משחקי פיתוי: השרלילות ממשיכות להוביל את העולם
חולצות שקופות בלי חזייה, גרבונים בתור מכנסיים, פה מלוכלך וחצאיות קצרות בלי תחתונים. פריס הילטון, שחוגגת 30, כבר מזמן נראית כמו שייה תמימה לעומת כוכבניות הוליוודיות צעירות ממנה. פרובוקטיבי, מה לעשות, זה עדיין הכי אפקטיבי
פריס הילטון? חתונה? ילדים? סקירה קצרה של תולדות חייה מראה שהבחורה החושפנית כבר ניסתה להגשים את החלום בעבר. בגיל 21 התארסה לדוגמן ג'ייסון שו וב-2005 קיבלה טבעת מהיורש היווני בעל השם המקורי פריס לציס. גבירותיי ורבותי, פריס הילטון היא בכלל מונוגמיסטית סדרתית. לא יעזרו הנוצצים וחצאיות המיקרו מיני: נראה שאיתרנו רומנטיקנית.
למען האמת, גם כשמנסים לנתח את קלטת הסקס בעלת הכותרת השנונה של הילטון, מגלים שהיא לא בדיוק מה שחשבנו. קודם כול, היא וסלומון היו במערכת יחסים באותה תקופה, ולא מדובר בלילה אחד של תשוקה חסרת מעצורים. בנוסף, מצפייה בקלטת מתגלה בחורה ביישנית למדי, ובהחלט לא משוחררת מינית. בניגוד לקלטת הסקס של פמלה אנדרסון וטומי לי, זו של הילטון אינה לוהטת כלל, ומציגה יחסי מין יומיומיים ואפילו משעממים בין בני זוג, שעל פי גרסתה נועדה לעיניהם בלבד. בסופו של דבר, הקלטת אפילו לא הרסה לה את המוניטין.
הילטון היא לא הבחורה היחידה שאוחזת בתדמית שהאמריקאים מכנים Slut, ואינה בהכרח תואמת את התנהגותה בחיים הפרטיים. גם פמלה אנדרסון, אולי סמל המין הגדול בעולם, זוקפת לזכותה אינספור מערכות יחסים ארוכות, כולל שלוש חתונות ושני ילדים (חוץ מטומי לי וקיד רוק, היא הייתה נשואה לתקופה קצרצרה לאותו ריק סלומון מקלטת הסקס של הילטון), ובו-זמנית אוחזת בשיא של מספר ההופעות על שער מגזין "פלייבוי".
המשותף לשתיהן הוא החיבוק החם שהן מקבלות מהקהל. למה? נראה שההליכה שלהן על הקו הדק שבין מתירנות למתיקות, בין מיניות לתמימות, יוצרת סתירה פנימית בין המדונה לזונה ומקדם תדמית נגישה, מזמינה ובעיקר לא מאיימת.
ובכל זאת, הילטון נתפסת כזנותית על ידי הציבור
"הלבוש הוא אמצעי להשיג מטרות. אמצעי זול, שמכפר על חוסר ביטחון מסוים", מפרשת יועצת התדמית אתי בן ארי. "אדם שלא בטוח בעצמו ובקריירה שלו, ישתמש באמצעים פרובוקטיביים כי זה זמין וקל". לדבריה, הכוכבות ההוליוודיות מודעות למה שהן משדרות ולעתים משתמשות בתדמית הציבורית כאמצעי למימוש פנטזיה שאינה בהכרח מתיישבת עם ההתנהגות היומיומית שלהן.
סיבה נוספת לעין העקומה שנשלחת אל עבר הילטון והקולגות שלה, כמו האחיות קרדשיאן, נעוצה בכך שהן לא אוחזות בכישרון מסוים שהפך אותן לכוכבות, והאקט הפתייני שלהן הוא לא ממש חלק מאמירה יצירתית, אלא ניסיון למשוך תשומת לב. בניגוד למוזיקאיות שיכולות ללהטט בין תדמיות לצורך מקצועי, כמו כריסטינה אגילרה, בריטני ספירס או מיילי סיירוס שהשתמשו במיניות שלהן על מנת לקדם את עצמן בתעשיית המוזיקה, הילטון מפורסמת אך ורק בתור עצמה, ולכן כל מהלך שלה נתפס כחלק בלתי נפרד מאישיותה האמיתית.
כך גם במקרה של ספירס וסיירוס והתצלומים השערורייתיים שלהן עוד בטרם מלאו להן 18, וחרף העובדה שהן הצהירו על היותן בתולות ותמות. ספירס הצטלמה למגזין "רולינג סטון" כמה חודשים לפני שהפכה חוקית בבגדים תחתונים, ועוררה תגובות קשות אצל הורים מודאגים ברחבי ארצות הברית. סיירוס הצטלמה בגיל 15 כשהיא עטופה בסדין בלבד למגזין "ואניטי פייר", וקיבלה גם היא תגובות שליליות.
מובן שזה לא מפריע לה להסתובב גם היום עם חולצות שקופות בלי חזייה או לצלם את עצמה בפוזות פרובוקטיביות. "כשמדברים על נשים או על נערות בתקשורת, תמיד קיימת הבחנה בין הנערה הטובה לנערה הרעה", מסבירה ד"ר סיגל ברקברנדס מבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי של המכללה למנהל. הבעיה היא שהתקשורת והציבור מושכים כמעט תמיד לכיוון הנערה הרעה, הפרוצה, מכיוון שזהו ייצוג המספק יותר כותרות צהובות.
אחת הדוגמאות הטובות לכך היא הסצינה הנודעת של הסרט "גריז" מ-1978, בה הנערה הטובה סנדי (אוליביה ניוטון-ג'ון) מנסה למשוך את תשומת לבו של הנער המרדן דני (ג'ון טרבולטה). המוצא האחרון שלה הוא מייקאובר, בו היא הופכת מבתולה שמרנית בשמלות מתוקות ושיער אסוף, לטורפת גברים עם מכנסי עור צמודים ונעלי עקב אדומות. ההבחנה בין צבעי הבגדים, סגנון השיער, האיפור ושפת הגוף שלה יצרו דיסוננס בין שני הקצוות אליהם היא שייכת, והמסר שהתקבל עורר ביקורות רבות.
התפיסה הזו יכולה להסביר מדוע הילטון, למרות קולה המתוק וחיבתה לכלבלבים ולפריטים ורודים, נתפסת כפרועה ומינית יתר על המידה. הסתירה בין מרכיבי האישיות השונים שלה לא מתיישבת אצל הציבור, שמרגיש שהוא חייב לבחור צד. מובן שבגלל שערוריות מין וסמים, קשה שלא לראות בה את ה"זונה" ולא את ה"מדונה".
היא , מצידה, לא חוששת להקצין צד זה, מכיוון שהיא יודעת שללא שערוריות, אין גם כותרות. "פריס הילטון פשוט פועלת מתוך רצון לתשומת לב", טוען ד"ר אמיר שפר, פסיכולוג קליני ומרצה במסלול האקדמי של המכללה למנהל. "זו לא אינטרסנטיות כלכלית, אלא הרצון שיהיה סביבה באזז תקשורתי כל הזמן. זה נותן לה תחושה שהיא חשובה, מעניינת ובלתי נשכחת. ייתכן שדווקא בגלל שמדובר במישהי שהכול בא לה בקלות, זה נתן לה להרגיש שהיא לא שווה בזכות עצמה, והיא מנסה להשיג תשומת לב בדרכים אחרות".
ד"ר שפר מוסיף כי השימוש במיניות הוא גם אחד המאפיינים של אישיות היסטריונית. "נשים היסטריוניות מתנהגות בפרובוקטיביות כדי למשוך תשומת לב", הוא מסביר. "זה בדרך כלל נובע מדימוי עצמי פגוע. פעמים רבות הן לא מחוברות באמת למיניות המתפרצת הזאת באופן טבעי, אלא משתמשות במאפיינים חיצוניים שלה, כמו לבוש".
מובן שלא חסרות כוכבות שמתלבשות ומתנהגות בצורה פרובוקטיבית או אוהבות לפתוח פה מלוכלך. הילטון היא כבר מזמן שיה מתוקה ותמימה לעומת משתתפות "ג'רזי שור" שמנבלות את הפה ולא מתביישות לקיים יחסי מין על המסך, ובמקביל להפוך לכוכבות הגדולות ביותר של השנה האחרונה.
לצדן ניתן למצוא את טיילור מומסן, שבגיל 16 כבר יצאה מהבית עם מחוכים וגרבונים בלבד ותיבלה את הלבוש בדיבורים על אוננות, או את לינדזי לוהן שעשתה קריירה מהתנהגות זנותית. בקיצור, התקשורת נהנית ללבות את הפריצות, ובתמורה מקבלת ממנה עוד ועוד.
לעומת הוליווד, בישראל קצת יותר קשה למצוא את הבחורות האלו. פרט ליוצאות דופן כמו מורן אייזנשטיין, אורלי ויינרמן או אורית פוקס, בארץ לא קיים האקלים התרבותי הנחוץ לטראש אמיתי. הסיבה העיקרית לכך היא גודל האוכלוסייה: בינינו לבין הכוכבים שלנו לא מתקיים המרחק הדרוש שיאפשר להם להשתעשע עם התדמית בלי לחטוף ביקורת מיידית מהמוכר בסופר או מהשכנה של ההורים. חוץ מזה החברה שלנו מאוד שמרנית בנוגע למין מזדמן: אם תריצו בראש רשימה של הכוכבות הכי גדולות שיש לנו, סביר להניח שתתקשו למצוא כאלה עם תדמית מעט מלוכלכת. אנחנו מעדיפים אותן מלאכיות.
אחרי שנים רבות בהן אחזה בתדמית של ילדה פרועה שכללה גם סיבוב במכון גמילה עוד לפני שהגיעה לגיל 20, נכנסה ריצ'י להיריון לפני כשלוש שנים. בן-לילה סגרה את הפה הגדול שלה, ויתרה על החצאיות הקצרות, והחליפה אותם בהתנהלות תקשורתית מחושבת ובסטייל צנוע. גם אם שינוי כזה מחכה להילטון ממש מעבר לפינה, כולל חתונה ושלושה ילדים, אין ספק שאנחנו נתגעגע ליורשת הפלרטטנית ולמיני הרצחני שלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם