ככה זה אצלנו: 15 שאלות על אמהות עם לימור גולדשטיין
היא האמינה שהיא תגדל ילדים צמחוניים, אבל נשברה כשהילדים התחילו לחשוק בשניצלים של הגן. טלוויזיה היא מרשה להדליק רק אחרי שש בערב ולפעמים, אחרי הצגה, עוד נשאר לה כוח לדרינק
"כל הסיפור של ההורות שלי התבשל אצלי בגיל מאוד מאוחר. הרבה מאוד שנים הייתי נשואה לקריירה שלי, והעניין של משפחה ממש לא היה על סדר היום. לא הייתי מבושלת. התחתנתי בגיל ,35 ואת בני הבכור עשיתי בגיל .36 אם להודות על האמת, עוד לא הייתי מוכנה אבל הבנתי שאין לי יותר מדי זמן, והגינקולוג שלי אמר להפסיק עם הגלולות ושזה ייקח בערך שנה עד שהגוף שלי יתנקה מהן. חודש אחרי כבר הייתי בהריון."
כל ההתחלות קשות.
"כן, ההתחלה הייתה מאוד מאוד קשה. חייתי הרבה שנים בלי ילדים והתרגלתי לחיי מותרות. כל השנה הראשונה הייתה מין איבוד שליטה על החיים. לקח לי זמן עד שהבנתי את הפואנטה, ובהתחלה ממש אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאעשה עוד אחד. העייפות הכרונית ממש דיכאה אותי והחרדה לקטנצ'יק הייתה חדשה ומעייפת. רק לקראת גיל שנתיים, כשהוא התחיל לתקשר פתאום ונהיה יותר ילד, נהייתי יותר שמחה. אין מה לעשות, הפכתי מאשה עצמאית ושמחה שהולכת לשתות דרינקים אחרי ההצגה וקמה כל יום בעשר - לאדם מרוט ועצבני. בגלל זה גם יש הפרש של ארבע שנים בין הילדים. אורי היום בן שש וחצי ודניאל בן שנתיים וחצי. זה הגיע בשלבים מ'בשום פנים ואופן לא' ל'אולי, לא בטוח' ועד ל'אורי צריך אח קטן."'
את דניאל ילדת בגיל .40
"כמעט, שבועיים לפני יום הולדתי ה,40- ובגלל שהוא בדיוק נולד, לא היה זמן לחגוג אז. עד היום עוד לא עיכלתי שאני כבר בת ,40 ליתר דיוק .42 בגלל שאני אמא לילדים קטנים, אני לגמרי לא מחוברת לגיל הביולוגי שלי, מבחינתי אני עוד לא שם. בתיאטרון אני משחקת עכשיו אשה עם ילד שחזר מהודו עם תינוקת ויש לי איזה משפט שאני אומרת 'איפה הנכדה המתוקה שלי,'? אני לא באמת מצליחה להוציא את זה מהפה, אני בולעת את המילה, אף על פי שמבחינה ביולוגית יכולתי גם להיות כבר סבתא."
איך מתנהלים עם שניים?
"אני בן אדם מאוד מאוד עייף, והמון דברים שהיו על סדר היום פעם, פשוט אינם. תמיד אהבתי לימודים ולמדתי המון, לימודים רוחניים ופיסול ופסיכודרמה והיום זה לא קיים. אין קפה באמצע היום. החיים הצטמצמו לילדים, עבודה וקצת בעל. גם ככה לקיים הורות וקריירה שהיא מאוד תובענית זה מעל ומעבר לכוחות של בן אדם. לעשות הצגה זה משהו שגוזל המון אנרגיה, ואת זה אני עושה אחרי שכל אחר הצהריים התרוצצתי עם הילדים. אני מאוד משתדלת לישון בצהריים, כי זה הופך אותי לאמא הרבה יותר טובה לילדי, אבל אני כל הזמן מרגישה שאני לא מספיק בסדר פה ושם."
מה השתנה בין הילד הראשון לשני?
"השני סובל באופן קלאסי מ'מקרה הילד השני.' אם את הראשון לקחתי ליוגה לתינוקות, שחייה, פלדנקרייז ולהצגות מגיל שנה, עם השני כבר הבנתי שכן יוגה לתינוקות או לא יוגה לתינוקות, הוא גדל. זה פועל לטוב ולרע. בגדול, יותר השקעתי בילד הראשון, הכרחתי את עצמי לשבת ולעשות איתו משחקי הרכבה. השני משחק עם עצמו שעות, והכל סבבה."
מה סדר היום שלכם?
"בבוקר אני לוקחת אותם לגן, ולמזלי הגנים שלהם כרגע הם ממש שני מטר אחד מהשני. משם אני תמיד הולכת לחדר כושר שסידרתי לעצמי שגם הוא יהיה קרוב, ושם אני עושה אימון בין שמונה וחצי לתשע וחצי. אחר כך יש לי חזרות או סידורים, ובארבע אני אוספת אותם מהגן. הגדול הולך עם חברים או שהולכים לאכול גלידה או למשחקייה שבמתנ"ס, או שנוסעים לרכוב על אופניים.
איך בחרתם את השמות?
"אורי זה היה שם שממש אהבתי כל החיים שלי בגלל גיבור הספר 'אורי' (של אסתר שטרייט-וורצל.( עם השני היו לנו כמה שמות, ובסופו של דבר נשארנו עם דניאל, ששנינו ממש נדלקנו עליו."
השלימי: אצלנו בבית אף פעם לא ...
"כלל הברזל אומר שלא מדליקים טלוויזיה ומחשב עד השעה שש בערב, ובשבת החוק הזה פרוץ. אם זה לא היה מוגבל, אני חוששת שהם היו הופכים להיות בטטות טלוויזיה, וגם לי זה היה נורא קל לשים אותם כל אחר הצהריים מול זה. החוק הוא בשבילם וגם בשבילי."
השלימי: חשבתי שלא ,... אבל כופפתי את החוקים.
"אני צמחונית אדוקה המון המון שנים, ואני חיה רק על אוכל אורגני מאוד מאוזן ועם הרבה ידע, והיה לי מובן מאליו שהם יהיו צמחונים. כשהגדול היה צריך גן, חיפשתי גן צמחוני ולא מצאתי, ואז ניסיתי לשלוח אותו עם קופסאות של אוכל מהבית. כמובן שזה לא עבד, והילד רצה את השניצלים של הגן, אז ויתרתי ושחררתי והיום שניהם אוכלים בגן בשר ובבית בארוחות הערב לחם מלא, ביצה אורגנית, גבינות עזים וסלט אורגני. אין ג'אנק פוד בבית, ואצלנו 'צ'יריוס' זה מנה אחרונה."
הינקת אותם?
"נורא רציתי וממש לא הלך לי. זה היה סיפור עם המון אכזבה. הגדול ממש תוך יומיים פצע אותי לגמרי והרגשתי כאילו כריש יונק ממני, ועם השני אפילו לא ניסיתי. זה היה רחוק מהרומנטיזציה שעשיתי לזה כשתכננתי להיניק. אבל שניהם טפו, טפו, הכל בסדר."
חופשות, איתם או בלעדיהם?
"גם וגם. בקיץ בדרך כלל אנחנו עושים חופשה איתם, ועכשיו ניסע לשלושה ימים לחוף נחשולים. לעומת זאת בסוף החודש נגנוב אני ובעלי סופשבוע ארוך ברומא. בקיץ האחרון היינו איתם בסיציליה או טורקיה, כבר מתבלבלות לי החופשות, אבל זה תמיד קלאבים ידידותיים לילדים. זה לא מרגיש כמו חופש, זה מרגיש כמו מחנה עבודה, אבל כולי תקווה שהם נהנים, אחרת זה ממש בזבוז של זמן וכסף."
מי שומר כשאתם יוצאים?
"יש לנו מטפלת ובייביסיטר, והיציאות שלנו זה לא משהו קבוע. אם אין לי הצגה, זו תמיד התלבטות, כי לפעמים ממש בא לי להישאר ערב בבית ולהתפנק. לפעמים רון מצטרף אלי אחרי הצגה לדרינק, אם אני נשארת עם טיפת אנרגיה והוא עדיין ער."
את אמא משחררת?
"לא נראה לי שאני אמא תעוקתית. יש להם חבל להיות עצמם ולהיות עם מי שהם רוצים, אבל יש דברים שאני מאוד קשוחה לגביהם, כמו אלימות ושעות שינה. יש בי קשיחות לנושאים מסוימים, ובנושאים אחרים אני חושבת שאני מאוד גמישה."
צעצוע אחד איכותי או הרבה צעצועי פלסטיק?
"אף פעם לא קניתי צעצועים יקרים, כי אני יודעת שזה מעניין אותם שתי דקות בדיוק. יש להם סבים וסבתות שאוהבים להעניק להם צעצועים יקרי ערך, וזה בסדר. אני משתדלת להעניק להם ערך לכסף וללמד אותם מה יקר ומה לא. דווקא בגלל שהם גדלים לחברת שפע וטפו טפו לא חסר לנו כסף, אז אני משתדלת לחנך גם במקום הזה."
למה את הכי מתגעגעת?
"איזו שאלה מכאיבה. כשאתה נהיה הורה, נולדת אחריות שלא עוזבת אותך עד המוות, וגם אם לקחתי חופש ונסעתי אז האחריות קיימת והגעגועים קיימים, וזה לא עוזב אותי. ולטיולים אנגז'ה בשדרות רוטשילד. היום בוויקאנד אנחנו ליצני חצר טרוטי עיניים. אבל זה בלתי הפיך, ואני מאושרת עם הבחירה שעשיתי, על אף כל הקושי."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם