נעבור את זה: איך לעבור דירה נכון עם ילדים
מעבר דירה הוא מבצע מורכב מבחינה מעשית אבל גם מבחינה רגשית, בטח כשמעורבים בו גם ילדים. מיכל בן ארי, שהספיקה לעבור עם בנה בן ה-8 ארבעה בתים, מסבירה איך למזער נזקים
למעשה, מעבר דירה הוא תהליך של שינוי, שבו מתקיימים שלושה מצבים: מעבר, פרידה ומשבר. מעבר פיזי ממציאות אחת למציאות אחרת, פרידה מהמציאות הקודמת והמשבר המופיע בעקבותיהם. כצפוי, ילדים המתקשים להסתגל לשינויים יסבלו מתסמיני המשבר יותר מאשר ילדים המבטאים יכולת הסתגלות בשאר תחומי החיים. הקושי יכול לבוא לידי ביטוי עם היוודע דבר המעבר (כעס, בכי, מרדנות,( אולם במקרים אחרים התסמינים יופיעו רק לאחר המעבר עצמו (נסיגה בגמילה מחיתולים, חלומות רעים, קושי בפרידה מההורה בגן, התכנסות עצמית, התפרצויות זעם וכדומה).
"יש לזכור שגם שינויים שנראים לנו המבוגרים קטנים (כמו סידור אחר של רהיטים, למשל) עשויים להיות מהותיים לילד, בעיקר אם הוא צעיר," מסבירה טלי ברקאי, פסיכולוגית המתמחה בפסיכולוגיה חינוכית. "צריך גם לסייג ולומר כי כמו בכל תחום, גם כאן ישנה שונות בינאישית רבה, וילדים נבדלים זה מזה במשאבי ההתמודדות שלהם ובכישורי ההסתגלות שלהם. ילדים בעלי צרכים מיוחדים, למשל, עשויים, במקרים מסוימים, להתקשות יותר להתמודד עם המעבר, ויזדקקו ליותר תיווך והכנה," מוסיפה ברקאי ומנסחת דרכי פעולה שיסייעו לעבור את המעבר בשלום:
כדאי לתזמן את המעבר לתקופת חופשת הקיץ, כך לא צריך לעזוב את מסגרת הלימודים באמצע השנה. עם זאת, רצוי שהמעבר לא ייעשה בימים האחרונים של אוגוסט אלא בשלבים מוקדמים יותר של החופשה, כדי לאפשר התארגנות נינוחה והסתגלות לפני הכניסה למסגרת הלימודים החדשה.
פסיכולוגים ממליצים בדרך כלל לא לבצע כמה שינויים יחדיו, אם כי, כמובן, לעתים המציאות מכתיבה אחרת. ילדים אוהבים שגרה וקביעות, ולכן כדאי לערוך מעברים בהדרגה ולנסות לא להעמיס יותר מדי. מעבר משולב בגמילה: הורים רבים מתפתים להשתמש במעבר כמנוף לשינויים אחרים, ברוח של התחלה חדשה. עם זאת, ילדים, בעיקר תינוקות ופעוטות, חווים את השינויים יותר כקושי ופחות כהזדמנות. ולכן, בעיקרון לא רצוי, דווקא בתקופה המאתגרת של מעבר דירה, להפעיל על הילד לחץ נוסף של גמילה מחיתולים, הפסקת הנקה וכיו"ב.
את אלה מומלץ בדרך כלל לעשות בתקופה
במקרה כזה, כמובן שהשינויים בחיי הילד יהיו רבים, אולם משפחה שתשדר חוסן - מצד אחד תביע אופטימיות ותעביר מסר של שינוי חיובי, ומצד שני תגלה רגישות לצורכי הילד ולתחושותיו - תוכל להתמודד היטב עם המצב. מעבר לפני הכניסה לכיתה א:' שאלה זו מטרידה הורים רבים. למעבר לפני הכניסה לכיתה א' אכן יש יתרונות, מאחר שהילד ייכנס לכיתה שעדיין איננה מגובשת, ואולי אף לא יהיה היחידי שמגיע ללא חברים. עם זאת, זוהי כניסה פחות "רכה" לבית הספר, לעומת עלייה לכיתה א' עם חברים מהגן, ולכן ילד כזה יצטרך קצת יותר ליווי ותיווך של ההורים או המורה.
אומנם לא מומלץ לשתף ילדים בהחלטה אם לעבור אם לאו, אבל רצוי מאוד לשתף אותם לאחר שההחלטה נפלה ולהסביר להם למה עוברים, מתי, לאן ואיך, כדי להקנות להם תחושה של שליטה בתהליך. כדאי מאוד להציג את האלמנטים החיוביים של המעבר (יהיה לך חדר משלך, גדול יותר, חצר פרטית וכלב.( בגילים צעירים (עד גן חובה לערך) יש לספר לילד באופן ענייני על ההחלטה רק זמן קצר לפני המעבר (אך כמובן לפני שמתחילים לארוז,( כדי לא ליצור תחושת אי ודאות, מתח או חרדות מפני אימת המעבר לאורך זמן. אם מדובר בילדים גדולים יותר, למעבר נוסף גם אספקט של שינוי חברתי, ויש לשתף אותם זמן רב לפני המעבר, כדי שיהיה להם פנאי להיפרד כיאות, ולהסביר להם את מערך השיקולים שהביא להחלטה על המעבר.
.1 המעבר אינו כולל שינוי של המסגרת החברתית: אומנם מעבר זה הינו פשוט יותר, אבל אי אפשר לפטור אותו בלא כלום, כי עבור הילדים זו עדיין חוויה לא פשוטה. ילדים נקשרים לחדרם, לביתם, למקום הקבוע והיציב שבו הם מכירים כל פינה ופינה - היכן מדליקים את האור בשירותים באמצע הלילה, איפה מתחבאות המפלצות, ומהי הדרך הכי קצרה למיטה של אמא. שינוי של בית, אגב, קשה בכל גיל, מסתבר שאפילו תינוקות מפתחים קשר לסביבת המגורים הראשונה שלהם ועלולים לבטא מצוקה לאחר המעבר, כמו קשיים בהירדמות או באכילה.
איך מתמודדים: במקרה של תינוקות ופעוטות קחו מהדירה הקודמת פריטים שהילד רגיל אליהם (כרית, תמונה, מובייל, אולי אף מיטה,( והניחו אותם בחדרם החדש, על מנת להפחית את תחושת הזרות. גם ילדים גדולים יותר ישמחו לגלות בחדרם חפץ או שניים מוכרים, אפילו אם הם לא ממש מסתדרים עם העיצוב החדש שתכננתם. רצוי לשתף ילדים בני ארבע ומעלה באריזת החפצים שלהם. אפשר לתת להם לקשט את הארגזים "שלהם" או לסמן אותם במדבקות. יחד עם זאת, מומלץ לארוז את דברי הילדים לקראת הסוף, כדי לא לתת להם תחושה שהם "חיים על ארגזים." אם ניתן לראות את הדירה החדשה לפני המעבר, כדאי לקחת לשם את הילדים ובמידת האפשר לתת להם לבחור את החדר שלהם או לפחות להחליט היכן תוצב המיטה שלהם. אם במעבר כרוך גם שיפוץ של הבית החדש, אפשר לתת להם לבחור את הצבע שבו ייצבע חדרם וכדומה. כך הם ירגישו שהם לוקחים חלק בהחלטה על הבית.
.2 המעבר כולל גם שינוי של המסגרת החברתית והלימודית:
מעבר מסוג זה נחשב לקשה יותר. נוסף על הקשיים של המעבר הפיזי שפורטו לעיל, הילד צריך לחבור לחברים חדשים, להכיר גננת/מורה חדשה כמו גם להתמודד עם פרידה מהחברים הישנים שלו.
איך מתמודדים: עוד לפני המעבר כדאי לקחת את הילד לטיול רגלי להכרת הסביבה החדשה. להכיר מבחוץ את הבית או הבניין בו יגור, את גני השעשועים שבשכונה, לראות היכן יהיה הגן או בית הספר שבו ילמד (ישנם גנים הפעילים עד אמצע אוגוסט ואפשר אפילו להיכנס להציץ בגן החדש,( את הדרך למוסד החינוכי או למכולת, לבריכה וכדומה. טיול כזה עשוי להפיג את תחושת הזרות שלו. רצוי מאוד לנסות ולהפגיש אותו עם ילדים שילמדו איתו בגן או בבית הספר. כך למשל אפשר להשיג את רשימת הילדים שילמדו איתו בשנה הבאה בגן או בבית הספר, ליצור קשר עם ילדים שגרים בסמיכות על מנת לפגוש אותם במהלך החופש. אם עוברים בתחילת החופש, ניתן לרשום את הילד לקייטנה, שבה יהיו גם הילדים שילמדו איתו, להירשם לבריכה השכונתית או לחוג שמתקיים בעונת הקיץ.
מומלץ להיפרד כיאות מהחברים הקודמים של הילד, וכדאי לערוך ממש מסיבת פרידה. אפשר להצטלם יחד עם החברים הישנים על רקע הבית הישן או השכונה הישנה, ולבקש מהחברים להכין ברכות או מזכרות לילד שייקח אותם עמו. אם הילד מבטא חוסר רצון בולט או חשש לעזוב, חשוב מאוד להיות קשובים לתחושות שלו ולא לבטל אותן, אלא לתת לגיטימציה לפחדים של הילד (במקום: "אין לך מה לפחד, הכל יהיה בסדר," עדיף לומר: "זה טבעי לחשוש כשעוברים דירה, אבל אנחנו נעשה הכל כדי לעזור לך.(" אפשר גם לשתף את הילד, בהתאם לגילו, בחוויות שלכם, ממעברים שחוויתם או מהתחושה כלפי המעבר הנוכחי וכך ליצור תחושה של שותפות בחוויה הכוללת.
3. רילוקיישן, מעבר לארץ אחרת:
במעבר זה ישנם גורמים נוספים לאלו שהוזכרו בשני הסעיפים הקודמים והם הפרידה מהמשפחה המורחבת - סבא, סבתא, בני דודים וכן הסתגלות לשפה, תרבות וצורת חיים לא מוכרות.
איך מתמודדים: ברוב המקרים לא ניתן לערוך סיור מקדים בארץ שאליה עוברים, אבל אפשר להכיר אותה ואת התרבות שלה באמצעות תמונות, סרטים, ספרים וכמובן בעזרת האינטרנט ,GOOGLE EARTH) .(YOUTUBE אפשר להכין קופסת מזכרות של חפצים שיזכירו לנו את הבית הקודם ואת הארץ, זאת לצד מכתבים ותמונות שקיבלנו מהחברים ומהמשפחה המורחבת. לא כדאי ללחוץ על הילדים ללמוד במהירות את השפה החדשה, בעיקר אם אין מספיק זמן, אולם ניתן לצפות איתם בתוכניות בערוצים דוברי השפה, שאין בהם כתוביות או לגלוש עמם באתרי אינטרנט רלוונטיים.
לאחר שמגיעים לארץ החדשה ומתארגנים, מומלץ להתקין במחשב מצלמת אינטרנט ותוכנת סקייפ, שבאמצעותן יוכלו הילדים לתקשר כמעט פנים אל פנים עם המשפחה והחברים שהשאירו מאחור. במעבר לארץ זרה חשוב במיוחד להביא חפצים וצעצועים מהבית הקודם, גם אם המשמעות היא שטח אחסון נוסף במזוודה ובמכולה. החפצים המוכרים בסביבה הלא מוכרת יעזרו לילדים להתרגל מהר יותר אל המקום החדש. חשוב במיוחד להביא קלטות, DVD וספרים בעברית, רבים ככל האפשר.
.1 ביום זה כדאי לדאוג לילדים לעיסוקים מחוץ לבית (אצל סבתא או חברים,( וזה חשוב הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה רגשית. הרבה ילדים אינם מסוגלים להכיל את המראות של התרוקנות הבית.
.2 מאותה סיבה רצוי מאוד לסדר ולארגן את חדרי הילדים ראשונים. כדי שבשלב שבו הם יגיעו לבית החדש יחכה להם חדר נעים ומסודר, המכיל הרבה פריטים ישנים ומוכרים מהבית הקודם, שינסכו בהם תחושה של שגרה.
.3 רצוי לצייד את הילדים בחפצי מעבר ליום עצמו או בחפצים שהם יהיו "אחראים" להם ויעבירו אותם בעצמם.
ארבעה ספרים שכדאי להקריא:
לא עובר דירה ודי! (הוצ' מודן) מאת ציפי גון-גרוס: איתי, גיבור הספר, מסרב להיפרד מהחברים שלו, רוצה להמשיך לגדל את הצנוניות בגינה שלו, הוא עצוב, ואפילו מתכנן לחפור מנהרה סודית ולברוח.
זה לא נורא לעבור דירה (הוצ' הקיבוץ המאוחד) מאת נירה הראל: יותם ממאן לעזוב את הדירה ובעיקר כועס "כי אמא ואבא רוצים לעשות דבר רע, אמא ואבא רוצים לעבור דירה"
כשנוסעים לארץ אחרת (הוצ' דביר) מאת חגית בנזימן, ספר שירים העוסק בנושא הפרידה ומעבר לארץ זרה.
אורחת לשנה אחת (הוצ' כתר) של דורית אורגד, המתאר, באמצעות חליפת מכתבים, את יגאל שנסע לשנה לחו"ל ואת געגועיו לחיית המחמד שלו ולישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם