ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

גורו, אחים, גורו: לקראת חגיגות הגורו פורנמה

ביום שישי יציין העולם את הגורו פורנמה, היום בלוח השנה הוודי שמוקדש למורה הרוחני. מוטי שפי מנצל את ההזדמנות כדי לבדוק למה בעצם המסורת הוודית מקדשת כל כך את הגורו

מחר, יום שישי, בזמן הירח המלא של חודש יולי, יחגגו מיליוני אנשים בהודו ובמקומות אחרים בעולם את גורו פורנמה, היום  בלוח השנה הוודי שמוקדש למלאות (פורנימה) של הגורו או המורה הרוחני.

ביום זה נוהגים רבים בהודו לבקר את המורה הרוחני שלהם ולהגיש לו מנחות של פרחים ופירות כשהם מזמרים מנטרות וודיות שמוקדשות לגורו: "גורו בראמה, גורו ווישנו, גורו דבו מאשווארה, גורו סאקשט פארה ברהמה טסמיי שרי גוראווה נאמאמה". ובתרגום חופשי: גורו הוא ברהמה, הבורא, ווישנו המשמר ושיווה ההורס, אנו משתחווים לגורו שמגלם את ברהמן או את המלאות של ההוויה שעומדת בבסיס הבריאה.

הדבקות וההוקרה לגורו אינה מיוחדת רק לתרבות ההודית. בכל המסורות העתיקות עבר תמיד ידע רוחני ממורה לתלמיד; אלישע קיבל זאת מאליהו, ישו מג'ון הבפטיסט, קרישנה מסאנדפאני, ראמה מרישי וושיסטה ושאנקרה מגובינדה.

הצורך בהדרכה רוחנית מגורו מואר מובלט במסורות הוודית בעובדה שגם ישויות שמימיות (דוות) שקיימות ברמה העדינה של הבריאה ואמורות לבטא רמת התפתחות גבוהה ישבו לרגלי גורו דאקשינה מורטי (שיווה בהתגלותו כמורה) וקיבלו ממנו ידע רוחני גבוה בדבר הדרכים להארה.

הפירוש המילולי של המילה גורו בסנסקריט הוא להיות גדול, נגזרת מהשורש "גור" (gur) שמשמעותו לרומם.

הגורו אמור להנחות את תלמידיו בדרך הרוחנית ולרומם אותם למצבי תודעה גבוהים. משמעות נוספת של המילה גורו היא "כבד" ובהקשר זה היא מציינת אדם מלא או כבד בידע.

בכתבים הוודים נאמר שגורו אמיתי חייב למלא שני תנאים; עליו להיות אדם שהצליח להשתחרר מבערות ולהתבסס במצב של הארה, ובנוסף לכך הוא חייב להיות מסוגל להעביר לתלמידיו ידע טהור ואמיתי שמסייע להם לפתח מצבי תודעה גבוהים.

ידע רוחני קשור במסורת הוודית "לגורו פארמפארה", כלומר למסורת נמשכת של מורים מוארים. מורים אלה העבירו לתלמידיהם ידע טוטאלי על המציאות המוחלטת שעומדת בבסיס הבריאה, ולימדו אותם את הדרכים שבאמצעותם ניתן לחוות בתוכם את הידע הזה ולהתבסס במצב של הארה.

הכתבים הוודים טוענים שהתלמיד הרוחני חייב להיפתח לידע שנובע ממקורות רבים, אולם בסופו של דבר לאחר בדיקה וחקירה עליו לבחור במורה רוחני אחד ולדבוק בו. אין טעם לנדוד ממורה למורה ולנסות לעקוב אחרי הוראות ותרגולים שונים.

למורים רבים יש גישות שונות להתפתחות רוחנית, וחוסר התמקדות בגישה ובמורה אחד עלולה לגרום לננו לאבד את האמונה בידע של המורה ולשקוע למצב של מבוכה ואי וודאות. פתגם הודי ידוע טוען בהקשר זה: "מרופא אחד אתה מקבל מרשם, משני רופאים יעוץ, משלושה אתה חופר לעצמך קבר".

הספרות הוודית מהללת ומרוממת את הגורו לדרגת קיום עליונה. בטאטריה אופנישאד נאמר: "יש לכבד את המורה כאלוהים", ובגורו גיטה מצוין שבמידה ולתלמיד ניתנת הזדמנות להשתחוות לאלוהים או לגורו עליו לבחור בגורו מכיוון שהוא אחראי גם ליכולתו של התלמיד להגשים את אלוהים וליצור איתו קשר ישיר.
 

כשאנו במערב קוראים את הביטויים הללו קשה לנו בדרך כלל להבין את המשמעות העמוקה שעומדת מאחוריהם ואנו נוטים לבטל אותם כביטויים רגשניים או כהגזמות פרועות. אז מה גורם בעצם לגורו או למורה הרוחני להיות כה מוערך במסורת הוודית? כדי לענות על שאלה זאת הבא נפנה ליוגה סוטרה. פאטנג'לי דן שם באמצעים לרכישת ידע נכון, וטוען: "ידע נכון מבוסס על תפיסה ישירה, היסק או עדות מילולית (של מורים נאורים)" (יוגה סוטרה 1.7) .

פאטנג'לי מפרט בסוטרה זאת שלושה אמצעים ברי תוקף לרכישת ידע נכון. אמצעים אלה מאפשרים למתרגל היוגה ששואף להגיע לשלמות לקבל החלטות נכונות שמסייעות להאיץ את התפתחותו הרוחנית. תפיסה ישירה קשורה לקליטה חושית, היסק לניתוח הגיוני שמאפשר הסקת מסקנות נכונות ועדות מילולית מתייחסת לעדותו של גורו מואר שזיהה מתוכו ידע וודי נצחי.

ידע זה כלל את תיאור המכניקה שבה חוקי טבע שונים מעצבים ומארגנים את כל הבריאה. פאטנג'לי משתמש בסוטרה זאת במילה "אגאמה" כדי לציין עדות מילולית. הפרוש המילולי של המילה הוא "הליכה לקראת המקור".

ידע שנמסר בדרך זאת על ידי הגורו כולל הנחיות ועצות שאמורות לסייע לתלמיד להתקדם בדרך הרוחנית ולהתחבר למקור אלוהי פנימי שקיים בתוכו. הכתבים הוודים מייחסים לעדות מילולית של מורים מוארים חשיבות רבה מאחר והיא מאפשרת לנו להבין מצבים או רעיונות שנמצאים מחוץ להתנסות חושית ישירה.

כמו כן, העדות המילולית חיונית במקרים בהם אנו לא מקבלים ידע מספק שמאפשר לנו להפעיל בעצמנו היסקים שכליים שמקדמים אותנו בדרך הרוחנית.

פאטנג'לי ממשיך לטעון ביוגה סוטרה שקשר לגורו מואר יכול לסייע לאדם להתנסות בסמאדהי: "מכך שמתאימים את ההכרה לאדם אחר שחופשי מתשוקות (ניתן לחוות מצב של סמדאהי)". (יוגה סוטרה 1.37).
 

כפי שראינו, גורו אמיתי אמור להיות מבוסס בקביעות במצב אחדותי של יוגה. הוא חושב ופועל באופן טבעי בהתאם לכל חוקי הטבע ודרך התנהגותו מביע את האינטליגנציה הקוסמית שמניעה ומכוונת את כל הבריאה.

תלמיד שמצליח להתאים לחלוטין את תודעתו למורה מואר יכול לחוש ולחוות את האחדות והאושר שמוקרנים ממנו, ועם הזמן להתבסס במצב זה בעצמו. דרך זאת של דבקות בגורו מתאימה במיוחד לתלמידים מפותחים מבחינה רגשית שמסוגלים להקדיש את כל זמנם למורה ולהימצא בסביבתו הפיזית.

יוגה ושיסטה, אחד הטקסטים החשובים שפורשים את שיטת האדוויטה וודנטה, מתאר כך את ההימצאות בחברת גורו המואר: "ברכות שזורמות מנוכחות אדם קדוש לא ניתנות להשוואה לברכות אחרות. האדם הקדוש שלו ורגוע, התנהגותו ופעילותו טהורים, ולכן הימצאות בחברתו מקדמת שלווה ואיכויות אלוהיות בכל אדם שמחפש זאת.

"בחברתו ניתן להשתחרר מפחד ומחטאים ולגדול בטוהר. אהבה וחיבה שקיימת אצל הדוות (חוקי הטבע) אינה יכולה להשתוות לאהבה חסרת גבולות שזורמת מאנשים קדושים" (יוגה ושיסטה 6.2.39).
דוגמה לעיקרון שמובע בסוטרה זאת ניתן למצוא בסיפור שהמורה שלי מהרישי מהש יוגי מספר על הדרך שבה הוא הגיע להארה במחיצת המורה שלו גורו דב:

 "הבנתי והרגשתי, מעומק ליבי, שאיפה עזה ללכת רק בכיוון שהוא חפץ שהלך בו. לעתים הייתי צריך לנטוש לחלוטין פעילות מאד חשובה מכיוון שחשבתי שהוא אינו מעוניין בה, אך הסתגלתי לכך.

"עברתי אז תקופה של מבחנים, אולם איכשהו הצלחתי לעמוד בהם. ביצעתי פעולות שונות כדי ליצור איתו קשר ולהתאים את עצמי למחשבתו ולהרגשתו. כל התקופה ההיא היתה של הסתגלות חוזרת ונשנית, וזה היה הכוח שהניע את חיי, כך חייתי, נעתי, נשמתי, אכלתי ודיברתי. כל מחשבותיי היו תמיד קשורות לדרך בה חשבתי שהוא רוצה שאנוע.

"תמיד ניסיתי לראות להיכן הוא מביט? מה הוא אוהב? זה היה הכיוון שלי, זה היה העניין, לפעול כדי לראות את תגובתו, וכאשר הפעולה הסתיימה הייתי צריך ליצור פעולה נוספת. הוא ביקש ממני רק לעתים נדירות לעשות משהו.

"המטרה שהצבתי לי כבר מהתחלה היתה רק לנשום יחד איתו בנשימה אחת. זה היה האידיאל שלי, כל תכליתי היתה להתאים את עצמי לגורו דב וזה הדבר היחידי שרציתי לעשות. למזלי קלטתי שהדרך היחידה לעשות זאת היתה להתאים את הרגשתי להרגשתו; להרגיש כיצד הוא חושב, לדעת מה הוא רוצה שאעשה ולחוש מתי הוא לא רצה שאעשה זאת….לקח לי כמעט שנתיים וחצי להתאים את מחשבותיי למחשבותיו, לא היתה לי ממש דרך למדוד את הצלחתי אולם ידעתי שאני מבצע שגיאות רק לעיתים מאוד מאוד נדירות, ושלמעשה אני כמעט לא שוגה.

"ומאז כל העניין היה עבורי מאוד קל, לא היו מכשולים, הכול היה צלול יותר. חייתי מסביבו מבלי לחוש שאני חי. זו היתה הרגשה מאד  אמיתית של אחדות שלמה עם גורו דב, ממש כך. אנשים שראו אותי נע איתו יודעים שנראיתי כאדם שאינו נמצא בגוף נפרד, היה שם משהו בעל ערך אוניברסלי...המורה לעולם אינו נותן, התלמיד תמיד הוא זה שלוקח.

"המים במיכל מלאים ואין להם נטייה להישאר שם או לזרום החוצה. כל מי שרוצה  להשקות את שדהו במים רק יוצר חיבור למיכל. וברגע שהצינור מורם לגובה של המים הם מתחילים לזרום. זוהי הטכניקה. יש רק לחבר את הצינור לגובה של המיכל והמים אינם יכולים להישאר שם ומתחילים לזרום בכוונה או שלא בכוונה. לכך הכתבים הוודים מתכוונים כשהם מדברים על כניעת התלמיד לרגלי המאסטר".


לסרטון וידאו על קריאת המפה האסטרולוגית על פי השיטה ההודית

לדף הפייסבוק של מוטי שפי על אסטרולוגיה הודית

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

מוטי שפי

בעל תואר שני בפילוסופיה ודית מהאוניברסיטה הוודית של מהרישי, הולנד. השתלם בהודו באסטרולוגיה הודית עתיקה וזמרה וודית מסורתית. לימד מדיטציה והרצה על היבטים שונים של הספרות הוודית במסגרת קבוצה בין-לאומית של מורים למדיטציה בארה''ב, אירופה, דרום מזרח אסיה והודו.

לכל הטורים של מוטי שפי