רועדים ביחד: איך עבר הוויברטור מהמטבח לחדר השינה

סרט חדש עוקב אחרי המצאת הוויברטור: אביזר המין הוצע לעקרת הבית יחד עם מיקסר ומכונת תפירה, והיה חלק מהטיפול הרפואי בנשים עצבניות שלא הצליחו לישון

nrg מעריב | 10/11/2010 18:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הוויברטור, אותו צעצוע מין חביב, התחיל בכלל בתור תרופה להיסטריה, אותה מחלה נשית משוגעת. מגי ג'ילנהול, לעד המזכירה, תככב בסרט בריטי חדש שיעסוק ביריבות יוצאת דופן: מי היה הגבר שהמציא את אביזרי המין הרוטטים כדי להציל את הנשים מההיסטריה של עצמן?
הלזאת תיקרא היסטרית? מגי ג'ילנהול
הלזאת תיקרא היסטרית? מגי ג'ילנהול אי פי
הסרט, "היסטריה" שמו, יתמוך בטענה שבסביבות 1880 פיתח ד"ר ג'וזף מורטימר גרנוויל (בגילומו של יו דנסי) ויברטור אלקטרו-מגנטי. את הפטנט הראשון על הצעצוע רשמה דווקא חברה אמריקאית, "המילטון ביץ'". "העלילה מתרחשת ב-1880 ומבוססת, פחות או יותר, על עובדות", אומר ג'ונתן פרייס, שמגלם את אביה של דמותה של ג'ילנהול. "כמובן, יש אלמנטים מבדרים, אבל זה בסופו של דבר סרט על שחרור ועצמאות נשית".

מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מכל סוג שהוא, היו די נדירים במאה ה-19. מכונת התפירה, המאוורר, הקומקום והטוסטר היו המכשירים הראשונים שיצאו מפסי ייצור המוניים, אבל הוויברטור – שנודע בזמנו בשם "המניפולטור" – היה הבא בתור, והגיע לחנויות ולקטלוגים עוד לפני שואבי האבק והמגהצים. במגזין "עקרת הבית הטובה" פורסם החל מ-1909 טור של "ניסינו ובדקנו", שהתמקד כולו בוויברטורים, וב-1918 הציעה חברת "סירס ורובק" פתרון מושלם לעקרת הבית: מתקן משולב של ויברטור, מיקסר ומכונת תפירה. במוזיאון המדע בלונדון מחזיקים אוסף של 40 דגמים מוקדמים.
יח''צ
יש אלמנטים מבדרים. ויברטור יח''צ
חלק מכל ערכה רפואית

התסריט של "היסטריה", שכתבו ג'ונה ליסה וסטיבן דאייר, מסביר שהאביזר נחשב בזמנו לחלק חיוני במכשור הרפואי הביתי, והאמצעי היעיל ביותר לטיפול בנשים נוירוטיות. "כששמעתי על המצאת הוויברטור הרגשתי שאם אי פעם אעשה סרט על משהו, זה חייב להיות על זה", אומרת הבמאית טניה וקסלר בראיון לעיתון "האובזרבר". "הסרט הוא גם סיפור אהבה. היינו יכולים לעשות מערכון שיימשך 15 דקות, אבל במקום זה סיפרנו סיפור רחב יותר, והוויברטור הוא הגורם שמחבר בסוף את שני האוהבים. יש משהו בתקופה הזאת, בחוקים החברתיים הנוקשים, שפשוט הופך את העניין הזה למצחיק. כולם העמידו פנים שזה עניין רפואי, לא מיני, ובאמת האמינו בזה".

הטיפול בהיסטריה מתחיל בהיפוקרטס וממשיך לתקופה הוויקטוריאנית, ומסקרן רופאים מכל התרבויות. הטיפול, כתב אבן סינא,

שהיה רופא ופילוסוף בפרס של המאה ה-10, "חייב להיעשות על ידי גבר, עם עדיפות לבעלים ולרופאים".

ההפרעה לכאורה אובחנה כשנשים הפגינו סימפטומים כמו נדודי שינה, חרדה, עצבנות ופנטזיות אירוטיות, והתבססה על המילה היוונית לרחם, "היסטרוס": הנשים מתנהגות ככה כי משהו באיברי הרבייה שלהן תקוע.

הגירוי המיני כפיתרון התקיים  בחדרי רופאים כבר ב-1653, ואולי אף קודם: ידוע על מיילדות שנקראו לבתיהן של הסובלות מהיסטריה על מנת להעניק להן "עיסוי אגן". במאה ה-16 ידוע על נשים לא נשואות שסבלו מחרדה, והתבקשו על ידי הרופאים שלהן "לצאת לרכיבה נמרצת על סוס".

בתקופה הוויקטוריאנית הציעו הרופאים למטופלות למצוא גירוי שיעניק להן "פרוקסימה היסטרית", כלומר – אורגזמה, ותכננו מכונות שיעזרו לרופאים להשלים את המשימה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''משפחה וזוגיות''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים