פנטסטיק מן: אופנת גברים
הגבר הישראלי כבר לא לובש רק כפכפים, ג'ינס וטי שירט. הדור החדש של הבחורים בארץ מקפיד יותר על סגנון ומקוריות, מתעדכן בטרנדים אופנתיים מרחבי העולם ופתוח לחידושים. האם זה אומר שסוף סוף יש כאן קוד לבוש גברי?
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של סגנון
היום, 20 שנה אחרי, חל שיפור במצב הלבוש הגברי, אבל עדיין, בבואנו לבחון את קוד הלבוש של הגברים בישראל, אנחנו נתקלים בעיקר בהיעדרו: אורחים מגיעים לחתונה בכפכפים ובג'ינס, חריצי ישבן מבצבצים ממכנסיים, גברים מיוזעים לובשים פוליאסטר, ועניבה משולה עבורם לחבל תלייה - כל אלה ואחרים, באופן מצער, הינם מראות נפוצים בישראל. השאלה היא למה.
"יש לזה תשתית שהיא בחלקה היסטורית, חברתית ואידיאולוגית, אבל מעל הכול, לדעתי, גברים בארץ, בשונה מאירופה, פשוט מוותרים לעצמם", מפרטת פרץ. "לא רק על הלבוש, אלא על המראה בכלל: טיפוח, גילוח, תשומת לב, התכוונות והקפדה. ברשת 'מרקס אנד ספנסר' סיפרו לי שיש כללים אפילו לגבי סוג העניבה שמותר לענוב לעבודה. זאת רמת ההקפדה באנגליה, תרבות לבוש שלא קיימת בארץ. כאן לעומת זאת, יש גברים שאת תוהה מתי בפעם האחרונה הם ביקרו אצל הספר".
לבושו של הגבר הישראלי עבר לא מעט גלגולים. בני העליות הראשונות הגיעו, רובם ככולם, מתרבות ביגוד עשירה. אצל יהודי ספרד ואצל העולים מאירופה, חליפה, כובע ועניבה היו חלק מובהק מסטנדרט הלבוש. "בתקופת העלייה הראשונה, היהודי החדש עובד הכפיים לא ייחס חשיבות למה שביטא המראה החיצוני לגבי השינוי הדרמטי שהתחולל בחייו", מסבירה פרץ. "לעבודה לא התלבשו בצורה מהודרת, אבל לאירועים חגיגיים המשיכו להתלבש בהקפדה, במראה אירופי של סוף המאה ה-19. השינוי החד היה במהלך העלייה השנייה, שהייתה סוציאליסטית, ולכן בזה לכל הערכים הבורגניים, שקוד לבוש עומד בראשם.
"אנשי העלייה השנייה שהגיעו לארץ גדלו כילדים בסוף התקופה הוויקטוריאנית המוקפדת והנוקשה. עבורם, השוני הקיצוני בלבוש היה מרד אותנטי כנגד ההורים והבורגנות האירופית. הם הגיעו למזרח התיכון החם, ראו סביבם את הלבוש הקליל והגלביות, וזה ודאי נתן להם תחושה חדשה - להיות פחות חנוקים ויותר חופשיים", היא מוסיפה.
אז למה בעצם לא נוצר כאן קוד לבוש?
"ישראל הייתה כור היתוך של אנשים שהגיעו ממקומות בהם היו קודים שונים של לבוש. אי אפשר היה לקחת מראה אחד ולאמץ אותו. בנוסף היו כאן תנאי מחיה קשים וחלק מהעולים הגיעו לכאן אחרי שאיבדו את כל משפחתם ורכושם. גם ההנהגה לא ראתה לנכון ליצור כאן קוד לבוש לאומי, ובעצמה לא הקפידה על כך. אלה מסרים שחלחלו לדורות הבאים".
עם זאת, המעצב יוסי קצב מדגיש שמקורו של קוד הלבוש דווקא לא חייב להגיע מהבית, וניתן לעצב אותו במהלך הזמן. "זה נרכש, אפשר ללמוד הכול", מסביר
בשנות ה-70 התחולל מרד חדש בקרב הגברים בארץ. הדור שצמח כאן אימץ בחום את האופנה שהגיעה באיחור מאירופה ומארצות הברית ויצר קיצוניות חדשה תוך שימוש באופנת הסיקסטיז שכללה מכנסי פדלפון מתרחבים ונמוכי מותן, חולצות הדוקות בהדפסים פסיכדליים, שורטים קצרצרים וכמובן - ג'ינס. בשנות ה-80 וה-90, כשלא היה עוד צורך במרד אידיאולוגי, נותר הגבר הישראלי עם העדפה בלתי מתפשרת לנוחות ועם מעט מאוד עניין בסטייל.
"בשנת 1999, גברים צעירים שרצו להתלבש נתקלו בשממה", נזכר קצב. "מי שיכול היה להרשות לעצמו נסע לחו"ל ומצא בגדים, ומי שלא - פשוט התלבש רע. הסטריאוטיפ לגבי הגבר הישראלי באותן שנים היה שהוא שמרן, אוהב צבא ולא אוהב צמוד וצבעוני, אבל אחרי שפתחנו את 'קסטרומן' גילינו שזה לא נכון - מידה סמול הייתה אחת המידות הכי נמכרות והצבע הסגול נחטף מהמדפים".
קצב מחלק את אופנת הגברים באותן שנים ללפני ואחרי "קסטרומן". "לפני שהרשת נוסדה המצב היה קטסטרופלי כי החברות פנו לקהל מבוגר ושמרני, והייתה רק חנות אחת של 'זארה'", הוא אומר. "ההצלחה של 'קסטרומן' הייתה מסחררת והפתיעה את כולנו. תוך שלושה שבועות נגמרה בחנות אחת סחורה שיועדה לשש חנויות. זו הייתה הצלחה מטורפת, שנתנה מענה של אופנתיות, איכות ומחיר הוגן".
בעשור האחרון, השתנתה לחלוטין תמונת המצב הישראלית, וצמחו רשתות גברים נוספות, מ"רנואר מן" ועד "פוקס מן", כתוצאה מהדרישה ההולכת וגדלה. "כשנסעתי לארצות הברית ב-2003, כמעצב ראשי בחטיבת הגברים של DKNY, הבנתי כמה הגבר הישראלי הוא בעצם אופנתי, לעומת האמריקאי", מספר קצב. "באותה תקופה מכנסיים נמוכים היו מאוד פופולריים, ורציתי להנמיך את הגזרה בסנטימטר. את לא יכולה לדמיין איזה ויכוחים זה יצר. אז אומנם אנחנו לא האירופאים, להם יש היסטוריה ארוכה של תרבות לבוש, וזו דרך חיים עבורם, אבל לפחות אנחנו מעזים לנסות. כשחזרתי לארץ ארבע שנים אחרי זה הייתי בהלם. הקהל הישראלי הפך משמרן למוחצן באופן קיצוני - המכנסיים נמוכים מדי, החולצות קצרות מדי, הבגדים מקושקשים, ערימות של יהלומים - כמו טווסים".
בשנתיים האחרונות שוב חל מפנה באופנת הגברים. דור חדש של מעצבים לגברים הולך ופורח, ובמקביל גם הסטייל של הגבר הישראלי משתנה לטובה. "הלקוח של היום זקוק לפחות מבחר וליותר דיוק", מסביר קצב. "הוא מודע לאיכות ולאופנתיות, הוא לא זקוק להגזמה, מסתפק בדיטיילים עדינים - זה צורך שעליו אני עונה היום, ויש כאן קרקע פורייה שתאפשר למעצבי גברים נוספים לפרוח".
שניים ממיצגי הרנסנס הגברי בארץ הם עיתונאי האופנה סהר שלו, ומנהל קשרי החוץ במוזיאון העיצוב בחולון, אייל דה-ליאו, שהקימו לפני שנתיים וחצי את "הגרסונייר", בלוג האופנה העברי הראשון שכולו שיר הלל לג'נטלמן המטופח. היום, אחרי כאלף פוסטים ועוד יותר מעריצים, הם מאמינים שהבלוג שלהם סייע, לפחות חלקית, בשינוי שחל אצל הגברים בארץ. "כשהתחלנו את הבלוג הרגשנו שאופנת גברים לא הייתה משהו שנחשב ראוי לדיון, ואם כתבו עליה בעיתונות, זה כמעט תמיד היה בהקשר של 'איך להלביש חתן'", אומר שלו. "עכשיו יש הרגשה שיש יותר דיון בתחום הזה. נוצרו מדורי גברים ויותר עניין בלבוש יומיומי ולא רק של חתנים או של אנשי עסקים. כתוצאה מכך, הכניסות לבלוג החלו לעלות, וכך גם התגובות. היום אני מרגיש שיש יותר תשומת לב גם ברשתות הגדולות לגברים בארץ, לצד מותגים של מעצבים צעירים שקמו".
"בהתחלה, פתחנו את הבלוג מתוך צורך לחלוק אחד עם השני עניין משותף", מוסיף דה-ליאו. "בפעם הראשונה שקיבלנו תגובה עניינית שהובילה לעוד ועוד תגובות, הבנו שנוצר שיח ושאנחנו לא לבד, שיש קהילה שלמה של גברים שיש לה עניין וצורך אמיתי בנושא".
שלו מוסיף שהשניים הבינו שהם הצליחו לעשות שינוי כשהמילה "גרסונייר" (בצרפתית: דירת רווקים) הפכה לשם תואר. "אנשים התחילו להגיד בלי קשר לבלוג 'הוא גרסונייר, היא גרסוניירית' והבנו שזה תפס", הוא מציין.
הקוראים שלכם מבקשים עצות ונעזרים בכם?
"מאוד. זו מדיה שמאפשרת אינטראקציה ואנחנו מקבלים המון שאלות של 'איך ללבוש' או 'איפה לקנות', ואפילו המלצות בעולם. לכולם אנחנו עונים וכותבים באריכות ובסבלנות".
דה-ליאו: "בסופו של דבר לקהל כאן פשוט חסר ידע בסיסי על דברים קלאסיים, וזו אחת המטרות של 'הגרסונייר', לדבר על דברים יפים שאנחנו אוהבים, ולאט לאט לגשר על הפער בין ישראל והעולם".
סטיילינג: מזל חסון, דוגמן: אסף יובינר ליולי, איפור ושיער: מורן סטוויצקי, ע' סטיילינג: אלינור וולטר
1 .בנו מלתחה מפריטי בסיס: מכנסי בד, ג'ינס במראה נקי, ז'קט בד שיתאים לשניהם ונעליים מעור.
2 .מיצאו את האקססורי שמתאים לכם: חגורה, עניבה, פפיון, חפת או שרשרת.
3 .שימרו על הרגלי טיפוח בסיסיים: מודעות לגוף, לעור הפנים ולשיער מתחילה בדקה אחת, במקלחת או לפני השינה.
4 .שימו לב להתאמת הבגדים למידות גופכם: הימנעו מלבישת בגדים קטנים או גדולים מדי.
5 .התעדכנו במגזין Fantastic Man או בבלוג artofmanliness.com.
- לבלוג של הגרסונייר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם