ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

בנות שהיו בנים שאוהבות בנים שהיו בנות

מארק ג'ייקובס וג'יימס פרנקו עולים על עקבים, מתחמשים בגרבונים ומצטלמים כנשים. דוגמנית טרנסג'נדרית מקבלת קמפיין ענק. האם חזרנו לבלבל בין מגדרים כדי לייצר אופנה?

כשהעלמה ליאה טי הסכימה להצטלם למודעות הפרסומת של "ג'יבנשי" היה לה תנאי אחד: שיורשה לה לספר לעולם שהיא טרנסג'נדרית. מאוחר יותר הצטלמה בעירום, בצילום שהבהיר לעולם בצורה חד משמעית, האישה הזאת נולדה לגוף של גבר. המשחק בין המגדרים לא הרחיק אותה משערי המגזינים, להפך: בגיל 28 היא הגיעה לאינספור הפקות נחשקות, שמקור כולם במשחק המתעתע בין גבריות לנשיות, בין שדיים לאיבר מין זכרי.

נדמה שבתקופה האחרונה המשחקיות הזאת רק מתחזקת. בנים-שהיו-בנות, בנות-שנראות-כמו-בנים, בנים שרוצים להיות בנות מככבים במיטב ההפקות, הקטלוגים והפרסומות, ומאפשרים לאנשים מאחורי הקלעים - מעצבים, סטייליסטים, אנשי חזון - לשחק עד הסוף עם הניסיון להבנות גוף אופנתי מוגדר ומושלם, בלי התייחסות ממשית לבחירות של הטבע. אם אפשר להעלות נשים על עקבים של 20 סנטימטר, אפשר לדרוש מגברים להיכנס למחוך.

הגברת טי אמנם הקפידה להצטלם ולהיחשף כמסר לטרנסג'נדרים ברחבי העולם ("בתור טרנסג'נדרית, את מסתכלת קדימה, לעבר העתיד, ולא רואה כלום", היא אמרה בריאיון. "חשבתי שהצילומים ישדרו משהו אחר לטרניות ברחבי העולם: 'תראו, אנחנו יכולים להיות כמו כל הילדים והילדות האחרים בעולם'"), אבל בחודשים האחרונים הפך הדילוג בין המגדרים לתחביב לשעות הפנאי של מיטב בחורי ובחורות התעשייה.

הגדיל לעשות מארק ג'ייקובס, מעצב העל ומעצב הבית של "לואי ויטון", שהצטלם כגברת מהודרת לכתבה ושער במגזין Industrie, עם הכותרת שאינה משתמעת לשתי פנים, "גברת ג'ייקובס" (צילום, כמובן, פטריק דמרשלייה, על הסטייל קייטי גרנד). חנוט בגרבונים, סטילטו ומיני - אבל גם בשיער פנים בולט, הוא ניסה להגיב לכל הנשים שמאשימות אותו בעיצוב מיזוגני, שמצפה לגוף נשי מושלם, ומעצב אותו כראות עיניו, בלי התחשבות במציאות הפיזית.

זאת לא הפעם הראשונה שג'ייקובס, גיי מוצהר, מצטלם בדראג. הוא כבר עשה את זה ב-Interview ב-2008, אבל זה היה במסגרת תחפושת להאלווין. ג'ייקובס, כפי שנחשף בריאיון עם קלווין קליין בקיץ, בכלל לא בעניין של בגדים: לא של נשים, ולא של גברים. "כשבחורים התחילו להסתכל עלי ולהזמין אותי לצאת איתם, הרגשתי הרבה יותר טוב לגבי עצמי", אמר ב"הארפר'ז באזאר". "ואז זה נהיה קשה להישאר בתוך הבגדים שלי. בכל פעם שביקשו ממני להתפשט, אמרתי, 'בטח! ברור!'". מעצב נוסף שהצטלם בשמלה, הפעם פרי עיצובו, הוא ג'וזף אלטוזרה שמופיע בגיליון ינואר 2011 של מגזין W.

גם ג'יימס פרנקו, גבר שמתעקש שוב ושוב שאינו גיי, הצטלם לאחרונה כאישה. הוא עשה את זה לשער המגזין "קנדי", ובאדיבות צלם הטראש הטהור טרי ריצ'רדסון. "קנדי", מצידו, מגדיר את עצמו כמיועד לכל מי שהוא קצת טרנס, בכל כיוון שהוא. שמו נגזר מקנדי דארלינג, השחקנית שהייתה המוזה של אנדי וורהול, שסרט על חייה יגיע בקרוב למסכים. הצילום, מבחינת פרנקו, הוא הבעת תמיכה בכל מי שהוא קצת אחר.

"תעשיית האופנה מחבקת לחיקה את הטרנססקסואלים, בדיוק כפי שעשתה בשנות ה-60' וה-70'", אומרת גרנד, שהיא גם עורכת מגזין Love. "ההבדל הוא שהיום לא רק המגזינים והשוליים מאמצים אותם, אלא גם תעשיית הפרסום, ווג, ואופרה וינפרי". בגיליון הקרוב של Love צפויה הפקת אופנה טרנסג'נדרית שצילם, שוב, פטריק דמרשלייה בניו יורק וגם בגיליון האחרון של מגזין POP קיימת הפקה כזו.

תעשיית האופנה אכן הייתה הראשונה לאמץ לחיקה את הטרנסג'נדריות, כמו במקרה של אפריל אשלי, שנודעה כדוגמנית בריטית בשנות ה-60, עד שהוצאה מהארון על ידי מגזין "פיפל" ב-1961, שחשף שהדוגמנית, שצולמה על ידי דיוויד ביילי, נולדה לגוף של גבר. אשלי, שכבר הספיקה כמובן לפרסם את הביוגרפיה "הגברת הראשונה", הייתה האישה הראשונה בבריטניה שעברה ניתוח לשינוי מין, והאישה האחרונה בבריטניה שמגזין חשף כטרנסג'נדרית. 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...