מעבירים הילוך

ארבעה ג'יפים ורכבי שטח יצאו ממצפה רמון לכיוון הערבה כדי לבחון את גבולות היכולת שלהם ב"דרך הבשמים", בעקבות המור והלבונה

דובי זכאי | 9/12/2010 10:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
צינה חודרת עצמות נחה בשעות בוקר המוקדמות על מצפה רמון. שרידי ענן גירדו את בתי הישוב הפזורים בגבעה, קרני השמש העולה במזרח לא הניסו את הקור והכביש הממשיך צפונה, אל מישור הרוחות, נעלם בערפל הכבד. גדודי העננים הנחים על האדמה מסתדרים לנהר של צמר גפן, שגולש כמפל ערפילי אל המכתש.

למרות שהייתי עטוף היטב, עדיין קפאתי מצינה כשיצאתי להעמיס את הציוד על הג'יפ. רק מראות הענן הזוחל על הכביש וגולש אל המכתש השכיחו ממני את מזג האוויר. לעזאזל, למה המצלמה לא נמצאת אצלי ואי אפשר לתפוס את הרגע?

הג'יפ צבעו אדום יין, אבל כמעט אי אפשר לזהות אותו ברסיסי הטיפות. רק אתמול בלילה טיפסנו עם הג'יפ הקשוח על הר גוונים, כדי ללמוד את התנהגותה של המכונית וליהנות מליל ירח מלא בלב המכתש. הדרך הייתה קשה, אבל הג'יפ החסון טיפס בקלות לראש ההר. שם למדתי את יכולתו של הג'יפ, רגע לפני שנתחיל במסע חוצה המדבר בדרך הבשמים. הרכב עמד במשימה וטיפס את כל המדרגות העולות אל ההר.
דובי זכאי
הג'יפ החסון. דובי זכאי
מסעות הנבטים

עתה עומדת לפני הג'יפ ולפנינו משימה קשה לא פחות - לחצות מסלול בן 72 קילומטר מהר הנגב, מזרחה אל הערבה ב"דרך הבשמים". אותה דרך עתיקה בת 2,000 שנה , נתיב שנמתח לאורך 1,850 קילומטר שהסוחרים הנבטים הוליכו עליו את שקי המור והלבונה מדרום תימן עד שערי נמל עזה. משם הסחורה הריחנית יצאה באוניות אל מצרים, יוון ורומא.

שיירות הגמלים הנבטיות היו מקדישות חצי שנה להעביר את הסחורה, אנו נסתפק בשבע-שמונה שעות לעבור את הדרך ממצפה רמון עד כביש הערבה ליד מואה. נסיעה ברמת עבירות נמוכה, שגולשת מגובה 800 מטר בהר הנגב עד גובה אפס בערבה.

זו אחת הדרכים היפות שחוצות את המדבר. לאורכה פזורים שאריות של תשתית מסחרית מימי עבר, הכוללת מצודות דרכים, מגדלי משמר וח'אנים. לצד הדרך קמו ערים מעוררי התפעלות בפתרונות שמצאו לאגירת מים והכרת המדבר.

כמה גופים עמלו להכין את הדרך המשחזרת את מסעות הנבטים ב"דרך הבשמים", בהם גם קק"ל. הדרך קשה ונועדה לרכבי שטח קשוחים במיוחד. אך מי שרוצה לחוש את עוצמתו

של המדבר, את הבדידות ואת הנוף הפראי - שווה לו לעשות אותה.

ליוונו את הערפילים האחרונים שגלשו למכתש. כדרכם של נוודים, את הפתיחה לטיול עשינו על כוס קפה מהביל כדי לחמם את העצמות החורקות. שני אנשי קק"ל ליוו את השיירה הקטנה שלנו, שניהם אנשי מדבר בעלי ידע בהיסטוריה ובגיאולוגיה. עמיקם ריקלין, שהוביל את השיירה, ויואל, איש המדבר שכולו סוד, וידע לזהות בקלות עקבות של בעלי חיים במדבר. ג'יפ שחור הצטרף לשיירה, ובו מדריכת הטיולים דורית. אל ארבע הרכבים הצטרפו עוד חברים, ששמחו על ההזדמנות להכיר את עומק המדבר.

הדרך היורדת ממצפה רמון, דרך המכתש עד בואך הערבה קשה לנהיגה ונדרש ניסיון בנהיגה בשטח קשה. רכבי השטח נדרשים להילוך כוח ורצוי מאוד נעילת דיפרנציאל. בדרך ממתינות כמה מדרגות סלע ענקיות, שחייבים לנקוט בהן משנה זהירות. לא נעים להיתקע בשטח ולאורך הדרך אין קליטה של טלפון סלולרי. לכן לפני הנסיעה כדאי לבדוק את הרכב ואת גלגל הרזרבי ולהצטייד בשלושה ליטר מים לאדם.

יח''צ
דרך הבשמים. נוף פראי ומבודד. יח''צ
רכב בצבע אבק

הדרך היפה מתחילה מהכיכר במצפה רמון, צפונית לתחנת הדלק. כביש רעוע נמתח מזרחה ומיד הופך לדרך עפר טובה, שמתאימה גם לרכב רך. שביל זה הוא חלק משביל ישראל ונמתח על שפת מצוק צינים. שלט קטן מספר שבקצה השביל נמצא מעלה נוח.

מי שמחפש נוף יפה יכול להתחיל כאן בתצפיות על מכתש רמון. בנקודה התצפית בשמורת מצוק צינים נמצאת מרפסת מופלאה, שממנה ניתן לראות במכתש את גבעת געש, כרבולות חרירים, עמק אדום, בקעת ארדון ועוד.

בהמשך אנחנו נכנסים לעומק המדבר והשביל מפסיק להיות סלחני לרכב רך. אנחנו נתקלים בתופעות גיאולוגיות של תצורות, והדרך הופכת לקשה ואתגרית. השביל למעלה מחמל, היורד לבקעת מחמל, סגור לרכבי שטח, משום שזהו מורד קשה ואתגרי, אך השביל המסומן אדום ממשיך למעלה נח. אמנם השם הוא "מעלה", אך אנו יורדים במורד התלול.

אני מכין את הג'יפ לירידה-שילוב של הנעה קדמית, הילוך כוח ונעילת סרנים. רגע לפני שיורדים לבקעת מחמל, נשטף מראה מופלא שזור בעצי שיזף, שמהמקום הזה נראים זעירים ככדורים ירוקים. הירידה מחייבת נהיגה איטית ומתחשבת. לקראת סופה אורבות נהג שתי מדרגות סלע, אבל הג'יפ שלנו מתגבר עליהן בקלות.

עמיקם דוהר ברכב שלו על ציר הנפט בבקעת מחמל (סימון שביל שחור) ומשאיר אחריו ענן אבק בדרך אל רמת סהרונים. בינתיים כלי הרכב, שפעם היו אדומים או שחורים, מוסווים כולם באבק המדבר. מפעם לפעם אנחנו עוצרים לגיחות רגליות אל מיצד משוחזר, לנקודות תצפית או לראות צמחייה נדירה.

במהלך הנסיעה הנוף משתנה וצבעי עוקר המדבר נסוגים מצוק של צבעי אדמה, ולרוחב נמתחים פסים כחול וירוק של חול צבעוני. בצילם של האשלים מצאנו מקום נפלא לאתנחתא להכנת קפה עם הברנר של יואל.

בנחל נקרות ממתינות מדרגות סלע קשות, והנסיעה בערוץ ופרסת נקרות דורשת יכולת נהיגה טובה. הג'יפ שלנו הוכיח את יכולתו ובעזרת נסיעה איטית ומכוונת היטב טוב הצלחנו לרדת את מדרגות הסלע. הדרך בערוץ הנחל קשה, כשמשני הצדדים מתרוממים קירות הסלע, וסלעים רבים פזורים בערוץ.

בהר משא מתחלף צבעו של השביל לשחור. הדרך מטפסת מטפס אל חורבת קצרה, מיצד נבטי מרשים שממנו נפרסים נופים מדהימים. רחוק, רחוק מכאן, אי שם במזרח, רואים את מואה, חאן נבטי משוחזר שנמצא לא רחוק מכביש 90, כביש הערבה.

הטיול הוא במפות טיולים וסימון שבילים מס' 17 ו-18, הוועדה לשבילי ישראל.

dubiz@maariv.co.il

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שביל בצד

צילום: דובי זכאי

רוצים לצאת לטייל ומחפשים המלצה? דובי זכאי עם עשרות טיולים ברחבי ישראל, ברכב או ברגל

לכל הכתבות של שביל בצד

עוד ב''שביל בצד''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/tourism/ -->