ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

האיש שראה הכל: טום פורד חוגג 50

טום פורד יחגוג מחר 50 שנה של סקס, פרובוקציה, גלאם ובעיקר: בגדים נהדרים. תחנות בחייו של האיש שחלם להיות כוכב קולנוע והפך לאחד המעצבים הגדולים ביותר בעולם

עובדה מפתיעה: טום פורד מעולם לא למד אופנה. בגיל 17 עזב פורד את עיר הולדתו יוסטון, טקסס, אחרי שהתקבל ללימודי אמנות באוניברסיטת ניו יורק. כעבור שנה פרש מהלימודים במטרה להפוך לכוכב פרסומות, ובמקביל התחיל ללמוד בבית הספר לעיצוב "פארסונס", שם למד אדריכלות

עד שסיים ב-1986. "הלכתי ללמוד אדריכלות כי הייתי משוגע על בניינים", סיפר בריאיון ל"ניו יורק מטרו". "אבל אז הבנתי שאני מתרגש יותר מהגיליון של 'ווג' שיוצא כל חודש מאשר מהפרויקטים שלי, ושהדרך שבה אני מתייחס לאדריכלות היא בכלל בכיוון של אופנה".

עוד בטרם סיים את התואר עזב פורד את ניו יורק וגר בפריז במשך שנה וחצי, שם עבד במשרד יחסי הציבור של בית האופנה "קלואה". במהלך ההתמחות, שעסקה בעיקר בצילום מסמכים, בשליחת מכתבים ובשאר עבודות פקידות, הבין פורד עד כמה גדולה ומכרעת אהבתו לבגדים. כשחזר לניו יורק סיים את התואר באדריכלות והתחיל את הקריירה שהפכה אותו לכוכב: עיצוב אופנה.

לאחר סיום הלימודים וללא כל ניסיון או השכלה באופנה פנה פורד אל המעצבת האמריקאית קתי הארדוויק וביקש לעבוד איתה. הארדוויק לא תכננה להיעתר לתחינותיו, אך לבסוף התרצתה. פורד עבד איתה במשך שנתיים, ומשם עבר לעצב עבור המותג "פרי אליס" תחת מארק ג'ייקובס. ג'ייקובס ופורד לא בזבזו זמן רב ב"פרי אליס" והתקדמו למחוזות אחרים, אך העבודה עבור המותג האמריקאי, שהיה מצליח באותה תקופה, פילסה את דרכם לתהילה.

ארבע השנים שהעביר בתעשיית האופנה האמריקאית שכנעו את פורד שהוא מתאים יותר לשוק האירופי. "אם אני הולך להיות מעצב טוב אני חייב לעזוב את אמריקה, האירופאים מעריכים סטייל", ציין בריאיון ל"ניו יורק טיימס", ואכן ב-1990 החל לעבוד בבית האופנה "גוצ'י", שנחשב אז למותג שמרני שידוע במוצרי יוקרה קלאסיים ומשעממים למדי. פורד החל כאחד מאנשי הצוות הקריאטיבי של קולקציות ה-ready to wear, אך במהרה קודם לתפקיד שאיש לא רצה - המעצב הראשי של קולקציות הנשים. חצי שנה לאחר מכן התרחב גם לקולקציות גברים ונעליים.

פורד, הומוסקסואל מוצהר שהיה מושפע משנות התבגרותו בניו יורק של שנות ה-70 ומ"סטודיו 54", הצליח לעשות את מה שאיש לא ציפה, והפך את "גוצ'י" לבית האופנה נוטף הסקס אפיל, הזוהר, היוקרה והפאר שמזוהים עמו עד היום. בעקבות ההצלחה הפנומנלית שלו הוא קודם ב-1994 למנהל הקריאטיבי של "גוצ'י", כשהוא מתפאר בעלייה במכירות של 90%.

אם חשבתם שפורד הפריח את השממה רק ב"גוצ'י", טעות בידיכם. בשנת 1999 קבוצת גוצ'י קנתה את בית האופנה של "איב סאן לורן", במטרה להחזיר עטרה ליושנה ולנסות לשדרג את המותג, שנחשב גם הוא לשמרני וקלאסי - במובן הפחות מוצלח של המילה. פורד עיצב עבורם קולקציות ready to wear וקידם את המותג באמצעות קמפיינים פרובוקטיביים ומסחריים שהחזירו את בית האופנה אל דרך המלך. אבל התקופה הזו הותירה אותו עם טעם מר בפה.

"אני לא ממש זוכר את התקופה שהייתי ב'איב סאן לורן', אבל הייתה לי שם חוויה שלילית", סיפר לפני שנתיים בריאיון למגזין The Advocate. "איב והפרטנר שלו פייר ברז'ה היו קשים ומרושעים, והפכו את חיי לאומללים".

ב-2004 עזב פורד את החברה, עקב מחלוקות אמנותיות עם מנכ"ל המותג דומניקו דה סולה. הוא החליט להתמקד בעולם הקולנוע, אך גם הפך למעין מלאך מסייע לבתי אופנה מיואשים, ובהם אלכסנדר מקווין, "בוטגה ונטה", "בלנסיאגה" וסטלה מקרטני.

כשעזב את "גוצ'י" ב-2004 ציין פורד שעיצוב בגדי הנשים מאחוריו. "החלטתי שאחזור רק כשיהיה לי משהו חדש להגיד ועד שאוכל ליצור שוב בכיף, כי הכל הפך לנוסחתי מאוד", אמר בריאיון למגזין "אינטרוויו". שנה לאחר מכן השיק את המותג Tom Ford שיועד לגברים, וכן קו מוצרי טיפוח ומסגרות למשקפי ראייה ולמשקפי שמש, חיבור שרובנו מודים עליו עד היום. ב-2007 פתח חנות ראשונה במנהטן שם הציע רק קולקציות גברים ואקססוריז.

עם זאת ב-2010, לשמחת המעריצות הגדולות שלו מימי "גוצ'י", חזר פורד לעצב גם קולקציות עבור נשים. בתצוגת אופנה סודית, אינטימית וזוהרת שערך עבור נשות תעשייה וחברות קרובות - כמו ג'וליאן מור, ביונסה ודפני גינס - הציג את הבגדים הסקסיים ומלאי הגלאם שעיצב, שוב ברוח הסבנטיז. גם בקולקציה האחרונה שלו שמר פורד על חשאיות על מנת להימנע מחיקויים של רשתות האופנה.

בנערותו כיכב פורד המצודד במספר פרסומות וחלם להפוך לשחקן, ובשנת 2005 הצטרף רשמית לעולם הקולנוע, כשהכריז שהוא עומד לביים סרט ראשון. את "סינגל מן", שיצא ב-2009, ביסס על ספרו של כריסטופר אישרווד וכיכבו בו קולין פירת', ג'וליאן מור וניקולס הולט.

פורד והסרט המרגש והאסתטי זכו לשבחים, קיבלו מועמדויות לגלובוס הזהב ולאוסקר ופירת' אף זכה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר בטקס ה-BAFTA. “כשאני יוצר סרט, אני עובר תהליך דומה לזה שאני עובר בעבודת העיצוב", ציין בריאיון למגזין "הטיימס". "אני עובד לאט, אז אני חושב שאני אעשה סרט בערך כל שלוש שנים".

גיליון החגים המסורתי של ווג פריז שיצא בדצמבר 2010 הוקדש לחזרתו של פורד לעולם האופנה הנשי. הוא שימש כעורך אורח לצד חברתו הקרובה העורכת דאז קארין רויטפלד, שעבדה איתו עוד בימיו הראשונים ב"גוצ'י" כסטייליסטית. באותו גיליון לקח פורד חלק בכל הצדדים הארטיסטיים, החל מכתיבה ומצילום וכלה בהופעה על השער לצד הדוגמנית דפני גרונוולד בת ה-15 - מה שיצר המון רעש נוכח העובדה שפורד, במראה צעיר וטבעי מתמיד, הופיע לצד ילדונת, שנראתה פחות או יותר בגילו, בפוזה פתיינית במיוחד.

לאורך כל הקריירה שלו היה פורד ידוע בהליכותיו המנומסות ובחזות הגברית והג'נטלמנית אך הערמומית שאופפת אותו. מעבר לעולם של יוקרה, פאר וראוותנות, הוא מעולם לא פחד להשתמש במיניות מוגזמת ואף מעט פורנוגרפית בקמפיינים שלו.

בין הזכורים במיוחד ניתן למנות את הקמפיין הפרובוקטיבי לבושם "אופיום, של "איב סאן לורן", שבו הופיעה הדוגמנית סופי דאל ערומה ולבנה כביום היוולדה, מבושמת מאושר, עונג ובושם; את הקמפיינים למשקפי השמש שלו בשנת 2009, שבהם הופיעו מרבית הדוגמנים במשקפיים בלבד; את קמפיין הבושם לגבר של המותג, שבו הוצג הבקבוקון בין זוג שדיים או מפשעה נשית חשופה; ואת הקמפיין שלו משנה שעברה, שבו כיכבה הדוגמנית פרייה בהאה אריקסן כשעורב מנקה את פטמתה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...