נגמור את זה יפה: גם גירושים יפים מדי לא טובים לילדים
אייל גולן ואילנית לוי לא לבד. יותר ויותר זוגות מטפחים גירושים מאושרים. לפעמים מאושרים מדי. אלא שפסיכולוגים טוענים שגירושים טובים מדי, הכוללים חופשות משותפות וארוחות משפחתיות קבועות, עלולים לגרום נזק לילדים
מצד אחד, הקלות הבלתי נסבלת של גירושים הפכה למגיפה, טוענת צאלה מיינרט, ראש תחום הורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים. מצד שני, הקלות הזו נשענת בין היתר על העובדה שלרשות ההורים הגרושים עומדים כיום הרבה יותר כלים, ידע ויכולת להתמודד עם סוגיית הילדים.
"אין גירושים שמחים, והעובדות ידועות", אומרת הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומחברת הספר "המדריך הישראלי להורים". "ילדים להורים גרושים נמצאים ברמות סיכון גבוהות יותר לפתח דיכאון, לפגיעה בכושר הלימוד, במעמד החברתי ועוד. אבל מרבית המחקרים שבחנו את הנזק הנגרם לילדים בעקבות גירושי הוריהם קובעים, כי גירושים שמצליחים לשים קץ למריבות ולמתחים בין ההורים, דווקא מיטיבים עם אותם הילדים, בוודאי בהשוואה למצבם של ילדים שהוריהם המסוכסכים מקיימים חיי משפחה רווי מריבות ומתח, אך אינם מתגרשים. אבל המצב העגום ביותר הוא של אותם ילדים אשר הוריהם התגרשו אך ממשיכים להתכתש זה עם זה כאילו עודם נשואים.
אז אם יצא לכם לראות משפחה גדולה המסיבה לשולחן ארוך במסעדה, האם לצד החבר החדש, האב ליד בת זוגו הטרייה, ובתווך הילדים המשותפים ולפעמים גם החדשים - דעו שכך נראים גירושים מאושרים.
אלא שגם האושר הזה מטול בספק, טוען הפסיכולוג הקליני הבכיר, אהוד גלבוע, מחבר הספר "זוגיות והורות, עקרון הדומיננטיות המתחלפת" (הוצ' ידיעות ספרים): "בגירושים מאושרים, לכאורה, כולם מרוצים. בני הזוג התגרשו והם ממש נופת צופים: חוגגים עם הילדים את החגים, מטיילים, מבקרים זה בביתו של זה. לדעתי, המציאות הזאת מבלבלת לחלוטין את הילדים, שאינם מבינים מה המשמעות הסופית של גירושים. וככאלה הם לא מפסיקים לקוות שיום אחד אבא ואמא יחזרו לחיות יחד. ככל שההורים הגרושים מקיימים ביניהם קשר ידידותי יותר, הילד יתקשה להשלים עם הפרידה שלהם וקרוב לוודאי שהוא גם יכעס כי אם הם מסתדרים כל כך טוב, למה מלכתחילה הם עשו לו את זה.
"חשוב לציין עוד כי זוגות שהתגרשו, כולל המיודדים שבהם, אינם רוחשים אהבה זה לזה. הם אמנם מסבירים לילד שהם נפרדו כי הפסיקו לאהוב אך באותה נשימה הם אומרים לו שאותו הם ימשיכו לאהוב תמיד - הסבר שילד צעיר יתקשה לקבל כאמין ואמיתי".
האם הבלבול נמשך גם כשלהורים יש בני זוג חדשים?
"בוודאי. לדוגמה, כשלאבא יש בת זוג חדשה ובמקביל הוא מקיים מערכת יחסים טובה וחברית עם גרושתו, שכוללת ארוחות משפחתיות, חגים, נסיעות, וביקורים הדדיים, הילד יתקשה להבין את מצב החדש. לא ברור לו מי בן זוג של מי, מי אוהב את מי, אם הוריו מאוהבים זה בזה או בבני הזוג החדשים, ומי הדמות האחראית בבית. ההרגשה היא שחיים בבית עם גבולות פרוצים".
לשיטתך, עדיף שיהיה נתק מוחלט בין ההורים?
"במקום 'ידידות מופלאה' ו'גירושים מאושרים', אני מציע להורים הגרושים לקבוע דברים מוסכמים בכל הקשור לילדיהם: זמנים ומקומות קבועים מהם לוקחים ומחזירים את הילדים. לעדכן זה את זה על מצבם של הילדים והכי חשוב: ליצור מצב ברור שבו כל בית, של אמא ושל אבא, מתפקדים בנפרד. כשההורה מצליח לשקם את חייו הזוגיים והמשפחתיים, הדבר נותן לילדים תקווה, ואמונה באהבה".
כוכבי ומיינרט פחות נחרצות לגבי הנושא. לשיטתן צריך לבדוק כל דבר לגופו של עניין ולקבל החלטה בהתאם. "אין ספק שיחסים טובים ותקינים
אם, לעומת זאת, ההורים מציגים תמונה ברורה לגבי מצבם האישי, כשברור להם שהקשר ביניהם נגמר וזה סופי, הילדים ילמדו לקבל את המסר, לחיות עם המצב המורכב הזה בשלום ולא לקוות בסתר לבם שההורים ישובו לחיות יחד".
מהו בעצם הבסיס למערכת יחסים תקינה?
"תקשורת טובה ורציפה בין ההורים בכל הנוגע לגידול הילדים. כיום ניתן להיעזר בשלל אמצעי התקשורת שמאפשרים שמירה על קשר רציף ועדכון הדדי: מיילים, הודעות אס.אם.אס, טלפונים ועוד. חשוב למסד את התקשורת בין ההורים, ליצור ערוצי תקשורת מוכרים שיאפשרו דיווח ושקיפות בכל הנוגע לילדים - מצב עדיף לאין ערוך מאשר מצב שבו אמא מתחקרת את הילד שחזר מסופשבוע אצל אבא, ואבא מנסה לברר למה אמא לא לקחה את הילד לאורתודנט למרות שהעביר לה כסף בזמן.
"חשוב ליצור מצב שבו ההורה יודע ומודע לכל מה שעובר על ילדיו, גם כשהוא אינו איתם. אגב, ילדים מאוד אוהבים את ההרגשה שהוריהם יודעים עליהם הכל. תקשורת כזו תיתכן בין שני אנשים שהזוגיות שלהם עלתה על שרטון, אך הם אינם מוותרים על האני מאמין שלהם בכל הקשור לחינוך והורות, ומבחינתם, הילדים אינם כלי משחק במאבק הגירושים", מסכמות כוכבי ומיינרט ומונות את עשרת הדיברות להתנהלות נכונה של הורים גרושים.
1. פגישות משותפות, כן או לא?
כן. הכרחי ומשמעותי ששני ההורים יגיעו לכל האירועים שהילד נמצא במרכזם: ימי הולדת, מסיבות בר מצווה, מסיבות בגן, בבית הספר, אסיפות הורים ועוד.
2. ארוחות שישי, כן או לא?
לא בטוח. ארוחה שבועית משותפת מעוררת בלי ספק את השאלה: אם שניים אלה מסוגלים להתכנס יחדיו פעם בשבוע, למה בכלל טרחו להתגרש? אם ההורים מרגישים שהמפגשים המשותפים מאוד מקשים על הילד ובכל מפגש הילד נאלץ להתמודד מחדש עם הפרידה, זו יכולה להיות אינדיקציה לכך שהם הלכו רחוק מדי. אם הילדים שמחים ומפנימים את הביחד והלחוד של הוריהם, הרי שזה לטובה".
3. ארוחות חג, כן או לא?
אם הדבר מקובל על כל הצדדים, רצוי לחגוג ביחד את שני החגים הגדולים - ראש השנה ופסח - זה עשוי לשמח מאוד את הילדים לחגוג יחד עם אמא ואבא סביב אותו שולחן. יש בזה גם אקט של פיוס ומבטל את הצורך לתורנות בנוסח - ראש השנה עם אמא, אבא בפסח.
4. חופשות משותפות, כן או לא?
כן ולא. יש בני זוג לשעבר שמסוגלים לצאת לחופשה משפחתית עם ילדיהם. מבחינתם, זוהי מתנה שהם החליטו להעניק לילדים, שבמהלכה הם אפילו מצליחים להסתדר וליהנות יחדיו. אבל במצבים כאלה אין מתכון אחד לכולם. ולכן על ההורים להיות קשובים לילדיהם ולהבין אם זה מיטיב איתם או לא.
5. מגורים סמוכים, כן או לא?
כן. ברוב המקרים האבות (שבדרך כלל עוזבים את הבית) מתמקמים בדירה קרובה לילדיהם. באותה עיר, שכונה ואפילו באותו רחוב וזה בהחלט צעד חיובי, שמקורו ברצון של ההורה להמשיך להיות זמין ומשמעותי לילדיו. הקרבה הפיזית מאפשרת לילד להמשיך לשמור על שגרת חיים מוכרת: ללכת לחוגים אחר הצהריים, להזמין אליו חברים ועוד. מצב שהוא עדיף בהרבה ממקרים שבהם המפגשים עם אב שמגיע מרחוק הופכים לבילוי ומחייבים ניתוק מחיי היומיום.
6. ימי ביקור קבועים, כן או לא?
כן. אין להשאיר את הדברים ליד המקרה, הנוחות או הרצון הטוב של כל אחד מהצדדים. את סוגיית המפגשים של הילד עם ההורה האחר יש לעגן בהסכם, כולל פירוט של הימים והשעות שבהם הילד ישהה בחזקת האב או האם. חשוב לאפשר פרטיות להורה שבא לקחת את הילד, וליצור עבור הילד מסגרת בטוחה וברורה.
7. מפגשים עם המשפחה המורחבת, כן או לא?
רצוי שכן. זוגות גרושים שטובת ילדיהם מנחה אותם, מייחסים חשיבות רבה לשמירת הקשר עם המשפחה המורחבת. וככאלה הם יקפידו לשמור על קשרים בין הנכדים לבין סבא וסבתא משני הצדדים, כמו גם עם בני משפחה נוספים וחברים משותפים. המשפחה המורחבת, אמורה להיות בעמדת נותנת התמיכה. חשוב לוודא שסבא וסבתא אינם משמיצים את ההורה האחר בנוכחות הנכדים.
8. משמורת משותפת, כן או לא?
לא. החיים בשני בתים - לילה פה ולילה שם - גורמים לילדים בלבול גדול, נדרש לזה שיתוף פעולה רב בין ההורים, ועובדה היא שבתי המשפט אינם ששים לפסוק בעדם, בגלל טובת הילד.
9. שיתוף הילדים בקבלת ההחלטות, כן או לא
ממש לא. כשם שההורים לא התייעצו עם ילדיהם אם להתגרש או לא. הילדים לא אמורים להחליט אם ההורים והילדים יתכנסו לארוחות משותפות, יחגגו את החגים יחד או יסעו איתם לטיול משפחתי. הורים שמתייעצים עם הילדים מעניקים להם כוח מדומה, אשליה שהדברים תלויים בהם. כך למשל, אם עשויה לשאול את ילדה אם הוא רוצה לחגוג את ליל הסדר עם אבא, בעוד שלאביו יש תוכניות לגמרי אחרות. הדבר עלול לגרום לילד לתחושת אכזבה, תסכול וכעס. על ההורים לגרום לילדים להבין שמדובר בהחלטות של מבוגרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם