המיני באמת מפריע להן. להבדיל, גברים עם קשיי זקפה, למשל, עושים כל מאמץ כדי לפתור את הבעיה שלהם. לכן חשוב לי להעביר מסר לנשים שמגיע להן ליהנות ממין בלי שום קשר לבן הזוג. כיום הרפואה והסקסולוגיה המודרנית יודעות לפתור את רוב הבעיות, וחבל לא לבקש עזרה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם