דילמת חליצת השד: אם כבר לחשוף, אז בסטייל
שישה מעצבים עיצבו כיסויי הנקה לאמהות שלא רוצות לחשוף את עופריהן. וגם: "הבניין המרכזי" ברחוב אלנבי מאכלס מעצבים מסקרנים וראיון קצרצר עם אייקון האופנה דפני גינס שקפצה לביקור

"סדנא מס’ ."5 זה שם הסטודיו שבו פועל מעצב האופנה אבינת גוטסמן, בקומת המרתף של "הבניין המרכזי" ברחוב אלנבי, בניין משרדים ותיק בין רחוב מונטיפיורי לסמטת בית השואבה. גוטסמן הוא הדייר האחרון שהצטרף לבניין, בו פועלים בשנתיים האחרונות מעצבי אופנה ותכשיטים. במקום ממוקם גם הסטודיו של האמנית ליז חג‘ג,‘ וחנות בולים ותיקה.
בימי
בסטודיו של גוטסמן יוצגו שמלות פוליאסטר דקיקות בגזרות גיאומטריות ובצבעים בוהקים כאדום, צהוב וטורקיז, לצד חולצות כותנה עליהן הוא מצייר בעבודות יד .(.avinat.com) שימו לב גם לחולצות הטי המודפסות של Trash Addiction ולבגדי הקז‘ואל הנעימים שמעצבות פאולינה פוגל ומירב וייס מהמותג ,220v שמגדירות את עצמן כ"מייד אין אלנבי. לא תל אביב. לא ישראל. לא סין". תכשיטי גברים ונשים בהזמנה אישית ובסגנון גותי תמצאו בסטודיו המקסים של שרון ויקסמן מהמותג Adamas התכשיטים, בזהב ובכסף, נעים בין גימיקים חביבים כמו אסימון ישן עשוי זהב, לצמידים בדוגמת נחש המתלפף על הזרועות. מומלץ.

דילמת חליצת השד להנקה במתחם ציבורי מלווה בחשש כל אם שנאלצת להכריע: האם לתת לעולל להמשיך לצווח, או לחשוף את עופריה? השבוע משיקה חברת "מטרנה“ את תחליף החלב Extra Care ובמסגרתו פנתה לשש אושיות אופנה מקומיות שעיצבו כיסוי הנקה.

ירון מינקובסקי, אב לארבעה, מגלה אבהות למופת: "כשחשבתי על עיצוב הכיסוי, ראיתי מולי המון המון תינוקות והחלטתי שהבד עצמו יהיה מאויר בדמויות של תינוקות בסיטואציות שונות. עיצבתי סינר הנקה שנקשר בצוואר ובחרתי לשלב את אותו העיצוב גם לילדתי הקטנה, כדי ליצור מעין המשכיות בין הדורות.“ נאה ביותר הדגם שעיצבה נעמה בצלאל הנוסטלגית: מטפחת פרחונית המשתלבת בשמלה נשית בדוגמה זהה, ויוצרת מראה אחיד וקיצי. "החלטתי ללכת על עיצוב נשי וסולידי,“ היא מסבירה. "כיסוי ההנקה תואם לשמלה, עם אפשרות לקשור את הכיסוי על גבי הכתפיות או הצוואר, ליצירת מראה שלם".

בשבוע שעבר נחתם במיאמי שבוע האופנה השנתי לבגדי ים, המאגד למשך חמישה ימים את מעצבי-העל של התחום. גדעון אוברזון ו"פלפל," לשאלתכם, אינם חלק מהחבורה. למרות שמדי שנה נראה שאין חדש בעיצובים המוצגים כאן, נדמה כי בקיץ הבא זוכה הביקיני לתחייה מחודשת. הגזרה זכתה למקום מרכזי בכל אחת מן התצוגות שהתקיימה, לצד נוכחות בולטת של בגדי ים שלמים עם מחשופים עמוקים וגב חשוף. אצל מותגים כמו Beach Bunny , Ed Hardy או Cafe זכו בגדי הים לשלל הדפסים צבעוניים, שנותרו שקטים אצל מותגים כמו Aqua di lara או אצל המעצבת הצעירה והנהדרת ליסה מרי. רישמו לפניכן לקראת הביקור הבא בברבדוס.

מאות האנשים שפקדו בשבוע שעבר את ערב הפתיחה של תערוכת היחיד של דיוויד לה שאפל במוזיאון תל אביב, הגניבו חיוך של מבוכה מהול בתדהמה לנוכח הגברת הראשונה של עולם האופנה - אספנית ההוט קוטור דפני גינס, שהגיעה ארצה כדי לתמוך בחברה הצלם. זהו ביקורה השני של גינס בישראל, ,42 אחרי שלפני כשנה וחצי הגיעה לכאן במהלך "עופרת יצוקה" יחד עם ידידה הקרוב, הפילוסוף היהודי-צרפתי, ברנאר אנרי לוי.
"אני מחוברת מאוד למקום, כי סבא שלי היה אחד מהגנרלים האחרונים בפלשתינה בזמן המנדט הבריטי," היא אומרת בריאיון בלעדי ל"סגנון." כשהיא לבושה שמלת זהב עשויה קשקשי מתכת זעירים, אוסף תכשיטים מרהיב וצעיף יוטה מרושת המכסה את פניה - התיישבה גינס בקפטריית המוזיאון כמו מיצג אמנותי על שתיים, שלא הרשים את הקהל הישראלי.
גינס, אמנית מתחילה, דוגמנית, מפיקת קולנוע, ובעיקר יורשת המיליונים למשפחת "גינס," נודעת בשל חוג חברים אליטיסטי ואוסף בגדי העלית שלה. בתחילת החודש רכשה את הגרדרובה המלאה של עורכת האופנה המנוחה איזבלה בלאו, שהתאבדה בשנת .2007 "אני ואיסי (שם החיבה של בלאו בקרב חבריה - א"י) נפגשנו לראשונה בתחילת שנות ה.80- הייתי אז בת ,16 אבל חזרנו להיות בקשר רק בשנת ,1998 כשהתגרשתי וחזרתי ללונדון," מספרת גינס. "יש בינינו קשר מאוד עמוק, כי סבא רבא שלי, וולטר גינס, וסבתא שלה, ורה דלבס ברוטון, היו זוג במשך מספר שנים".

גינס מספרת שהמכירה הייתה אמורה להתקיים בבית המכירות "כריסטיס," אבל ימים ספורים קודם לכן החליטה בעצת אחיותיה של בלאו וחבריה - כמו הכובען פיליפ טרייסי ולה שאפל - לטרפד את המכירה הפומבית לטובת רכישה מרוכזת, שתעשה כבוד לעבודתה של בלאו. בגרדרובה המושקעת נמצאים, בין היתר כ60- כובעים בעיצובו של טרייסי ושמלות בעיצובו של חברן הקרוב והמנוח, מעצב האופנה לי אלכסנדר מקווין שהתאבד השנה.
"אני מוקפת עכשיו בבית בארגזים של זיכרונות," היא אומרת. "עוד אין לי יכולת נפשית לגעת בבגדים שרכשתי. אנשים חושבים שאני מתכוונת ללבוש את הבגדים האלה, אבל זאת לא הכוונה."
את הולכת לייסד קרן או או לפתוח מוזיאון שבו ניתן יהיה לחזות בבגדים?
"זה התכנון. אני גם חושבת אולי לתרום אותם לבית ספר לאופנה. בעיניי אלו לא בגדים, אלא פריטי אמנות היסטוריים. איזבלה הייתה מופע אמנותי של אדם אחד, וחשוב לשמר את החזון שלה."
בשנה האחרונה נפטר גם חברך הטוב לי אלכסנדר מקווין. איך את רואה את הצד המורבידי של עולם האופנה?
"אני חושבת שמעצבי האופנה חיים בקצב חיים מסחרר. זה דבר מטורף. תמיד אמרתי ללי שהוא חייב לעצור לרגע, אבל הוא היה בתקופה קשה של לחץ בעבודה לצד המוות של אמא שלו. אני מאמינה שהכול יחד הקשה עליו. לי לא עשה בגדים. הוא עשה אמנות. וכמו הרבה אמנים גדולים - הוא לא עמד בקצב החיים והתאבד".
